הנושאים החמים
בשנים האחרונות מומחים שונים מציעים לחשוב מחדש על האופן שבו מבינים את הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). הם מציעים לעבור מתפיסה לפיה האנשים עם ההפרעה הם סוג של "חולים", לתפיסה לפיה מדובר בסגנון אנושי ייחודי שלו יש יתרונות וחסרונות. מומחים מדגישים את הטענה לפיה התמקדות עמוקה יותר בחוזקות של סגנון אנושי זה, יכולה לספק פוטנציאל משמעותי לאנשים להבין טוב יותר את עצמם, להגביר את הרווחה הנפשית ואת החוסן הנפשי שלהם.
כיצד ניתן להתעלם מהאתגרים הרבים שההפרעה מציבה?
כדי לענות על שאלה זו נצטרך להבין כיצד מוגדרת הפרעת קשב. ההפרעה מאובחנת כאשר מזהים "תסמינים" – שורה של התנהגויות מוגדרות שמבטאות "תפקוד עגול" בתחום ריכוז, התארגנות, איפוק ורוגע גופני. תפקוד עגול הוא ביטוי ל"תכונה אנושית" שבה אדם מבטא את החירות שלו ופועל בצורה שמצפה מהמציאות להתאים את עצמה אליו ופחות שהוא יתאים את עצמו אליה.
חשוב להבין שתפקוד עגול לא בהכרח מוליך לכשלונות. אדם יכול לבחור להשתמש בכח העגול שלו במקומות שבהם דווקא נדרש תפקוד עגול. למשל להשתמש ב"קשב עגול" כדי לקלוט כל מה שקורה בסביבה שלו, מבלי להתמקד לאורך זמן בנקודה מסויימת, או שהוא שוקע במשימה אחת לעומק ומתעלם ממה שיש סביבו. בהקשבה בשיעור נדרש דווקא "קשב מרובע", אך ישנם מקומות אחרים שיש יתרון דווקא לקשב עגול. דוגמה נוספת, אדם יכול להשתמש ב"רצון עגול" כדי לדחוף להישגים מהירים, במקומות שזו ההתנהגות הנדרשת.
לכן, כדי לקבוע אבחנה של הפרעת קשב נדרש תנאי נוסף: ירידה ב"תפוקות" – מצב בו התסמינים מתבטאים בחוסר הצלחה בלימודים, ביחסים עם אחרים וכדומה. השילוב של "תסמינים" יחד עם פגיעה ב"תפוקות" – מוגדר "הפרעה". במילים אחרות, כאשר השימוש בתכונה העגולה נמצא פחות בשליטת האדם, והוא מוליך לירידה בתפוקות ובהישגים של האדם, אזי מוגדרת הפרעה.
הפרעה, כשמה כן היא – מפריעה לאדם ולכן כשמדברים על "הפרעה" קשה לדבר על יתרונות. אולם, כאמור, מאחרי ההפרעה ניצבת "תכונה אנושית" – נטייה לחירות, ולתכונה זו יש יתרונות רבים.
מהי נטייה לחירות?
אדם מחובר משני הפכים: גוף ונפש. מצב ייחודי (ופרדוקסלי) זה מקרין גם על המבנה הפסיכולוגי של האדם, ובכלל זה המצב שבו פועליו באדם שני כוחות יסודיים שמעצבים את תפקודו ביומיום:
הכח העגול - אחראי על חירות: עצמאות, ייחודיות, יצירתיות, זרימה, גמישות וכדומה.
הכח המרובע - אחראי על הכרח: גבולות, דייקנות, סדר, התמדה, קבלת סמכות וכדומה.
הכוחות הללו מושכים לכיוונים מנוגדים, וכל אחד מהם יוצר צורת התנהגות שונה: הכח העגול מצפה שהעולם יתאים את עצמו לאדם, והחלק המרובע מצפה שהאדם יתאים את עצמו לעולם.
ילד מתחיל את חייו כ"עיגול" גדול, ותפקיד ההורים לעזור לו להתחבר עם הריבוע שלו, מבלי שיאבד את החיבור לעיגול שלו. האיזון בין השניים, בהתאם לסגנון הספציפי של האדם, יוצא אדם בריא. יש אנשים עם נטייה גבוהה יותר לחירות, והיא יכולה להתבטא בצורה של "הפרעה", אך גם בצורות מועילות!
מה היתרונות של אנשים חירותיים?
מחקר שהתפרסם לאחרונה, שאל את האנשים עם ההפרעה אודות ההיבטים החיוביים שבהם. מדבריהם עלו מספר תחומי חוזק, הנה כמה מהם לדוגמה (בתמונה המצורפת מופיע פירוט הממצאים. קרדיט למחברי המאמר Schippers, 2022 ולד"ר שירלי הרשקו על התרגום לעברית):
יצירתיות – דמיון מפותח, תושייה. למשל: "להיות מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה", "רעיונות מבריקים", "יכולת פתרון בעיות", "יכולת אסוציאטיבית" לראות קשרים סמויים בין דברים.
אנרגטיות – התלהבות, חיפוש הזדמנויות. למשל: "תמיד יש לי כוחות לדברים רבים ושונים", "להיות נלהב במה שאני עושה", "רמה גבוהה של סקרנות", "אומץ לקחת סיכונים גם כשלא בטוח שאצליח".
גמישות – פתיחות לתחומי עניין מגוונים, יכולת פעולה מגוונת. לדוגמה: "לא מחזיק ריב לאורך זמן כי שכחתי מה הסיבה", "מסוגל להגיב לשינויים", ו"בעבודתי, אני יכול לעבור במהירות ממשימה אחת לאחרת".
חברתיות – אמפתיה, רגישות, דאגה לזלות. לדוגמה: "אינטואיציה חדה", "יצירת קשר בקלות עם אחרים", "יכולת להסתדר עם סוגים שונים של אנשים", " חוש צדק" ו"אנטנה חזקה לרגשות של אנשים אחרים".
כיצד ניתן לנתב את תכונת החירות לאפיקים חיוביים?
כאשר מבינים שהפרעת קשב היא ביטוי מוקצן של תכונה אנושית, ברור יותר מדוע המלצת גורמי הרפואה בעולם הינה לשלב טיפול והדרכה יחד עם טיפול תרופתי כאשר הוא נדרש. מאחר שאדם מחובר מגוף ונפש, גם הפתרונות צריכים לבא משני הכיוונים: מהכיוון הגופני – פעילות גופנית, שיפור תזונה ותרופות בהתאם להמלצת רופא. זאת לצד מענה מהכיוון הנפשי – הדרכה שתסייע להורים ולילד להתמודד נכון עם ההפרעה.
אילו סוגי הדרכות קיימים?
באופן כללי (ושטחי) אפשר לחלק את ההדרכות/טיפולים הרגשיים לשלושה סוגים בהתאם למסר/המטרה המרכזית שלהן: א. "זה בסדר להיות עגול, תקבל את עצמך איך שאתה. הסביבה צריכה להתאים את עצמה אליך"; ב. "זה לא בסדר להיות עגול, עליך להתרבע ולהתאים את עצמך לסביבה". ג. "זה בסדר ואף אנושי להיות עגול, אך כדי שתבטא את עצמך עליך להיות חופשי ומסוגל להשתמש גם בריבוע שכבר קיים בך".
שיטת סֵט (Salutogenic Existential Therapy – SET - תרפיה בריאותית קיומית) נוקטת בגישה השלישית. השיטה פותחה ב"מכון הקשב" במטרה לסייע בהגברת חוסן נפשי בהתמודדות עם אתגרי החיים בכלל והפרעת קשב בפרט. מדובר בשיטה ייחודית שפותחה על בסיס מקורות תורניים ולהבדיל מקורות מקצועיים, ויעילותה בשטח הוכחה עם השנים – הורים וילדים רבים דיווחו כי חייהם השתפרו בצורה משמעותית.
את דרכי הפעולה רוכשים במסגרת תכנית "מצליחים" במסגרת זו ההורה והילד לומדים להבין את הסגנון הייחודי שלהם, עוזרים לילד לחוש טוב עם עצמו מתוך הבנה שיש מקום ותפקיד חשוב בעולם לסגנון העגול ומתרגלים שיטות עבודה מעשיות להגברת תחושת מסוגלות להפעיל את הריבוע, הן ביחס לתפקיד ההורות והן ביחס לתפקודים של הילד עצמו. הילד לומד לזהות את העיגול שבו ולראות אותו בצורה חיובית, ולא פחות חשוב לגלות את הריבוע שבו ולחבר בניהם כך שבמקום שהם יתעמתו אחד עם השני, הם יסייעו זה לזה.
כיצד ניתן להתעלם מהאתגרים הרבים שההפרעה מציבה?
כדי לענות על שאלה זו נצטרך להבין כיצד מוגדרת הפרעת קשב. ההפרעה מאובחנת כאשר מזהים "תסמינים" – שורה של התנהגויות מוגדרות שמבטאות "תפקוד עגול" בתחום ריכוז, התארגנות, איפוק ורוגע גופני. תפקוד עגול הוא ביטוי ל"תכונה אנושית" שבה אדם מבטא את החירות שלו ופועל בצורה שמצפה מהמציאות להתאים את עצמה אליו ופחות שהוא יתאים את עצמו אליה.
חשוב להבין שתפקוד עגול לא בהכרח מוליך לכשלונות. אדם יכול לבחור להשתמש בכח העגול שלו במקומות שבהם דווקא נדרש תפקוד עגול. למשל להשתמש ב"קשב עגול" כדי לקלוט כל מה שקורה בסביבה שלו, מבלי להתמקד לאורך זמן בנקודה מסויימת, או שהוא שוקע במשימה אחת לעומק ומתעלם ממה שיש סביבו. בהקשבה בשיעור נדרש דווקא "קשב מרובע", אך ישנם מקומות אחרים שיש יתרון דווקא לקשב עגול. דוגמה נוספת, אדם יכול להשתמש ב"רצון עגול" כדי לדחוף להישגים מהירים, במקומות שזו ההתנהגות הנדרשת.
לכן, כדי לקבוע אבחנה של הפרעת קשב נדרש תנאי נוסף: ירידה ב"תפוקות" – מצב בו התסמינים מתבטאים בחוסר הצלחה בלימודים, ביחסים עם אחרים וכדומה. השילוב של "תסמינים" יחד עם פגיעה ב"תפוקות" – מוגדר "הפרעה". במילים אחרות, כאשר השימוש בתכונה העגולה נמצא פחות בשליטת האדם, והוא מוליך לירידה בתפוקות ובהישגים של האדם, אזי מוגדרת הפרעה.
הפרעה, כשמה כן היא – מפריעה לאדם ולכן כשמדברים על "הפרעה" קשה לדבר על יתרונות. אולם, כאמור, מאחרי ההפרעה ניצבת "תכונה אנושית" – נטייה לחירות, ולתכונה זו יש יתרונות רבים.
מהי נטייה לחירות?
אדם מחובר משני הפכים: גוף ונפש. מצב ייחודי (ופרדוקסלי) זה מקרין גם על המבנה הפסיכולוגי של האדם, ובכלל זה המצב שבו פועליו באדם שני כוחות יסודיים שמעצבים את תפקודו ביומיום:
הכח העגול - אחראי על חירות: עצמאות, ייחודיות, יצירתיות, זרימה, גמישות וכדומה.
הכח המרובע - אחראי על הכרח: גבולות, דייקנות, סדר, התמדה, קבלת סמכות וכדומה.
הכוחות הללו מושכים לכיוונים מנוגדים, וכל אחד מהם יוצר צורת התנהגות שונה: הכח העגול מצפה שהעולם יתאים את עצמו לאדם, והחלק המרובע מצפה שהאדם יתאים את עצמו לעולם.
ילד מתחיל את חייו כ"עיגול" גדול, ותפקיד ההורים לעזור לו להתחבר עם הריבוע שלו, מבלי שיאבד את החיבור לעיגול שלו. האיזון בין השניים, בהתאם לסגנון הספציפי של האדם, יוצא אדם בריא. יש אנשים עם נטייה גבוהה יותר לחירות, והיא יכולה להתבטא בצורה של "הפרעה", אך גם בצורות מועילות!
מה היתרונות של אנשים חירותיים?
מחקר שהתפרסם לאחרונה, שאל את האנשים עם ההפרעה אודות ההיבטים החיוביים שבהם. מדבריהם עלו מספר תחומי חוזק, הנה כמה מהם לדוגמה (בתמונה המצורפת מופיע פירוט הממצאים. קרדיט למחברי המאמר Schippers, 2022 ולד"ר שירלי הרשקו על התרגום לעברית):
יצירתיות – דמיון מפותח, תושייה. למשל: "להיות מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה", "רעיונות מבריקים", "יכולת פתרון בעיות", "יכולת אסוציאטיבית" לראות קשרים סמויים בין דברים.
אנרגטיות – התלהבות, חיפוש הזדמנויות. למשל: "תמיד יש לי כוחות לדברים רבים ושונים", "להיות נלהב במה שאני עושה", "רמה גבוהה של סקרנות", "אומץ לקחת סיכונים גם כשלא בטוח שאצליח".
גמישות – פתיחות לתחומי עניין מגוונים, יכולת פעולה מגוונת. לדוגמה: "לא מחזיק ריב לאורך זמן כי שכחתי מה הסיבה", "מסוגל להגיב לשינויים", ו"בעבודתי, אני יכול לעבור במהירות ממשימה אחת לאחרת".
חברתיות – אמפתיה, רגישות, דאגה לזלות. לדוגמה: "אינטואיציה חדה", "יצירת קשר בקלות עם אחרים", "יכולת להסתדר עם סוגים שונים של אנשים", " חוש צדק" ו"אנטנה חזקה לרגשות של אנשים אחרים".
כיצד ניתן לנתב את תכונת החירות לאפיקים חיוביים?
כאשר מבינים שהפרעת קשב היא ביטוי מוקצן של תכונה אנושית, ברור יותר מדוע המלצת גורמי הרפואה בעולם הינה לשלב טיפול והדרכה יחד עם טיפול תרופתי כאשר הוא נדרש. מאחר שאדם מחובר מגוף ונפש, גם הפתרונות צריכים לבא משני הכיוונים: מהכיוון הגופני – פעילות גופנית, שיפור תזונה ותרופות בהתאם להמלצת רופא. זאת לצד מענה מהכיוון הנפשי – הדרכה שתסייע להורים ולילד להתמודד נכון עם ההפרעה.
אילו סוגי הדרכות קיימים?
באופן כללי (ושטחי) אפשר לחלק את ההדרכות/טיפולים הרגשיים לשלושה סוגים בהתאם למסר/המטרה המרכזית שלהן: א. "זה בסדר להיות עגול, תקבל את עצמך איך שאתה. הסביבה צריכה להתאים את עצמה אליך"; ב. "זה לא בסדר להיות עגול, עליך להתרבע ולהתאים את עצמך לסביבה". ג. "זה בסדר ואף אנושי להיות עגול, אך כדי שתבטא את עצמך עליך להיות חופשי ומסוגל להשתמש גם בריבוע שכבר קיים בך".
שיטת סֵט (Salutogenic Existential Therapy – SET - תרפיה בריאותית קיומית) נוקטת בגישה השלישית. השיטה פותחה ב"מכון הקשב" במטרה לסייע בהגברת חוסן נפשי בהתמודדות עם אתגרי החיים בכלל והפרעת קשב בפרט. מדובר בשיטה ייחודית שפותחה על בסיס מקורות תורניים ולהבדיל מקורות מקצועיים, ויעילותה בשטח הוכחה עם השנים – הורים וילדים רבים דיווחו כי חייהם השתפרו בצורה משמעותית.
את דרכי הפעולה רוכשים במסגרת תכנית "מצליחים" במסגרת זו ההורה והילד לומדים להבין את הסגנון הייחודי שלהם, עוזרים לילד לחוש טוב עם עצמו מתוך הבנה שיש מקום ותפקיד חשוב בעולם לסגנון העגול ומתרגלים שיטות עבודה מעשיות להגברת תחושת מסוגלות להפעיל את הריבוע, הן ביחס לתפקיד ההורות והן ביחס לתפקודים של הילד עצמו. הילד לומד לזהות את העיגול שבו ולראות אותו בצורה חיובית, ולא פחות חשוב לגלות את הריבוע שבו ולחבר בניהם כך שבמקום שהם יתעמתו אחד עם השני, הם יסייעו זה לזה.
