היא קצת עצלנית, קצת רקדנית, קצת לחוצה, קצת שובבה, קצת זהירה, קצת פזיזה, קצת מרדנית, קצת ווכחנית, קצת מרצה, קצת חרדתית, קצת בכיינית, קצת נוקשה, קצת רחפנית, קצת יוזמתית, קצת מפוזרת, קצת מעצבנת. היא סובלת, אבל מרגישה אשמה או מותקפת. הבעיה האמיתית שלה שקופה ולא ידועה. מדוע קשה יותר לזהות הפרעת קשב (ADHD) אצל בנות, מה המחיר שהן משלמות, ומה ניתן לעשות?מאת: חיים דיין עו"ס קליני ודוקטורנט, יו"ר מכון הקשב
קשה להתעלם מהנתון הזה. בגיל הילדות רק כשליש מהמאובחנים עם ההפרעה הן בנות. ככל שעולה הגיל, המספר מתאזן עד שמגיעים לחצי בנים חצי בנות. איפה היו כל אותן בנות בגיל הילדות? כיום הולכת וגוברת הסכמה בקרב המומחים שבנות רבות סובלות מההפרעה אך הקושי שלהם שקוף ונותר ללא מענה.
מדוע קשה יותר לזהות את ההפרעה אצל בנות?
להפרעת קשב יש שני ביטויים עיקריים, א. חוסר קשב וארגון, ב. היפראקטיביות (עודף תנועה) ואימפולסיביות (חוסר באיפוק). אצל בנות מצוי יותר הסוג הראשון שמעצם טבעו הוא פחות בולט לעין. בנוסף, גם הסוג השני מתבטא אצל בנות בצורה שקטה יותר או שונה משל בנים ואנשים נוטים לתת לכך הסברים אחרים.
למשל, ההיפראקטיביות יכולה להתבטא לא רק בעודף תנועות גוף, אלא גם בעודף דיבור. ילדה כזו יכולה להיתפס כ"ילדה דברנית" או כ"אחת שמפריעה בשיעורים". היפראקטיביות יכולה גם להתבטא בפעילות כמו הרבה ריקוד, מרץ לעשייה, לפעמים בצורה כזו שגורמת לילדה לקחת על עצמה משימות מעבר ליכולותיה. ילדה כזו יכולה להיתפס כחרוצה ומלאת שמחת חיים. הבעיה מתחילה כשעודף המרץ מפריע לה לישון או יוצר חוסר יציבות באנרגייה – לפעמים היא נמרצת מידי ולפעמים היא חסרת אנרגייה ובקושי "סוחבת".
גם אימפולסיביות, בשונה מהרבה בנים אצלם היא מתבטאת בחציית גבולות, אצל בנות יכול לבלוט יותר קושי בויסות רגשי, בכיינות, סף תסכול נמוך, לחץ מוגבר, מרמור וחוסר שביעות רצון, קשיים חברתיים וכדומה.
בנות מתאמצות לתפקד בצורה תקינה והסובבים חושבים ש"היא מסתדרת". למשל, הילדה בודקת שוב ושוב את העבודה שלה, הדבר יכול להראות כיסודיות והשקעה, ולא ישימו לב שהיא מנסה לחפות על קושי בסיסי לשלוט בפרטים. ייתכן שלילדה יש קושי בארגון, וברגע האחרון היא עושה מאמצים רבים להתכונן למבחן או שהיא מגיעה מוקדם מידי מתוך פחד לא לאחר. אנשים מבחוץ יכולים לחשוב ש"תכלס הכל תקין" ולא להבין שהילדה משלמת מחיר כבד כדי שהכל יהיה/ייראה תקין.
לפעמים קשה לבנות ולהורים שלהם להסביר את הקשיים כ"הפרעת קשב". זו נתפסת כ"הפרעה של בנים". לעומת זאת, מהילדה מצופה בעתיד לנהל בית ועבודה כך שהפרעה שלה יכולה להיתפס כמאיימת יותר וככזו שעדיף להכחיש את קיומה.
כמה זה עולה לנו?
בנות עם הפרעת קשב עלולות לפתח מצוקות רגשיות יותר מאשר בנים עם הפרעת קשב. לדוגמה בנות רבות מפתחות תסמיני חרדה לטווח הארוך. אחת הסיבות לכך הוא הלחץ המתמיד שהבנות נמצאות בו להצליח לתפקד מעבר ליכולותיהן כדי להצליח. פעמים רבות הדבר מתבטא בנשירה בגיל מאוחר ובהתנהגויות מסוכנות. חוסר הזיהוי גורם לכך שבמקום שהילדה תקבל תמיכה, היא מקבלת ביקורת רבה וכך עולים היחסים שלה עם ההורים להיפגע, והיא עלולה לפתח חוסר אמון כלפי עצמה או העולם. למשל, הרצון להסתיר את הקשיים ולהעמיד חזות של תפקוד תקין יכול ליצור אצל חלק מהבנות "תסמונת המתחזה" – תחושה שהיא אינה אמיתית, שהיא מעמידה פנים מול כל העולם ושגם ההישגים שלה אינם שלה באמת.
מה עושים?
אם אתם רואים שיש לילדה קשיים, אל תתנו לשקט להטעות אתכם. בדקו אם היא צריכה עזרה ואל תהססו לפנות לייעוץ ובדיקה יסודית. כחלק מהבדיקה תתבקשו למלא שאלון. כיום מדובר בשאלון שמיועד גם לבנים וגם לבנות, מתוך הבנה שלמרות השוני בין בנים לבנות, מדובר באותה הפרעה. עם זאת, תתייחסו להתנהגויות שמתוארות בשאלון כאל "דוגמה" לקושי תפקודי מסויים, שייתכן שאצל הילדה הוא מופיע בצורה שונה. למשל, "מתקשה לחכות בתור" יכול להיות מתורגם לחוסר סבלנות לדברים שמצריכים המתנה.
כאשר בודקים האם מדובר בהפרעת קשב, כדאי לשים לב לביטויים שאופייניים יותר אצל בנות. לקחת בחשבון שאצל בנות יש נטייה לנסות לפצות על הקושי. נשים לב לא רק מה ההישגים שלה אלא באיזה מחיר רגשי היא משיגה אותם? האם יש פער ניכר בין הישגים שמשתנה מזמן לזמן או מתחום לתחום? האם יש מחזוריות של חוסר סדר בחדר / בחפצים ואז "התקפי סדר" וחוזר חלילה? האם יש ריבוי טעויות בביצוע הכרוך בארגון ודיוק? האם היא נוטה לדייקנות/ מושלמות יתר שמכבידה? האם היא נוטה לקחת על עצמה עודף משימות? האם יש לה רצון מוגזם ביחס, ברכוש או בהנאות? האם היא מתוסכלת בקלות? האם כל משימה נראית בעיניה מעייפת / קשה מידי? האם היא נוטה לשקוע בעצמה ולהתנתק מידי פעם? האם היא מוצפת במחשבות או ברעיונות? האם יש לה קשיים להניע את עצמה לפעילות שגרתית או לעבור מנושא לנושא? האם יש לה קשיים חברתיים, כמו קושי להתחיל ולסיים פעילות יחד עם שאר התלמידות, קושי לעקוב אחר התנהלות חברתית, ריבים תכופים עם חברותיה, קשרים שטחיים ו"החלפת חברות" מתוך שעמום, הצקות ממנה או כלפיה?
הבשורות הטובות שלמרות שההפרעה גורמת ליותר נזק לבנות, הטיפול יעיל יותר אצל בנות. למשל, טיפול תרופתי הוא יעיל בהפחתת סיכונים מסוימים לבנות, יותר מאשר לבנים. בנוסף, דאגו לקבל הדרכה עבורכם ועבור הילדה. מחקרים מצאו שהשילוב של טיפול תרופתי עם הדרכה וטיפול יעיל ביותר אצל בנות.