הנושאים החמים
חירטטתי אתכן לגמריי עם הכותרת, אה?
הפעם אני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא בשם רבות מחברותיי למקצוע.
למה בעצם אין הבדל בין אינסטלציה לעיצוב?
כי גם בזה וגם בזה הלקוח לא באמת מבין.
הבעיה היא, שמאחר ותחום העיצוב הוא כל כך ויזואלי ולא לוט בערפל
(כמו מכונאות רכב, או רפואת שיניים, או אדריכלות)
כל אחד חושב שהוא מבין מה קורה בו ולמה.
תחשבו שמגיע אליכם אינסטלטור הביתה
ואתן מתיישבות מאחוריו ומתחילות להנחות אותו:
"עכשיו תיקח מפתח שבדי. לא קטן, גדול. הצינור הזה לא מתאים פה.
אתה יכול לחזק את הברגים יותר? תראה, יש מלא חלודה בסיפון.
רגע, תן לי להסריט מה שאתה עושה ולשלוח בקבוצה של המשפחה,
שיגידו אם אתה עושה נכון. "
רוב הסיכויים שהוא יקום ויצא. את כל כך מבינה - תתקני בעצמך גיברת.
שום אינסטלטור לא יאפשר התנהלות כזאת,
אז למה בעיצוב זה קורה לעיתים קרובות?
מעצבות לא פותחות דף פאוארפוינט,
מניחות עליו שתי עיגולים, ממציאות שם ממוחן הקודח,
קוראות לזה לוגו וגובות על זה 30 או 3000 שקלים.
כל אלמנט בלוגו, או במודעה, או בדף הנחיתה
מגיע אחרי שעות של שיקול דעת, מחשבה מעמיקה,
מיליוני ניסיונות וסקיצות שנוסו ונפסלו
הרבה ידע בפרסום, בשיווק, בקופירייט,
חידוד עפרונות וראשים על כל מילה - לפעמים על כל אות,
ובעוד הרבה מאד אלמנטים שבחיים לא מנחשים
אם רק מסתכלים על התוצאה הסופית.
יש לקוחות שיושבים מאחורי הגב (כמובן רק בדימוי. אבוי למעצבת שמאפשרת את זה בלייב)
ונושפים לתוך אוזנה: "תשימי לי פרח בצד. סגול! עכשיו סגול! למה את לא שמה סגול?? אני אוהבת סגול.
את יכולה לעשות את זה בכתב מסולסל? (המהדרין מקפידין לומר כתב עם כ' רפויה)
אני רוצה שזה ייראה פניה אישית. עכשיו תגדילי. עכשיו תקטיני. מעולה!
זה מושלם, רק בואי נהפוך הכל לשחור לבן כי יקר לי להדפיס צבעוני.
אני צריכה גם לוגו, כמה עולה לוגו? אוי זה יקר. אז תעצבי לי כרטיס ביקור ותשימי לוגו בפנים.
טוב רגע אני אשלח את זה לגיסה שלי גרפיקאית, שתגיד אם זה טוב."
יש לך גיסה גרפיקאית? נהדר. למה לא הלכת אליה?
(התשובה הרווחת היא: "את עושה יותר יפה.. היא עכשיו גמרה ללמוד קורס אילוסטרייטור.")
(חשוב לי להבהיר שאני מרגישה חופשי לתאר את כל התיאורים הללו
כי כל הלקוחות שלי חמודים, נותנים אמון, ותענוג לעבוד איתם.
מי שלא כזה, הוא לא לקוח שלי.
)
בחרתם נותן שירות, שמתם בידו את החלומות שלכם + סכום לא מבוטל כדי שיגשים אותם - תנו לו לעבוד.
זה המקצוע שלו. וגם אם אתם ממש אוהבים סגול, יש מצב שזה נוגד את ערכי המותג שלכם.
גם אני מחבבת מפתחות שבדיים ברמה האישית, אבל אם אנסה לשחק איתם בעצמי תהיה לי הצפה בבית וחבל.
זה לא אומר שאסור לשאול או לברר או להציע. אמורים לעבוד בשיתוף פעולה,
ומעצב טוב יידע לתמרן בין מה שיפה בעיניכם לבין מה שנכון ועובד, אבל הבסיס הוא אמון.
בואו נחזור לגיסה של הלקוחה ההיא, שגמרה קורס אילוסטרייטור ועכשיו קרויה גרפיקאית.
מה בעצם ההבדל בין גרפיקאית למעצבת?
הרבה פעמים אנשים שואלים אותי או את קולגותיי:
"במה את עובדת?"
התשובה התקנית היא: מעצבת גרפית.
והם כזה: "אה, גרפיקאית?"
אז זהו, שלא. הייתי פעם גרפיקאית. מאז עבר הרבה קפה בורידים, והרבה לקוחות בלו"ז.
בנקודה נעלמת כלשהי משילים את התואר גרפיקאית ומתקדמים למעצבת.
הנקודה הזו קצת חמקמקה אמנם, אבל יש הבדל אחד ברור בין זו לזו:
גרפיקאית היא אחת ששולטת בתוכנות.
מעצבת היא זו שיש לה ידע נרחב ומשופשף בתחומים משיקים -
תיאוריה של עיצוב וקומפוזיציה, תורת הצבע,
מה נכון ומה לא, מה עובד ומה לא, פרסום, שיווק, לפעמים גם קופי,
ויודעת לזקק את כל הידע הזה לתוך כל תוצר שלה.
במילים אחרות, לא משהו שרוכשים אחרי שנה שנתיים של לימודים,
אלא תהליך ארוך של כמה שנים טובות בשטח.
דבורי חברתי השנונה המחישה את זה בהגדרה קולעת כתמיד:
גרפיקאית היא בשלנית, מעצבת היא שף.
נכון, לא תמיד צריך מזון גורמה. לפעמים מספיק אוכל פשוט וזמין
אבל אם כבר הלכתם על גורמה, אל תבלעו את זה כמו פיצה.
(ואל תבקשו מהטבחית של הישיבה לבקר את טעמם של הפטיפורים ששמתם עליהם חצי משכורת
)
שמעתי שפותחים עכשיו קורס אינסטלציה מעולה בפרוג,
מי שרוצה לקוחות שלא נותנים עצות, שתברר.
שבוע נהדר שיהיה,
רעיה | סטודיו מנטה
הפעם אני לא כותבת רק בשם עצמי, אלא בשם רבות מחברותיי למקצוע.
למה בעצם אין הבדל בין אינסטלציה לעיצוב?
כי גם בזה וגם בזה הלקוח לא באמת מבין.
הבעיה היא, שמאחר ותחום העיצוב הוא כל כך ויזואלי ולא לוט בערפל
(כמו מכונאות רכב, או רפואת שיניים, או אדריכלות)
כל אחד חושב שהוא מבין מה קורה בו ולמה.
תחשבו שמגיע אליכם אינסטלטור הביתה
ואתן מתיישבות מאחוריו ומתחילות להנחות אותו:
"עכשיו תיקח מפתח שבדי. לא קטן, גדול. הצינור הזה לא מתאים פה.
אתה יכול לחזק את הברגים יותר? תראה, יש מלא חלודה בסיפון.
רגע, תן לי להסריט מה שאתה עושה ולשלוח בקבוצה של המשפחה,
שיגידו אם אתה עושה נכון. "
רוב הסיכויים שהוא יקום ויצא. את כל כך מבינה - תתקני בעצמך גיברת.
שום אינסטלטור לא יאפשר התנהלות כזאת,
אז למה בעיצוב זה קורה לעיתים קרובות?
מעצבות לא פותחות דף פאוארפוינט,
מניחות עליו שתי עיגולים, ממציאות שם ממוחן הקודח,
קוראות לזה לוגו וגובות על זה 30 או 3000 שקלים.
כל אלמנט בלוגו, או במודעה, או בדף הנחיתה
מגיע אחרי שעות של שיקול דעת, מחשבה מעמיקה,
מיליוני ניסיונות וסקיצות שנוסו ונפסלו
הרבה ידע בפרסום, בשיווק, בקופירייט,
חידוד עפרונות וראשים על כל מילה - לפעמים על כל אות,
ובעוד הרבה מאד אלמנטים שבחיים לא מנחשים
אם רק מסתכלים על התוצאה הסופית.
יש לקוחות שיושבים מאחורי הגב (כמובן רק בדימוי. אבוי למעצבת שמאפשרת את זה בלייב)
ונושפים לתוך אוזנה: "תשימי לי פרח בצד. סגול! עכשיו סגול! למה את לא שמה סגול?? אני אוהבת סגול.
את יכולה לעשות את זה בכתב מסולסל? (המהדרין מקפידין לומר כתב עם כ' רפויה)
אני רוצה שזה ייראה פניה אישית. עכשיו תגדילי. עכשיו תקטיני. מעולה!
זה מושלם, רק בואי נהפוך הכל לשחור לבן כי יקר לי להדפיס צבעוני.
אני צריכה גם לוגו, כמה עולה לוגו? אוי זה יקר. אז תעצבי לי כרטיס ביקור ותשימי לוגו בפנים.
טוב רגע אני אשלח את זה לגיסה שלי גרפיקאית, שתגיד אם זה טוב."
יש לך גיסה גרפיקאית? נהדר. למה לא הלכת אליה?
(התשובה הרווחת היא: "את עושה יותר יפה.. היא עכשיו גמרה ללמוד קורס אילוסטרייטור.")
(חשוב לי להבהיר שאני מרגישה חופשי לתאר את כל התיאורים הללו
כי כל הלקוחות שלי חמודים, נותנים אמון, ותענוג לעבוד איתם.
מי שלא כזה, הוא לא לקוח שלי.
בחרתם נותן שירות, שמתם בידו את החלומות שלכם + סכום לא מבוטל כדי שיגשים אותם - תנו לו לעבוד.
זה המקצוע שלו. וגם אם אתם ממש אוהבים סגול, יש מצב שזה נוגד את ערכי המותג שלכם.
גם אני מחבבת מפתחות שבדיים ברמה האישית, אבל אם אנסה לשחק איתם בעצמי תהיה לי הצפה בבית וחבל.
זה לא אומר שאסור לשאול או לברר או להציע. אמורים לעבוד בשיתוף פעולה,
ומעצב טוב יידע לתמרן בין מה שיפה בעיניכם לבין מה שנכון ועובד, אבל הבסיס הוא אמון.
בואו נחזור לגיסה של הלקוחה ההיא, שגמרה קורס אילוסטרייטור ועכשיו קרויה גרפיקאית.
מה בעצם ההבדל בין גרפיקאית למעצבת?
הרבה פעמים אנשים שואלים אותי או את קולגותיי:
"במה את עובדת?"
התשובה התקנית היא: מעצבת גרפית.
והם כזה: "אה, גרפיקאית?"
אז זהו, שלא. הייתי פעם גרפיקאית. מאז עבר הרבה קפה בורידים, והרבה לקוחות בלו"ז.
בנקודה נעלמת כלשהי משילים את התואר גרפיקאית ומתקדמים למעצבת.
הנקודה הזו קצת חמקמקה אמנם, אבל יש הבדל אחד ברור בין זו לזו:
גרפיקאית היא אחת ששולטת בתוכנות.
מעצבת היא זו שיש לה ידע נרחב ומשופשף בתחומים משיקים -
תיאוריה של עיצוב וקומפוזיציה, תורת הצבע,
מה נכון ומה לא, מה עובד ומה לא, פרסום, שיווק, לפעמים גם קופי,
ויודעת לזקק את כל הידע הזה לתוך כל תוצר שלה.
במילים אחרות, לא משהו שרוכשים אחרי שנה שנתיים של לימודים,
אלא תהליך ארוך של כמה שנים טובות בשטח.
דבורי חברתי השנונה המחישה את זה בהגדרה קולעת כתמיד:
גרפיקאית היא בשלנית, מעצבת היא שף.
נכון, לא תמיד צריך מזון גורמה. לפעמים מספיק אוכל פשוט וזמין
אבל אם כבר הלכתם על גורמה, אל תבלעו את זה כמו פיצה.
(ואל תבקשו מהטבחית של הישיבה לבקר את טעמם של הפטיפורים ששמתם עליהם חצי משכורת
שמעתי שפותחים עכשיו קורס אינסטלציה מעולה בפרוג,
מי שרוצה לקוחות שלא נותנים עצות, שתברר.
שבוע נהדר שיהיה,
רעיה | סטודיו מנטה
