צורת הסלוןבבית כללי יש כמה פינות ישיבה, והמרכז הוא בילוי הזמן בערב, מול המרקע. בבית חרדי אין דבר כזה, ולכן בדרך כלל אין יותר מפינת ישיבה אחת. למעשה – ישנם בתים של הדור הקודם בהם אין בכלל ספות, מתי יש זמן לשבת עליהם ?
המרכז בבית החרדי הוא שולחן השבת, וכל הסלון מעוצב ובנוי סביבו. ועם דגש על אפשרות לפתוח ולארח מספר רב של אורחים. זה עוד דרך עבורנו לזכור את יום השבת לקדשו....
מטבח כפול
למעשה, ניתן לשמור על כשרות גם עם כיור אחד, ובלבד שישנה מערכת כלים ותנורים כפולה. לחלבי ולבשרי.
אבל, זה פשוט לא נח, אי אפשר לשטוף כלים במים חמים, וצריך לאחוז ראש כל הזמן.
לכן בכל בית חרדי נראה מערכת כפולה של כיורים, אזור יבוש כלים, ואיזור עבודה נפרד.
מטבח של פסח
זה כבר הידור של נוחות, אבל ממש מומלץ למי שעושה פסח בבית קבוע.
זה לא חייב להיות ממש אזור במטבח שמיועד רק לפסח, אלא אפשר גם יציאת גז במרפסת, שם אפשר לחבר כבר אחרי פורים תנור + כיריים גז, ולהתחיל את ההכנות לפסח כשהבית רק התחיל את הנקיונות...
מרפסת סוכה
את זה כל מתווך יודע לומר ללקוחותיו הדתיים, יש מרפסת שאין מעליה שום חציצה בינה לכיפת השמים.
למעשה – זה הידור של נוחות. אפשר בלי, ופשוט בונים סוכה בחצר, בגג, או יחד עם השכנים. אני מכירה בניין יוקרתי ברחביה, שחברת הניהול בונה עבור כלל הדיירים סוכה בחניית הבניין.
אבל, היום זה מקובל, בגלל הנוחות, ולכן נראה מגדלים בני 17 קומות בירושלים מוצאים פתרונות אדריכליים יצירתיים מאוד איך לוודא שלכל דירה תהיה מרפסת סוכה. זה לא מאוד נח, כי החלק שנשאר כשר לסוכה זה ממש המינימום ההלכתי, אבל העיקר שאבא לא צריך לצאת עם פיג'מה מהבית...
חדר שינה
מיטה יהודית - כל חוג וההנהגה שלו.
מה שיודע מי שלומד הלכה באופן מסודר – זה כיוון המיטות. המיטות צריכות להיות בין הצפון לדרום. דהיינו ראש המיטה לאחד מהכיוונים הללו. (לפרטים מדויקים אפשר לעיין בשו"ע או"ח סימן ג' סעי' ו', ובסי' ר"מ סעי' י"ז)
שני הדברים הללו דורשים חשיבה מראש, כדי לסדר את מבנה החדר, מיקום ארון הבגדים, וכמובן מנורות הלילה במיקום נח, שקע חשמל, והשידה.
פינת נטילת ידים
הידור נאה, ובמיוחד למי שמקפיד לא ליטול ידים בחדר השירותים, ועוד יותר אם זה בתוך ד' אמות למי שהתעורר מהשינה.
למארחים שבינינו – שבונים פינת נטילת ידים בסלון, זה מוסיף הרבה יופי, וכמובן צריך לקחת בחשבון כיור מספיק גדול לנטילה ומקום למגבות, אחרת טיפות המים יגיעו מהר לכל האיזור, יחד עם סימני רגליים.
למעשה – תמיד יש כיורים במטבח, וקערות לשים ליד המיטה, כך שאפשר להסתדר בלי.
שעון שבת
לוח חשמל עם הכנה מראש לתאורה באיזור הציבורי של הבית, לשירותים, וגם למיזוג, הנשלטים על ידי מספר שעוני שבת.
אמנם לפני שתי דורות זה היה נראה מוזר שמכשיר כבה באמצע שבת, אבל צריך לזכור שלפני שלוש דורות היה נראה מוזר שיש בכלל תאורת חשמל....
זה מאוד נח, חוסך כמובן בהוצאות החשמל, מסייע ל"לחתוך" סעודות שבת ליליות שלא נגמרות...
למעשה – למכשירי חשמל אפשר לקנות שעון שבת יחיד המתלבש על התקע. ולתאורה הכללית – אפשר להשאיר כל השבת.
ויטרינה של תשמישי קדושה
בכל בית הויטרינה משמשת להצגת חפצים שאנו גאים בהם, אם זה תמונות משפחתיות, או חפצים יקרים.
ולכן, בבית חרדי היא תהיה מלאה בחנוכיות, גביעים, כלים לאתרוג ולמגילת אסתר, ברכונים מהודרים, וגם – ממש לא מעט – תמונות משפחתיות....
ספריה בסלון
בצמוד לויטרינה, נמצא ספריה מלאה, ככל שבעל הבית תלמיד חכם יותר, או שואף להיות תלמיד חכם – הספריה תהיה מלאה יותר. הרבה מעבר לספרי בסיס – חומשים, תלמוד בבלי, שולחן ערוך, משניות.
כשמתכננים את הספריה כדאי לקחת בחשבון אפשרות שינוי גובה המדפים, ואם לא – לחשב מראש את ההבדלים בגובה בין ספר למשנהו....
מקום להדלקת נרות שבת
מכיון שנרות ואש דולקת מהווים סכנה, צריך להדליק אותם על משטח שאינו דליק.
ישראל קדושים הם, וגם כאן נשות ישראל משקיעות כדי שפינת ההדלקה תהיה נאה כמה שיותר, שילוב של זכוכית, כסף, והרגשה טהורה של שבת.....
בין אם זה משולב בויטרינה, נמצא על שידה בסלון, או על מגש כסף במטבח.
התאמה לילדים
בית חרדי בדרך כלל מותאם לילדים, חפצי נוי ודברים שבירים במינון מצומצם, ומחוץ להישג יד הילדים. ספות שאין צורך להתעלף אם מגלים שהילדים קפצו עליהם.
גם אם הילדים כבר בגרו, יש פי כמה נכדים....
אם אשכחך ירושלים
מול הפתח משאירים אמה על אמה טיח ללא סיד, זכר לחורבן.
ראיתי עיצובים שהוסיפו לזה אורות, אבל לדעתי הוספת המילים אם אשכחך ירושלים מספיקה, זה גם מסביר את העניין למי שלא מכיר את ההלכה הזו ומתבייש לשאול. אבל יותר מזה, לדעתי, זה כבר לעשות יופי מדבר שלא אמור להיות יפה, אלא דווקא דבר חרב, זכר לחורבן...
למה לשפץ ?
זה דבר שלא בהכרח רואים על הבית עצמו, אלא יותר על בעלי הבית.
אם בכנסים מקצועיים אני יכולה לשמוע אדריכליות שמדברות על הלקוחות שרוצים "להוציא את העיניים" לשכנים, לחברים ולמשפחה. או "לעשות משהו ברמה שהשכנה לא תוכל לעשות" אצל לקוח חרדי לעולם לא אשמע מטרה כזו, ולהיפך – חוששים מעין הרע.
ראיתי כבר כמה בתי יוקרה חרדים, שמוחבאים בתוך בנינים פשוטים בשכונות מוזנחות. הפאר ניכר רק בתוך הבית, וכלום מבחוץ. במקרה אחד – בית שתקציב השיפוץ שלו הוא 3 מיליון ₪, נמצא בקומה שלישית (כולל רביעית וחמישית...), בבניין ללא מעלית.
הרי כל העניין של בית נאה ומתוכנן טוב – זה כדי שיהיה לנו נח, וקל יותר לבצע את מטרת חיינו, ואם עד כה השכן שמח בחלקו, לא יתן לנו כלום להרוס לו את זה.