טעותו הגדולה של עיסאם, אזרח סוג ב'...

ליבו גנח, נפשו יללה, אפו נטף, עיניו צרבו. חום הנגב לא עשה לו טוב בכלל.
עיסאם עמד בתור הארוך, מבטו מורכן אל הגלאקסי שאחז בידו, מלטף מידי פעם באגביות את שֵׂער הצדעיים של בן גוריון היהודי, שמשום מה נתקע לו על מסך הבית.
הוא עלעל בשעמום בתמונות השמורות בזכרון המכשיר, בדק את ההודעות האחרונות שהתקבלו בוואטסאפ, הכניס את המכשיר לכיסו, הוציא שוב, הקיש על המסך שתי נקישות מהירות, קפץ לביקור זריז לפייסבוק - שקט, דממה, שום הודעה חדשה לא חיכתה לו.

הוא בטש ברגלו את אבני החצץ הקטנות, ותהה בפעם המאה למה היאהוד לא בונים טרמינל מפואר יותר במקום המבנה המביך הזה.
התור הלך והתקצר לאיטו, והוא היטיב על ראשו את הקסקט, מנסה לסוכך על פניו מקרניה הלוהטות של שמש המדבר.
הוא פרש את אצבעותיו וסגר, שוב ושוב, מחפש תעסוקה. אחר כך הוא פתח את הריצ'רץ' של תיק הגב שלו, נבר בתכולתו בעצלות וחיפש את בקבוק הגזוז הקטן שקנה הבוקר בתחנת דלק מאיזה בדואי במחיר מופחת.
הוא מצא את הבקבוק הירקרק, ושמח לגלות כי הוא נותר קריר עדיין, איכשהו. הוא פתח את הפקק, השליך אותו כלאחר יד לתוך מרבד החצץ תחתיו, ולגם את הבקבוק כולו בהנאה.
ברגע שהוא סיים - תורו הגיע, ואיש הבטחון הישראלי זיהה מייד את תווי פניו וסימן לו לגשת לבידוק המחמיר יותר, שם בצד שמאל.

הוא ניסה את מזלו, ואמר בעברית טובה: אני סטודנט מצטיין באוניברסיטת באר שבע, עושה תואר שני בפיזיקה, חוקר בכיר של תיאוריית הקוונטים, תעשה לי טובה, תוותר לי על הבידוק שם. תאמין לי שאני לא מחבל -

טעות.

איש האבטחה נלפת, צעד שני צעדים אחורנית, תקע בו מבט מצמית ומקפיא דם, ואמר למכשיר הקשר על כתפו: כאן משה משער שלוש, חשד סביר לאירוע בטחוני, קוד חמש, קוד חמש.

עיסאם בהה בו. אירוע בטחוני?

רגע אחר כך, הוא הבחין כי האנשים סביבו מתרחקים ממנו במהירות, ואשה אחת אמרה בקול צפוני לילדתה הקטנה במשקפי שמש: כרמיתוש, אמא תציל אותך מהמחבל, בואי נברח.

מחבל? אני?

אחחחח.
ידיים כבדות ננעצו בגבו, והוא חש את אפו נמחץ על עמוד מתכת סמוך, קול עוצמתי רעם היישר לתוך אוזנו, בכינון ישיר: שלא תזוז, דיר באלק, חתיכת מחבל מטורף.

מחבל? מטורף? הוא רעד, גוו נרעד, ברכיו רעדו. הגורילה מאחור הכניסה לו ברכיה, והוא נכפף על ארבע, בעוד צוות טרי ורענן מסתער עליו ומפרק את תיקו לרסיסים.

הוא שמע שלל מכשירי קשר מזמזים סביבו: דורון, חשד לאירוע בטחוני, סורקים כעת, מדבר שי מאבטחת הטרמינל, הוריתי לכל האזרחים להיצמד לאזורים המבוטנים, מדבר איציק, הכלבים מייד מגיעים...

כלבים?

הוא שמע את הנביחות מרחוק, ועמד למות. לא לא לא. רק לא זה, אללה הרחום והחנון, רק לא זה. כל בני משפחתו לעגו עליו מאז היותו ילד, דאגו להשאיר אותו לילות שלמים במחסן הקטן ליד החנות ביפו, במרחק יריקה מהכלב האגרסיבי והזועם של השכנים.

הוא שמע את הנשימות של הכלבים המשטרתיים קרוב קרוב, מרחרחים סביבו, מחפשים כל רמז לחומר נפץ או חומרים אסורים.
הוא ספר בעיני רוחו: וואחד, תנין, תלתא...
לבסוף, הסיוט נגמר, הכלבים נעלמו, מכשירי הקשר נרגעו, וקול אנושי יותר טפח על שכמו ועזר לו לקום. שיהיה לך יום טוב, אדוני.
יום טוב כבר לא יהיה לי היום, חשב בעוגמה, והתנער מהאבק סביבו, הסמיק כאשר נתקל במבטים החשדניים הנזרקים אליו מכל עבר.

כרמיתוש הקטנה שאלה את אמה בקול מצלצל: אז בסוף משחררים את המחבל?
משחררים, מחבל, המילים חרצו בו סדקים של עלבון, והוא סינן: לא כל ערבי מחבל.
בעל הקול האנושי עדיין היה בסביבה, והושיט לו כוס מים חד פעמית. שתה, שתה, לא נורא, נגמר. הכל בסדר.
הוא שתה, וליבו החל לשוב אט אט לקצבו הרגיל.
הוא הודה בניע ראש זעיר לשוטר שסייע לו, הבטיח שהכל בסדר, וחזר לעמוד בתור המייגע, מההתחלה, אחוז תקווה נואשת שהטיסה לא ברחה לו, הוא הגיע לראש התור, עבר את הבידוק, ושם גילה כי אכן - הוא הוא הפסיד את הטיסה.


הוא הזמין מונית מגט טקסי, נסע חזרה למעונות הסטודנטים בבאר שבע. בדרך, הוא שמע ברדיו מרואיין דתי שאמר: יש פה במדינה אוכלוסיות שלמות שמקבלות אוטומטי יחס של סוג ב'.
ספר לי עוד על זה, חשב.
על המחבר
Natan Galant

תגובות

אוי לרשע, ואוי לשכנו. כל הערבים מחבלים? לא. אבל כולם בפוצנטציה, זה המהות של האיסלם, וטוב שיש גורילות על הגבול, וטוב שיש מי שיודע לא לרחם ולא להתבלבל מסטודנט שגם הוא שונא ישראל במעמקי ליבו השחור...
ולא איכפת לי שיסבלו אלף טובים מתוך המיליונים שלהם, ולא ילד אחד שיקבל חרדה רק מצעקת אלא אואכבר.
 
לא אהבתי את המסר (למרות שאהבתי את סגנון הכתיבה המשובח!).
חברה שמייצרת, מעודדת ומעלה על נס טרור ורצח אכזרי של חפים מפשע ראויה לייחס מפלה הרבה יותר, גם הפרטים הבודדים שייתכן שכרגע לא ממש בדרך לפיגוע.
כל אדם המשתייך למגזר כלשהו שלא מוכן לגנות את הרוצחים שיוצאים מתוכו, נכלל גם הוא באותו התווית, וזאת בניגוד לחברה היהודית בא"י שמוקיעה ומגנה לאלתר מעשי אלימות ורצח שיצאו מתוכה (שניתן לספרם על כף יד אחת).
ההבדל הוא פשוט: חברה שלא יודעת להוקיע מתוכה את הטרור, ומחלקת סוכריות אחרי פיגועים, מניפה בכל הזדמנות דגלי פלשתין וסיסמתה היא 'בדם וברוח נפדה את פלשתין' וכדו' נשאת באחריות קולקטיבית, וזו הסיבה שיצורים כמו עיסאם ראויים לייחס כזה.
להוציא מן הכלל יחידים בפרט מהמגזר הבדואי שלא מהססים להצהיר בגאון על תמיכתם בישראל וסלידתם ממעשי טירור, שראויים לקבל יחס הגון בהתאם.
 
אכן, כמו שהגיבו קודמיי, לא כל ערבי.....אבל כל מחבל...
אבל המסר הוא לא שעיסאם מסכן ולא היה צריך להתייחס אליו ככה. לא. המסר הוא שעיסאם מסכן. זהו.
אנו חיים בעולם מורכב, רק בואו נפתח את הראש ונקשיב לסיפור על מה שעבר על עיסאם באותו בוקר, על אף שזה היה בלתי נמנע.
לדעתי היחס וההתנהגות לאוכלוסיה כזו צריך להיות נוקשה אפילו יותר, אבל זה בגלל מורכבות המצב.
ו... נתן, יישר כוח. מסר וכתיבה יפים.
 
@ראש לשועלים, קבל.
עיסאם התבגר, והבין כי מציאות החיים שנגזרה עלינו ממרום הינה מורכבת יותר, הוא התקבל לתפקיד בכיר בצוות ישראלי שפיתח את המחשב הקוונטי הראשון, וטען בכל ראיון כי הטרור הורס את חיי הערבים יותר מכל, בהמשך הוא כתב מאמר מפורסם במגזין קול מודיע החרדי, ושם טען כי ברצונו להתגייר. הטור תורגם ל - 70 שפות, וריגש מליוני מוסלמים ברחבי העולם, מה שגרם להפיכה ענקית ביחס של מדינות רבות כלפי ישראל, וכולי.
(הייתי חייב..)
 
היי, שכחתי לקדם פה את הספר שלי, הנה אני מתקן את הטעות המביכה.
ובכן, שימו לב, חברים:
אתמול השקתי את קמפיין ההדסטארט לספרי 'תן לישון, געציל!', מוזמנים בחום לבוא ולתמוך בפרוייקט ע"י רכישת עותק מראש, כדי שנגיע ליעד ואוכל להוציא לאור את הספר - בזכותכם.
קדימה, מהרו, אל תבואו האחרונים למסיבה החגיגית...
https://headstart.co.il/project/45291
 
ההמשך נשמט בטעות ממאמרו של גלנט, והנה הוא לפניכם במלואו:
ספר לי עוד על זה, חשב ובקרבו החלו רגשות עלובים להתגעש. יצר הנקם עלה לראשו ומוחו החל קודח נקמה.
זוג טרמפיסטים-שטרם-מצאו-טרמפ הפכו קרבן ליצר הנקם של עיסאם. הם עמדו בשול הכביש הראשי. מכוניתו של עיסאם נסעה מהר מאד אל השוליים ולא הותירה הרבה סיכוי. זה הסגיר עצמו למתנדבי משטרת התנועה שהגיעו ראשונים לזירה, והסביר לכל המעוניין בעברית צחה על הראות שהיתה לקויה מאד.
אפילו השב"כניקים הנהנו בצייתנות, יניב המפקד ציין לעצמו כי על פי המידע שבידיהם, החשוד הוא בס"ה סטודנט באוניברסיטת באר שבע, עושה תואר שני בפיזיקה וחוקר בכיר של תיאוריית הקוונטים,כך שהכל נראה אמין ולא על רקע לאומני חלילה. מילא כפי שלימד אותו פעם עמיר מהפרקליטות: "לכתחילה אל תביאו לנו תיקים לא סגורים. דברים שאי אפשר להוכיח. אין לנו מה לעשות עם זה, זה חומר זבל ובזבוז משאבים (וגם פוגע בסטטיסטיקת הסיכול המפוארת של השב"כ)".
עיסאם חייך בליבו בסיפוק ולא העז להראות דבר מזה על פניו. באוניברסיטה בבאר שבע למד איתו בעבר סטודנט מצטיין למשפטים, מערערה, וודאי ישכיל למצוא את הדרך לפתור את התסבוכת על הצד הטוב.
אחר כך, במאסר שבעת החודשים אליו נשלח במצוות כבוד השופט, היה לעיסאם זמן לקרוא. הוא גלש וגלש עד שגילה מאמר פרי עטו של יהודי צעיר המכנה עצמו ברשת נתן גלנט. כותב המאמר מלגלג בהתנשאות על כרמיתוש שחשבה שעיסאם מחבל, ומאתרג אידיוט אלמוני בעל קול אנושי שאוהב טיפוסים מסוגו של עיסאם. עיסאם שתמיד אהב השכלה וספרות התלקק לנוכח ההדגמה של התמימות היהודית מהזן המודרני. ומיהר לפתוח ניק בפרוג, ולהעלות תגובה מהירה "ספרו לי עוד על זה" - ביקש.

אנא, אל תאכזבו את עיסאמינו, ואל תחזירו פניו ריקם. ספרו על זה עוד. זכור את אשר עשה.
 
'אם אתה עובר ליד ערבי והוא לא הוציא סכין... זה רק בגלל שהוא עצלן'
אמירה זו נאמרת הזו בשם הרב מבריסק שהתגורר בירושלים בזמן תש'ח תשכ'ז...
ובלי קשר ישיר לדעות פוליטיות לימין מתון, שמאל או מרכז קיצוני, גם בחברון היחסים עם השכנים הערביים היו הדדיים לחלוטין עם הרבה כבוד ואהדה אמיתיים!
אך ביום אחד זה קרה, עם גיבוי עקיף של האנגלים...
מה לעשות?
לנו סבא אחד ולהם סבא אחר, משפחה לא בוחרים.
 
גדול.
כרמיתוש. אמא תציל אותך מהמחבלוש.
אגבוּש אם כבר הזכרתוּש את הסלנגוּש הצפוניוּש,
לא יודעוּש אם אתוּש מכירוּש את זה משהוּש חמודוּש.

https://alefalefalef.co.il/resources/hameholel?a=tion
עיסאמוּש התבגרוּש, והבין כי מציאותוּש החיימוּש שנגזרוּש עלינוּש ממרומוּש הינוּש מורכבתוּש יותרוּש, הוא התקבלוּש לתפקידוּש בכירוּש בצוותוּש ישראליוּש שפיתחוּש את המחשבוּש הקוונטיוּש הראשונוּש,

:D
 
תמיד אפשר לשאול את עצמינו מה אפשר לשפר ולדייק ביחס שלנו, למעננו.
לקרוא על החיים של בני אדם אחרים, לפתוח את הראש.
להרשיע אדם שביצע מעשה גרוע, ולא לגנות אוכלוסיה שלימה.
להתבונן במצב הקיים ולבדוק מהם התנאים שאיפשרו לו להיווצר, כדי שלא נישאר תקועים בבוץ לנצח.

תודה על הסיפור.
 
מסכים עם הטרגדיה שבסיפור, עם הכאב של עיסאם, אך לא עם המסר בסוף.
אחד שנמנה על אוכלוסיה שמגדל רוצחים, מאדירה את שמם, וחוגגת על דם. אינו יכול לבוא בתלונות.
אבל אחד שנמנה על אוכלוסיה הכי ערכית, גומלת חסדים, אינה מזיקה לאיש, ובגלל ערכיה היא מופלית לרעה הוא יכול לבוא בתלונות ועוד איך
כן אני מספר לך על זה עוד, עיסאם
 
עצוב לקרוא את הסיפור, וכואב לקרוא את התגובות.
דוקא אנחנו, הציבור החרדי, שמכיר את הצד הזה כל כך טוב. שיודעים מה הטעם של האפליה ואיך מרגיש המיעוט הדחוי. אנחנו, שסובלים כל כך מההכללות, שבולעים את הרוק ונכנסים לכוננות ספיגה בכל פעם שסיפור על ספק-חרדי שביצע ספק-עבירה על החוק כובש את החדשות.
המחבלים ותומכיהם הם רוצחים שפלים, חיות אדם. אבל הם לא כולם. הם חלק מציבור ענק של ערבים במדינה, שמעוניין לחיות בשקט. שבפירוש לא אשם. שסובל מההכללות של כולנו.
בשביעי של פסח מעשה ידי ה' טובעים בים, אז אנחנו לא מסיימים את ההלל. ה' רוצה שנהיה רגישים. נכון, הם לא יהודים. נכון. אבל הם בני אדם. יצירי אלוקים. נבראו עם בחירה חופשית, לא עם לב שחור ולא עם דם על הידיים.
הרגש מושך אותנו להכללות. אנחנו מלקקים פצעים מדממים. באמת רוב המחבלים הם ערבים. באמת שאנחנו צודקים. אבל המחבלים הם לא כולם.
אנחנו, החרדים, ציבור מוסרי, ערכי, אנשים שרגילים להשליט שכל על רגש.
ואת הצד הזה, המופלה, הסובל מהכללות, אנחנו מכירים יותר מדי טוב.
אסור לנו לחטוא באותו חטא.
בבקשה תעצרו את ההשתלחות כאן.
 
עצוב לקרוא את הסיפור, וכואב לקרוא את התגובות.
דוקא אנחנו, הציבור החרדי, שמכיר את הצד הזה כל כך טוב. שיודעים מה הטעם של האפליה ואיך מרגיש המיעוט הדחוי. אנחנו, שסובלים כל כך מההכללות, שבולעים את הרוק ונכנסים לכוננות ספיגה בכל פעם שסיפור על ספק-חרדי שביצע ספק-עבירה על החוק כובש את החדשות.
המחבלים ותומכיהם הם רוצחים שפלים, חיות אדם. אבל הם לא כולם. הם חלק מציבור ענק של ערבים במדינה, שמעוניין לחיות בשקט. שבפירוש לא אשם. שסובל מההכללות של כולנו.
בשביעי של פסח מעשה ידי ה' טובעים בים, אז אנחנו לא מסיימים את ההלל. ה' רוצה שנהיה רגישים. נכון, הם לא יהודים. נכון. אבל הם בני אדם. יצירי אלוקים. נבראו עם בחירה חופשית, לא עם לב שחור ולא עם דם על הידיים.
הרגש מושך אותנו להכללות. אנחנו מלקקים פצעים מדממים. באמת רוב המחבלים הם ערבים. באמת שאנחנו צודקים. אבל המחבלים הם לא כולם.
אנחנו, החרדים, ציבור מוסרי, ערכי, אנשים שרגילים להשליט שכל על רגש.
ואת הצד הזה, המופלה, הסובל מהכללות, אנחנו מכירים יותר מדי טוב.
אסור לנו לחטוא באותו חטא.
בבקשה תעצרו את ההשתלחות כאן.
כמה את צודקת! וכמה שאולי לא...
יש דעה רווחת בבתי החולים שהאחים והאחיות הערביים טובים ורחמניים יותר.
אז מה?
ואם אותו אח ערבי נחמד יחליט פתאום שדי, נמאס לו.
ולצערנו, היו דברים מעולם...
ואנחנו כציבור חרדי האליטה של מדינת ישראל מחויבים להיות בכל תחום ספצ כלפי ריבונו של עולם ולא בעיני אחינו הטועים והתועים, ובכל כלל יש שוליים - - - "מה בבני ברק אין יצר הרע?"
זהו...
ומי שכן רוצה להתנחמד לערבים - שיערב לו
 
אני מסכימה עם החשיבה על אנשים חפים מפשע גם בצד השני. באופן אישי זו גם השקפת העולם שלי.
לי, בכל אופן, לא מפריע לקרוא על הקשיים והכאבים של הצד השני, שבו, גם, למרבה הפלא חיים בני אדם. ואני מקווה שאנשים לא יקחו את זה לצד השגוי ויתחילו לכתוב תגובות כמו: אבל הם הרגו, הם רצחו.
מה שממש נכון, אגב. והם עדיין.
אני מבינה את ההתגוננות, שנובעת משנים ארוכות של סבל, אובדן, כאב, ש'הם' גרמו לנו לחוות.
אבל אפשר, אפשר לא לשכוח שיש איפשהו שם (ממש בפנים, עמוק עמוק, רחוק) בצד השני אנשים חפים מפשע, עם חיים נורמליים וסדירים, שמשתדלים להישאר בני אדם למרות כל הטירוף.
ההתייחסות לנושא לא גורעת מחומרת המעשים, העמדות והשאיפות של חלק מבני עמם. ההתייחסות הזו היא רק כדי שאנחנו נתבגר ונסתכל על העולם הצבעוני שלנו, לא דרך משקפיים של שחור ולבן. בתור יהודים, ובתור בני אנוש.

אגב, אפשר פחות הזדהות, הכלה ואהבה. פשוט, נטו שימוש בהגיון כדי להבין את המצב. 'יש ערבים, יש מהם מחבלים. לא כולם. ביי.'
 
"עיסאם התבגר, והבין כי מציאות החיים שנגזרה עלינו ממרום הינה מורכבת יותר, הוא התקבל לתפקיד בכיר בצוות ישראלי שפיתח את המחשב הקוונטי הראשון, וטען בכל ראיון כי הטרור הורס את חיי הערבים יותר מכל, בהמשך הוא כתב מאמר מפורסם במגזין קול מודיע החרדי, ושם טען כי ברצונו להתגייר. הטור תורגם ל - 70 שפות, וריגש מליוני מוסלמים ברחבי העולם, מה שגרם להפיכה ענקית ביחס של מדינות רבות כלפי ישראל, וכולי.
(הייתי חייב..)"
ספר לי כשזה יקרה. אהיה הראשון לעלות פה להתנצל.
רגע, אז זהו?
רק אם הוא עומד להתגייר ולהפוך למקרב המונים, הוא שווה שיקשיבו לו?
ואם לא, אפשר לדרוך עליו בכיף?
וואלה
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
כי טכנית, אנחנו אכן מדינה כובשת.
אנחנו פה מכוח הבטחה אלוקית עתיקה, אבל למי שלא מאמין בה- אז כן, מבחינתו כבשנו ב"ה את ארץ ישראל מידי הערבים, בהסכמה בינלאומית.
אז מה בדיוק הטענה כלפיו? שהוא לא מאמין בתורה שלנו? מפתיע
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
הפתיע אותי שלמרות שטוב לו כאן (לכל ילד שלו שמוציא רשיון הוא קונה מתנה רכב חדש, לא ליסינג, מתנה! כדי שיסע לאוניברסיטה בכיף) ולמרות שהוא לא מאמין באיסלם, ולמרות שהוא יודע ששלטון ערבי זה סיוט, למרות זאת מפריע לו שאנחנו שולטים..
עשיו שונא ליעקב. נקודה. אין הגיון.
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
גם לנו הפריע לחיות תחת השלטון הטורקי. רצינו מדינה משלנו.
יעקב שונא לטורקי. נקודה. אין היגיון.
 
אני מסכימה עם החשיבה על אנשים חפים מפשע גם בצד השני. באופן אישי זו גם השקפת העולם שלי.
לי, בכל אופן, לא מפריע לקרוא על הקשיים והכאבים של הצד השני, שבו, גם, למרבה הפלא חיים בני אדם. ואני מקווה שאנשים לא יקחו את זה לצד השגוי ויתחילו לכתוב תגובות כמו: אבל הם הרגו, הם רצחו.
מה שממש נכון, אגב. והם עדיין.
אני מבינה את ההתגוננות, שנובעת משנים ארוכות של סבל, אובדן, כאב, ש'הם' גרמו לנו לחוות.
אבל אפשר, אפשר לא לשכוח שיש איפשהו שם (ממש בפנים, עמוק עמוק, רחוק) בצד השני אנשים חפים מפשע, עם חיים נורמליים וסדירים, שמשתדלים להישאר בני אדם למרות כל הטירוף.
ההתייחסות לנושא לא גורעת מחומרת המעשים, העמדות והשאיפות של חלק מבני עמם. ההתייחסות הזו היא רק כדי שאנחנו נתבגר ונסתכל על העולם הצבעוני שלנו, לא דרך משקפיים של שחור ולבן. בתור יהודים, ובתור בני אנוש.

אגב, אפשר פחות הזדהות, הכלה ואהבה. פשוט, נטו שימוש בהגיון כדי להבין את המצב. 'יש ערבים, יש מהם מחבלים. לא כולם. ביי.'
אז בואו ונגיד את זה שוב:
כשמדובר באפשרות של סיכון לחיי אדם אין לנו הרבה מה לעשות..
יהודים לא אוהבים להיות בצד האלים אבל אין לנו ברירה..
ושוב, היחס אליהם לא נוצר סתם כך, היחס אליהם נובע כתוצאה מ...
 
עצוב לקרוא את הסיפור, וכואב לקרוא את התגובות.
דוקא אנחנו, הציבור החרדי, שמכיר את הצד הזה כל כך טוב. שיודעים מה הטעם של האפליה ואיך מרגיש המיעוט הדחוי. אנחנו, שסובלים כל כך מההכללות, שבולעים את הרוק ונכנסים לכוננות ספיגה בכל פעם שסיפור על ספק-חרדי שביצע ספק-עבירה על החוק כובש את החדשות.
המחבלים ותומכיהם הם רוצחים שפלים, חיות אדם. אבל הם לא כולם. הם חלק מציבור ענק של ערבים במדינה, שמעוניין לחיות בשקט. שבפירוש לא אשם. שסובל מההכללות של כולנו.
בשביעי של פסח מעשה ידי ה' טובעים בים, אז אנחנו לא מסיימים את ההלל. ה' רוצה שנהיה רגישים. נכון, הם לא יהודים. נכון. אבל הם בני אדם. יצירי אלוקים. נבראו עם בחירה חופשית, לא עם לב שחור ולא עם דם על הידיים.
הרגש מושך אותנו להכללות. אנחנו מלקקים פצעים מדממים. באמת רוב המחבלים הם ערבים. באמת שאנחנו צודקים. אבל המחבלים הם לא כולם.
אנחנו, החרדים, ציבור מוסרי, ערכי, אנשים שרגילים להשליט שכל על רגש.
ואת הצד הזה, המופלה, הסובל מהכללות, אנחנו מכירים יותר מדי טוב.
אסור לנו לחטוא באותו חטא.
בבקשה תעצרו את ההשתלחות כאן.
לשמוח?!
מי שמח??
אנחנו הכי עצובים שמישהו מקבל יחס שלא מגיע לי ולכן אנחנו בוכים וחוששים כל כך לחיינו ..
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
"מבחינתו כבשנו ב"ה את ארץ ישראל מידי הערבים, בהסכמה בינלאומית."
מתי שלטו הערבים בארץ ישראל בחמשת אלפי השנים האחרונות ואני לא שמעתי?
 
"עיסאם התבגר, והבין כי מציאות החיים שנגזרה עלינו ממרום הינה מורכבת יותר, הוא התקבל לתפקיד בכיר בצוות ישראלי שפיתח את המחשב הקוונטי הראשון, וטען בכל ראיון כי הטרור הורס את חיי הערבים יותר מכל, בהמשך הוא כתב מאמר מפורסם במגזין קול מודיע החרדי, ושם טען כי ברצונו להתגייר. הטור תורגם ל - 70 שפות, וריגש מליוני מוסלמים ברחבי העולם, מה שגרם להפיכה ענקית ביחס של מדינות רבות כלפי ישראל, וכולי.
(הייתי חייב..)"
ספר לי כשזה יקרה. אהיה הראשון לעלות פה להתנצל.
מי שלא קרא את כל האשכול מוטב שישתוק, ציטטתי את תגובת גלנט והשבתי לו. התגובה אם כן מיותרת בהחלט.
 
אני מסכימה עם החשיבה על אנשים חפים מפשע גם בצד השני. באופן אישי זו גם השקפת העולם שלי.
לי, בכל אופן, לא מפריע לקרוא על הקשיים והכאבים של הצד השני, שבו, גם, למרבה הפלא חיים בני אדם. ואני מקווה שאנשים לא יקחו את זה לצד השגוי ויתחילו לכתוב תגובות כמו: אבל הם הרגו, הם רצחו.
מה שממש נכון, אגב. והם עדיין.
אני מבינה את ההתגוננות, שנובעת משנים ארוכות של סבל, אובדן, כאב, ש'הם' גרמו לנו לחוות.
אבל אפשר, אפשר לא לשכוח שיש איפשהו שם (ממש בפנים, עמוק עמוק, רחוק) בצד השני אנשים חפים מפשע, עם חיים נורמליים וסדירים, שמשתדלים להישאר בני אדם למרות כל הטירוף.
ההתייחסות לנושא לא גורעת מחומרת המעשים, העמדות והשאיפות של חלק מבני עמם. ההתייחסות הזו היא רק כדי שאנחנו נתבגר ונסתכל על העולם הצבעוני שלנו, לא דרך משקפיים של שחור ולבן. בתור יהודים, ובתור בני אנוש.

אגב, אפשר פחות הזדהות, הכלה ואהבה. פשוט, נטו שימוש בהגיון כדי להבין את המצב. 'יש ערבים, יש מהם מחבלים. לא כולם. ביי.'
@חנילוש זה נכון. שימי לב שהתייחסתי לזה שאני מבינה את ההתגוננות וכתוצאה מכך את היחס הזה. זה לא שהתנגדתי לאלימות כלפי אלימות, אלא ביקשתי (כמו הכותב) להפנות תשומת לב לעובדות היבשות שיש גם חפים מפשע בצד השני.
 
אני מכיר ערבי מטירה שיש לו חברה גדולה ואת רוב הכסף הוא מרוויח מיהודים (מחברה יותר גדולה).
הוא בוגר כפר הנוער בן שמן וצורך תקשורת ותרבות בדיוק כמו יהודים, יש לו קשרים עם פוליטיקאים ואנשי צבא!! (עם אהוד ברק למשל)
הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב את המדינה יותר ממני, ומסביר באריכות למה הערבים מתנהגים בטיפשות, כופר באיסלם ומלגלג על אנשי דת מוסלמים.
אבל פעם אחת דיברתי איתו על גבולות ומלחמות...
האמת שהוא שיכנע אותי שישראל היא מדינה כובשת!
ועמוק עמוק בלב הוא היה שמח שנעוף מכאן!
@ראש לשועלים הכוונה הייתה שמבחינתם הם היו תושבי הארץ. לא אני קבעתי את העובדות היבשות
 
"עיסאם התבגר, והבין כי מציאות החיים שנגזרה עלינו ממרום הינה מורכבת יותר, הוא התקבל לתפקיד בכיר בצוות ישראלי שפיתח את המחשב הקוונטי הראשון, וטען בכל ראיון כי הטרור הורס את חיי הערבים יותר מכל, בהמשך הוא כתב מאמר מפורסם במגזין קול מודיע החרדי, ושם טען כי ברצונו להתגייר. הטור תורגם ל - 70 שפות, וריגש מליוני מוסלמים ברחבי העולם, מה שגרם להפיכה ענקית ביחס של מדינות רבות כלפי ישראל, וכולי.
(הייתי חייב..)"
ספר לי כשזה יקרה. אהיה הראשון לעלות פה להתנצל.
@ראש לשועלים תגובתי הייתה למשפט הזה "ספר לי כשזה יקרה. אהיה הראשון לעלות פה להתנצל."
 
גדול.
כרמיתוש. אמא תציל אותך מהמחבלוש.
אגבוּש אם כבר הזכרתוּש את הסלנגוּש הצפוניוּש,
לא יודעוּש אם אתוּש מכירוּש את זה משהוּש חמודוּש.

https://alefalefalef.co.il/resources/hameholel?a=tion
בשנים האחרונות בעיית ההתמודדות עם פרוג, הפילה ממשלות.
בקמפיין, ככשאלו אותי על עמדתי לגבי פרוג, נהגתי לומר לאנשים, שמנהיגות פירושה שאתה מפיח באנשים תקווה, ואז גורם להם לעבוד יחד כדי לגרום לה להתממש.

מי שפוגע בפרוג כדי לעשות רווחים פוליטיים קלים חוטא לעם ישראל, פוגע בציונות, פוגע במעמד הביניים, ופוגע בכל צעיר ישראלי שרוצה לחיות במדינה שיש בה פרוג.
נצליח מפני שהבחירות האחרונות לימדו אותנו שבעיתות משבר אפשר וכדאי לפנות לציבור הישראלי ולומר לו את האמת: באנו לשנות, ואנחנו זקוקים לעזרתך.
 

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה