את ההקלה הזו תרגישו מיד, אם תתבוננו במסמך סיעור המוחות שלכם, עליו יריתם בפעם הקודמת בחוסר רחמים כל שעלה על דעתכם, ותדמיינו אותו 'כפר השעשועים' צבעוני ומשעשע. כן, את אותו התהליך שעשיתם בין טורי הצעצועים, אתם עומדים לעשות כאן. וכשזה ברור, זה הרבה יותר קל.
למיין ולצמצם
ראשית, כבר מותר למחוק! טוב, לא למחוק ממש, אבל כן לסמן בסוגריים. הורידו ראשית את כל הרעיונות שלא נראים לכם משום ש: הם נדושים, (כבר יש אותם בארון...) לא מעשיים (צעצוע לא שימושי...) לא מעניינים, (פאזל רצפה עם צילום של אספלט ).
נשארתם עם רשימה מצומצמת יותר? נהדר. אם כבר הבנתם את הקונספט, זה הרגע בו תזדעקו: עכשיו להגדיר קהל יעד? צרכים שלו? עכשיו להחליט מהו הפתרון עבורם? צו----דקים. את המסר שלכם וודאי הגדרתם כבר קודם. אז איך זה נכנס לפה? התשובה פשוטה: סרגל המסר.
למדוד ולסנן
אותו מסר שהגדרתם על פי הקריטריונים, עומד להיות ממוקם היטב ורשום כפרמטרים ברורים על 'סרגל' יציב, ומולו תמדדו כל רעיון מסיעור המוחות. שימו לב: על הסרגל עליכם להציב ארבעה פרמטרים עיקריים: 1. קהל היעד. 2. בעיות של קהל היעד והרגשותיו לגביהן. 3. הפתרון לבעיית קהל היעד. 4. היתרון הייחודי של המוצר/ העסק בפתרון הבעיה.
אם לדוגמא, סיעור המוחות שלכם סובב סביב רעיון לתוכן מבריק או קופי שנון לחנות פיצה בריאה, על הסרגל שלכם יופיעו: 1. קהל יעד בגילאי 40 ומעלה, שהבריאות חשובה להם. 2. בעיית הפער בין הרצון ליהנות מפיצה טעימה לכך שהיא אינה בריאה, ותחושת התסכול מכך. 3. הפתרון כבצק מקמחים מלאים וגבינה דלת שומן. 4. היתרון הייחודי כחנות שמוכרת אך ורק פיצה בריאה ולכן משקיעה בו עד כדי תוצר טעים ומושלם.
כעת, כשאתם חמושים בסרגל המסר מול סיעור המוחות, זה הזמן לשלוף את שאר הרעיונות שנותרו לאחר המיון הראשוני, ולבחון אותם על פי כלל הפרמטרים: האם הרעיון הנ"ל מסוגל לענות על כולם ולבטא אותם בצורה זו או אחרת? האם יש פרמטר שנשמט ברעיון זה? האם לרעיון זה נדחק מסרון חדש שאינו שייך לסרגל המסר שלנו?
ובכן, הגעתם לשלב ההקלה. אין מולכם תשע מאות תשעים ושמונה 'דגמי צעצועים', מולכם רשימת רעיונות הרבה יותר מצומצמת, ממוקדת, חדה וקרובה לסוף הטוב. אוטוטו אנחנו ברגעי הקסם של פיתוח הרעיונות הטובים באמת, ניסוח ושיוף. הנאה צרופה!