הנושאים החמים
עיצוב חושי הוא עיצוב שגורם לצופה חוויה רב חושית, ולא רק ראיה:
לשמוע קולות,
להריח ריחות,
לחוש טעם בפה
להרגיש את הלב מתרחב או מתכווץ וכו'.
ככל שהעיצוב יותר טוב -
הוא מגרה יותר חושים,
בצורה מכוונת ומדויקת,
עד שהצופה מרגיש שהוא נמצא בתוך סיטואציה שהמעצב בחר לו.
יש כמובן את הכללים הבסיסיים,
שעוזרים לנו להתקרב לחוויה הרצויה,
ובעיקר לא להרחיק אותה -
לא לגרום לצופה להיכנס לסיטואציה לא נכונה.
(כמו פרסומת לחנות פרחים בצבעים וקומפוזיציה שמזכירים לנו מחסן טחוב...
או תמונה של משחקייה לילדים בזווית חונקת ובחוסר תאורה שתחזיר בשיא הקיץ את דיכאון החורף וכד')
אותם יודע כל מי שלמד עיצוב והקשיב בשיעורים.
אחרי ששולטים בכללים האלו,
אפשר להתקדם לטכניקה אומנותית,
שמקפיצה בענק את רמת החושיות בעיצוב (אבל מתאימה רק לאמנים אמיתיים, ולא לביצועיסטים!):
אחרי שהכרתם את העסק/הלקוח/המוצר וכד' שבשבילו העיצוב,
בניתם בריף והגדרתם את ערכי המותג -
תנסו לחשוב על סיטואציה שהרגשתם בה את ערכי המותג.
זה יכול להיות סיטואציה שבאמת חוויתם (במציאות או בחלום....)
או סיטואציה דמיונית שנראה לכם שכך תרגישו בה.
למשל: רבקה ממתגת יועץ עסקי שהערכים שלו הם הסרת חסמים, שחרור, אומץ, עוצמה ועצמאות
זה לוקח אותה לחלום שחלמה - בו היא עומדת במקום הומה אדם,
ומגלה פתאום שאם היא עושה תנועות מסויימות - היא יכולה לשחות באוויר!
וככה היא מגיעה ברגע לגובה מטורף, זזה מרחקים עצומים בקלות ובמהירות, ומרגישה ברגע קטן את כל הערכים הנ"ל.
איך ממשיכים עם זה?
אחרי שמחליטים על סיטואציה,
מתקדמים לדמיון מודרך.
אפשר להתרחק מהמחשב
לשבת בתנוחה נוחה ומשוחררת
אם זה עוזר לכם - כדאי להחשיך את החדר ולעצום עיניים.
ומנסים להיכנס לסיטואציה ולהעצים בה את ההרגשות האלו כמה שיותר.
מה רואים שם.
מה שומעים.
איזה ריח יש לסיטואציה.
באיזה מקום אתם נמצאים.
מי עוד נמצא שם.
מה האווירה.
מה מזג האוויר.
מה זה עושה לכם.
עד שתרגישו את הרגש הזה חזק מאוד מאוד מאוד.
עמוק, עוצמתי ובכל החושים.
יופי.
אפשר לפתוח עיניים.
ולהמשיך כרגיל -
השראות, סקיצות, רעיונות וכל הדברים הטובים.
איפה שאתם מרגישים שוב את הרגש עולה ומציף - תדעו שזה זה.
ופתאום תדעו לבד, בלי כללים -
איזה פונט כדאי.
איזה צבעים טובים, איזו קומפוזיציה וכו'.
ואם לכם זה מעורר חושים - יש הרבה סיכוי שגם לצופים זה יעשה את זה.
דוגמאות מהשטח?
לוח משפחתי,
עסק חמוד שמציע לוחות שנה עם תמונות ותאריכים חשובים במשפחה,
שמחולק לכל סניף במשפחה המורחבת.
נקודת הבידול דיברה על גיבוש משפחתי.
כולם מכירים את כולם, זוכרים גם את הקטנים, מאחלים מזל טוב, נפלא.
יש פה קשר, משפחתיות, חום, ואהבה.
ההרגשה הזאת לקחה אותי ישירות למפגש המשפחתי האחרון.
הבית של סבתא,
שולחן חגיגי, בלונים, מוקרמים, שייקים, תוכניות, אסתי עם הסיפורים המצחיקים שלה, הצגות של הילדים, נוסטלגיה, וסבתא האוהבת מנצחת על כל החגיגה.
וואו, זה עשה לי טוב!!!
רציתי שיהפוך למציאות באותו הרגע...
המשכתי עם ההרגשה הכיפית והנעימה הזאת,
וזה מה שיצא:
על אותו בסיס עיצובי יצרה @רייזי בירנבוים את האתר המשפחתי הזה:
עוד אחד?
מרים גוטליב - פסנתרנית וזמרת עם המון רוח
ופניני יודקביץ' - כנרית אמיתית ומרגשת
יצאו בהפקה משותפת לחודש אלול.
ידעתי שיש פה רגש עמוק מאוד, איפה שרק מוזיקה עוצמתית, תפילה ואלול יכולים לגעת.
הרגשתי את זה, עצמתי עיניים,
וזה לקח אותי לחוף הים בזמנים של שקיעה.
ידעתי שכמה אנשים שיהיו שם - אני אשאר עם עצמי ועם אלוקים.
הייתה רוח טובה כזאת, מצמררת, בכי גבוה ואהבת ה'.
שמעו שם שירה אדירה והיה נראה שהעולם נגמר ועוד רגע המשיח בא.
הרגשתי חזרה בתשובה, שחרור עמוק, לקחתי עוד נשימה של ים ו - ל פ י נ ט רסט...
מה עושים בזמנים של עומס טכני או רגשי,
שמפריע לצאת מסיטואציית החיים העכשווית שלנו ולהישאב למקום אחר?
בפעם הבאה בעז"ה...
--
לשמוע קולות,
להריח ריחות,
לחוש טעם בפה
להרגיש את הלב מתרחב או מתכווץ וכו'.
ככל שהעיצוב יותר טוב -
הוא מגרה יותר חושים,
בצורה מכוונת ומדויקת,
עד שהצופה מרגיש שהוא נמצא בתוך סיטואציה שהמעצב בחר לו.
יש כמובן את הכללים הבסיסיים,
שעוזרים לנו להתקרב לחוויה הרצויה,
ובעיקר לא להרחיק אותה -
לא לגרום לצופה להיכנס לסיטואציה לא נכונה.
(כמו פרסומת לחנות פרחים בצבעים וקומפוזיציה שמזכירים לנו מחסן טחוב...
או תמונה של משחקייה לילדים בזווית חונקת ובחוסר תאורה שתחזיר בשיא הקיץ את דיכאון החורף וכד')
אותם יודע כל מי שלמד עיצוב והקשיב בשיעורים.
אחרי ששולטים בכללים האלו,
אפשר להתקדם לטכניקה אומנותית,
שמקפיצה בענק את רמת החושיות בעיצוב (אבל מתאימה רק לאמנים אמיתיים, ולא לביצועיסטים!):
אחרי שהכרתם את העסק/הלקוח/המוצר וכד' שבשבילו העיצוב,
בניתם בריף והגדרתם את ערכי המותג -
תנסו לחשוב על סיטואציה שהרגשתם בה את ערכי המותג.
זה יכול להיות סיטואציה שבאמת חוויתם (במציאות או בחלום....)
או סיטואציה דמיונית שנראה לכם שכך תרגישו בה.
למשל: רבקה ממתגת יועץ עסקי שהערכים שלו הם הסרת חסמים, שחרור, אומץ, עוצמה ועצמאות
זה לוקח אותה לחלום שחלמה - בו היא עומדת במקום הומה אדם,
ומגלה פתאום שאם היא עושה תנועות מסויימות - היא יכולה לשחות באוויר!
וככה היא מגיעה ברגע לגובה מטורף, זזה מרחקים עצומים בקלות ובמהירות, ומרגישה ברגע קטן את כל הערכים הנ"ל.
איך ממשיכים עם זה?
אחרי שמחליטים על סיטואציה,
מתקדמים לדמיון מודרך.
אפשר להתרחק מהמחשב
לשבת בתנוחה נוחה ומשוחררת
אם זה עוזר לכם - כדאי להחשיך את החדר ולעצום עיניים.
ומנסים להיכנס לסיטואציה ולהעצים בה את ההרגשות האלו כמה שיותר.
מה רואים שם.
מה שומעים.
איזה ריח יש לסיטואציה.
באיזה מקום אתם נמצאים.
מי עוד נמצא שם.
מה האווירה.
מה מזג האוויר.
מה זה עושה לכם.
עד שתרגישו את הרגש הזה חזק מאוד מאוד מאוד.
עמוק, עוצמתי ובכל החושים.
יופי.
אפשר לפתוח עיניים.
ולהמשיך כרגיל -
השראות, סקיצות, רעיונות וכל הדברים הטובים.
איפה שאתם מרגישים שוב את הרגש עולה ומציף - תדעו שזה זה.
ופתאום תדעו לבד, בלי כללים -
איזה פונט כדאי.
איזה צבעים טובים, איזו קומפוזיציה וכו'.
ואם לכם זה מעורר חושים - יש הרבה סיכוי שגם לצופים זה יעשה את זה.
דוגמאות מהשטח?
לוח משפחתי,
עסק חמוד שמציע לוחות שנה עם תמונות ותאריכים חשובים במשפחה,
שמחולק לכל סניף במשפחה המורחבת.
נקודת הבידול דיברה על גיבוש משפחתי.
כולם מכירים את כולם, זוכרים גם את הקטנים, מאחלים מזל טוב, נפלא.
יש פה קשר, משפחתיות, חום, ואהבה.
ההרגשה הזאת לקחה אותי ישירות למפגש המשפחתי האחרון.
הבית של סבתא,
שולחן חגיגי, בלונים, מוקרמים, שייקים, תוכניות, אסתי עם הסיפורים המצחיקים שלה, הצגות של הילדים, נוסטלגיה, וסבתא האוהבת מנצחת על כל החגיגה.
וואו, זה עשה לי טוב!!!
רציתי שיהפוך למציאות באותו הרגע...
המשכתי עם ההרגשה הכיפית והנעימה הזאת,
וזה מה שיצא:
על אותו בסיס עיצובי יצרה @רייזי בירנבוים את האתר המשפחתי הזה:
עוד אחד?
מרים גוטליב - פסנתרנית וזמרת עם המון רוח
ופניני יודקביץ' - כנרית אמיתית ומרגשת
יצאו בהפקה משותפת לחודש אלול.
ידעתי שיש פה רגש עמוק מאוד, איפה שרק מוזיקה עוצמתית, תפילה ואלול יכולים לגעת.
הרגשתי את זה, עצמתי עיניים,
וזה לקח אותי לחוף הים בזמנים של שקיעה.
ידעתי שכמה אנשים שיהיו שם - אני אשאר עם עצמי ועם אלוקים.
הייתה רוח טובה כזאת, מצמררת, בכי גבוה ואהבת ה'.
שמעו שם שירה אדירה והיה נראה שהעולם נגמר ועוד רגע המשיח בא.
הרגשתי חזרה בתשובה, שחרור עמוק, לקחתי עוד נשימה של ים ו - ל פ י נ ט רסט...
מה עושים בזמנים של עומס טכני או רגשי,
שמפריע לצאת מסיטואציית החיים העכשווית שלנו ולהישאב למקום אחר?
בפעם הבאה בעז"ה...
--
