הנושאים החמים
בע"ה
בב' בטבת תשפ"ג, נפטר הרב חיים דרוקמן זצ"ל. לקראת סוף השבעה פנו אליי חברים מישיבת מרכז הרב מעמותת "בשביל הנשמה", יחד עם המכון התורני אור עציון, על מנת להוציא חוברת לנוער לזכרו. עמותת "בשביל הנשמה" היא לקוח וותיק שלי, וידעתי שאני אקח את הפרויקט ויכול לעמוד בלוח הזמנים הצפוף.
למה? קודם כל כי יש להם ניסיון בכתיבה לנוער - זה לא החוברת הראשונה שהם מוציאים, ובוודאי ביחד עם המכון התורני אור עציון - הישיבה בראשותה עמד הרב - שיש לו את זכויות היוצרים של הרב דרוקמן זצ"ל. שני הדברים האלה מבטיחים עמידה בלו"ז, והם חשובים בכל פרויקט. עיכוב בלו"ז בגלל בעיות זכויות יוצרים הוא דבר שקורה והוא בעייתי מאוד, וכמובן - גם בעייתי להסביר ללקוח חדש איך לבנות משהו שיהיה קל לעבוד איתו מהר.
למה דווקא לנוער? כי הרב עסק מאוד בנוער: הוא הקים מסודות חינוך וסניפי תנועות נוער, ובעצמו - מגיל 20 עד יומו האחרון, ולמרות היותו ת"ח שהעביר עשרות שיעורים בשבוע ואיש ציבור שעסוק עד השעות הקטנות של הלילה בענייני ציבור, רוב עשייתו הציבורית היא כלפי הגילאים המשמעותיים הללו. ולא שהוא לא עסק בדברים אחרים: קליטת עליה, רווחה, מקוואות, דיני תורה אתגרי הגיור, צה"ל, ארץ ישראל ועוד ועוד.
למה חוברת? כדי להספיק להוציא ל-30 של הרב, אז יתקיימו אירועים המוניים של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ואז גם החוברת תגיע לציבור. עת מנת להוציא ב-30 יום 80 עמודים של תוכן על הרב, צריך להתחיל במבנה החוברת.
אז איך עומדים בזמנים?
קודם כל: מכינים את תבנית העמוד הרגיל. ידענו שהגודל הרצוי הוא 10X15, גודל חוברת שעבד טוב בעבר. חילקנו אותו ל-3 חלקים - הלכה, אגדה ונקודה משתנה (בעמוד השמאלי) - שכל כפולה היא יום לימוד, ובסה"כ יש 4 שבועות, שהם 56 עמודים. לשבת יש עמוד כפול, ככה שנוספים לנו 8 עמודים נוספים, ועוד 4 עמודים הקדמה על הרב - סה"כ כ-68 עמודי תוכן, שהשאר פנויים לשער ראשי (עמוד אחד) פרסומות פנימיות לחומרים אחרים מתורתו של הרב (שלושה עמודים) הקדמות והקדשות.
אם כן, אנשי התוכן מקבלים באופן מוגדר כמה מילים לכתוב בעמוד של יום חול. בעמוד הימני יש 2 מדורים של עד 150 מילה, ובשמאלי- עד 320 מילה. אפשר כמובן קצת פחות, ואז נכניס ציטוט מתחת לדברים.
שמות המדורים אור החיים -ביאורים בנושא מסוים מאגדות חז"ל.
אורח חיים - הלכה.
דברים שבלב - נושא מחיי הרב. בדרך כלל בנוי כסיפור מהחיים + מסר, שמגיע אל הלב.
בסוף השבוע, חזרה על הלימוד והנקודות העיקריות:
ועכשיו, איך זה בנוי באינדיזיין?
כל מדור (הלכה, אגדה, נקודה יומית) הוא תיבת טקסט - STORY משלו - ככה שבפעם אחת ניתן להכניס את כל המדור לחוברת, וזה בוצע במקביל לעבודה של אנשי התוכן. בדרך כלל איש תוכן עובד על מדור אחד שבו הוא מומחה, כך שבעצם 3 רבנים כותבים את החוברת ולא רב אחד.
כל כותרת של מדור בטקסט הרץ, עברה לסגנון פסקה שקראתי לו, למשל, "כותרות הלכה מעביר עמוד" - מה שהוא עושה, זה ממיר את הכותרת לטקסט בגודל 0.1PT - ובצבע הרקע - ככה שבעצם הוא לא תופס מקום בעמוד, ויכול "לקפוץ" מעל הסטורי, ככה שקל לטפל בה ולהקטין ולהגדיל אותה בהתאם למספר המילים המדויק באותו עמוד.
אותו סגנון פסקה של הכותרת הוא גם משתנה טקסט:
ככה הכותרות נראות בעמוד, אחרי שנצבעו בשחור (כמובן, הם ללא צבע - מוגדרות כצבע None).
המשתנה - -טקסט נשלף היישר לדף האב (דוגמא בלי הרקע) - כלמה שב <> הוא משתנה טקסט.
תוך כדי הכתיבה, ברגע שיודעים מהם השערים ובעבודה צמודה עם אנשי התוכן אפשר לעצב את השערים:
גם ההקדשות, ההקדמות וכו' - עובדות במקביל לעבודת אנשי התוכן, והכל מנוהל באקסל (תמונה למטה)
הציטוטים (שקיימים ברוב העמודים השמאליים בספר) נעשו אחרי הכל, ותוך כדי הגהת שאר חלקי הספר, ככה שנוצל כמעט כל ס"מ מרבוע בספר.
בסופו של דבר, אפשר בתוך פחות מיום עבודה להריץ את הספר הסופי - לא כולל כריכה ושערים (שהכנו במקביל לעבודה עם אנשי התוכן), כשמספר העמודים ידוע מראש (מה שמאפשר לבית הדפוס להזמין את הדפים עוד בטרם סיום העבודה), ולהביא לציבור את תורתו של מו"ר הרב חיים דרוקמן. הדבר הזה נתן להגהות האחרונות זמן נוסף וחשוב, שאיפשר את הצלחת הפרויקט.
אקסל משותף, צולם במהלך העבודה על הפרויקט - שימו לב שהשערים תמיד מובילים לפני התוכן, ושהעבודה היא במקביל ולא בטור:
עמודי דוגמא
אחד הדברים החשובים בספרים שיוצאים בלחץ שכזה - הוא גיוס תורמים, מפיצים, מוסדות שרוכשים ועוד.
איך עושים את זה? כבר ברגע שהיה לנו תוכן שממלא שבוע (אפילו לא באותו נושא של השבוע בדיוק) הוא עבר להגהה, עיצוב והפצה בקובץ PDF קל.
ה-PDF נשלח למזמינים הפוטנציאלים. כמובן, שבשלב הזה עוד אפשר לשנות מה שצריך לשנות, ואכן קיבלנו הערות שנכנסו לטקסט בהמשך, וגם הקדשות, הקדמות ומכירות.
בגלל שעלות ההפקה היא קבועה, עמודי הדוגמא איפשרו לנו להגיע לקהל הרבה יותר רחב, וזאת לפני שיש לנו בעצמנו מוצר שלם ביד, אלא רק תכנון שלו.
טיפוגרפיה
בחוברות לנוער בדרך כלל אני משתדל לא להשתמש בפונטים קלאסיים - לא דוד, לא פרנק ריהל או הדסה, ואפילו לא נרקיסים (שלאחרונה הצטרף לאדובי פונטס!), אלא בפונטים סנס-סריפים שאינם מרובעים או עגולים מדי, לרוב רחבים במידת מה. יש כמה וכמה כאלה בשוק, אחד מהאהובים עליי הוא "לוטוס", שמשמש פה כאות הטקסט.
לכותרות, בתחילה רציתי לבחור את "בצלאל" של בן אורי, שהוא פונט רחב, אולם הוא לא הסתדר על גבי הרקע העמוס למדי של התמונה, ועקב היותו אות רחבה ואי ההצלחה לצמצם כמה מהכותרות בלי לפגוע בתוכן. חזרתי ל"פקאן", ששימש אותנו גם בחוברות קודמות ככותרת.
עם זאת, בשערים הוא עדיין מככב, ולטעמי הוא פונט מוצלח ביותר - ישראלי מאוד, ובה בעת גם תורני ואישי - יש מעט מאוד פונטים שמצליחים לענות על כל הללו.
כתב היד הנבחר לשערים הוא "נוצה" של אלחנן בן אורי אף הוא. האתגר הגדול בכתבי יד הוא שיהיו בולטים וקריאים - למרבית כתבי היד אין משקל בולד בכלל, ולאלו שיש -הוא לרוב לא מספיק בולט בשביל כותרות גדולות. הפונט "נוצה" של בן אורי עושה את זה בגדול.
בב' בטבת תשפ"ג, נפטר הרב חיים דרוקמן זצ"ל. לקראת סוף השבעה פנו אליי חברים מישיבת מרכז הרב מעמותת "בשביל הנשמה", יחד עם המכון התורני אור עציון, על מנת להוציא חוברת לנוער לזכרו. עמותת "בשביל הנשמה" היא לקוח וותיק שלי, וידעתי שאני אקח את הפרויקט ויכול לעמוד בלוח הזמנים הצפוף.
למה? קודם כל כי יש להם ניסיון בכתיבה לנוער - זה לא החוברת הראשונה שהם מוציאים, ובוודאי ביחד עם המכון התורני אור עציון - הישיבה בראשותה עמד הרב - שיש לו את זכויות היוצרים של הרב דרוקמן זצ"ל. שני הדברים האלה מבטיחים עמידה בלו"ז, והם חשובים בכל פרויקט. עיכוב בלו"ז בגלל בעיות זכויות יוצרים הוא דבר שקורה והוא בעייתי מאוד, וכמובן - גם בעייתי להסביר ללקוח חדש איך לבנות משהו שיהיה קל לעבוד איתו מהר.
למה דווקא לנוער? כי הרב עסק מאוד בנוער: הוא הקים מסודות חינוך וסניפי תנועות נוער, ובעצמו - מגיל 20 עד יומו האחרון, ולמרות היותו ת"ח שהעביר עשרות שיעורים בשבוע ואיש ציבור שעסוק עד השעות הקטנות של הלילה בענייני ציבור, רוב עשייתו הציבורית היא כלפי הגילאים המשמעותיים הללו. ולא שהוא לא עסק בדברים אחרים: קליטת עליה, רווחה, מקוואות, דיני תורה אתגרי הגיור, צה"ל, ארץ ישראל ועוד ועוד.
למה חוברת? כדי להספיק להוציא ל-30 של הרב, אז יתקיימו אירועים המוניים של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ואז גם החוברת תגיע לציבור. עת מנת להוציא ב-30 יום 80 עמודים של תוכן על הרב, צריך להתחיל במבנה החוברת.
אז איך עומדים בזמנים?
קודם כל: מכינים את תבנית העמוד הרגיל. ידענו שהגודל הרצוי הוא 10X15, גודל חוברת שעבד טוב בעבר. חילקנו אותו ל-3 חלקים - הלכה, אגדה ונקודה משתנה (בעמוד השמאלי) - שכל כפולה היא יום לימוד, ובסה"כ יש 4 שבועות, שהם 56 עמודים. לשבת יש עמוד כפול, ככה שנוספים לנו 8 עמודים נוספים, ועוד 4 עמודים הקדמה על הרב - סה"כ כ-68 עמודי תוכן, שהשאר פנויים לשער ראשי (עמוד אחד) פרסומות פנימיות לחומרים אחרים מתורתו של הרב (שלושה עמודים) הקדמות והקדשות.
אם כן, אנשי התוכן מקבלים באופן מוגדר כמה מילים לכתוב בעמוד של יום חול. בעמוד הימני יש 2 מדורים של עד 150 מילה, ובשמאלי- עד 320 מילה. אפשר כמובן קצת פחות, ואז נכניס ציטוט מתחת לדברים.
שמות המדורים אור החיים -ביאורים בנושא מסוים מאגדות חז"ל.
אורח חיים - הלכה.
דברים שבלב - נושא מחיי הרב. בדרך כלל בנוי כסיפור מהחיים + מסר, שמגיע אל הלב.
בסוף השבוע, חזרה על הלימוד והנקודות העיקריות:
ועכשיו, איך זה בנוי באינדיזיין?
כל מדור (הלכה, אגדה, נקודה יומית) הוא תיבת טקסט - STORY משלו - ככה שבפעם אחת ניתן להכניס את כל המדור לחוברת, וזה בוצע במקביל לעבודה של אנשי התוכן. בדרך כלל איש תוכן עובד על מדור אחד שבו הוא מומחה, כך שבעצם 3 רבנים כותבים את החוברת ולא רב אחד.
כל כותרת של מדור בטקסט הרץ, עברה לסגנון פסקה שקראתי לו, למשל, "כותרות הלכה מעביר עמוד" - מה שהוא עושה, זה ממיר את הכותרת לטקסט בגודל 0.1PT - ובצבע הרקע - ככה שבעצם הוא לא תופס מקום בעמוד, ויכול "לקפוץ" מעל הסטורי, ככה שקל לטפל בה ולהקטין ולהגדיל אותה בהתאם למספר המילים המדויק באותו עמוד.
אותו סגנון פסקה של הכותרת הוא גם משתנה טקסט:
ככה הכותרות נראות בעמוד, אחרי שנצבעו בשחור (כמובן, הם ללא צבע - מוגדרות כצבע None).
המשתנה - -טקסט נשלף היישר לדף האב (דוגמא בלי הרקע) - כלמה שב <> הוא משתנה טקסט.
תוך כדי הכתיבה, ברגע שיודעים מהם השערים ובעבודה צמודה עם אנשי התוכן אפשר לעצב את השערים:
גם ההקדשות, ההקדמות וכו' - עובדות במקביל לעבודת אנשי התוכן, והכל מנוהל באקסל (תמונה למטה)
הציטוטים (שקיימים ברוב העמודים השמאליים בספר) נעשו אחרי הכל, ותוך כדי הגהת שאר חלקי הספר, ככה שנוצל כמעט כל ס"מ מרבוע בספר.
בסופו של דבר, אפשר בתוך פחות מיום עבודה להריץ את הספר הסופי - לא כולל כריכה ושערים (שהכנו במקביל לעבודה עם אנשי התוכן), כשמספר העמודים ידוע מראש (מה שמאפשר לבית הדפוס להזמין את הדפים עוד בטרם סיום העבודה), ולהביא לציבור את תורתו של מו"ר הרב חיים דרוקמן. הדבר הזה נתן להגהות האחרונות זמן נוסף וחשוב, שאיפשר את הצלחת הפרויקט.
אקסל משותף, צולם במהלך העבודה על הפרויקט - שימו לב שהשערים תמיד מובילים לפני התוכן, ושהעבודה היא במקביל ולא בטור:
עמודי דוגמא
אחד הדברים החשובים בספרים שיוצאים בלחץ שכזה - הוא גיוס תורמים, מפיצים, מוסדות שרוכשים ועוד.
איך עושים את זה? כבר ברגע שהיה לנו תוכן שממלא שבוע (אפילו לא באותו נושא של השבוע בדיוק) הוא עבר להגהה, עיצוב והפצה בקובץ PDF קל.
ה-PDF נשלח למזמינים הפוטנציאלים. כמובן, שבשלב הזה עוד אפשר לשנות מה שצריך לשנות, ואכן קיבלנו הערות שנכנסו לטקסט בהמשך, וגם הקדשות, הקדמות ומכירות.
בגלל שעלות ההפקה היא קבועה, עמודי הדוגמא איפשרו לנו להגיע לקהל הרבה יותר רחב, וזאת לפני שיש לנו בעצמנו מוצר שלם ביד, אלא רק תכנון שלו.
טיפוגרפיה
בחוברות לנוער בדרך כלל אני משתדל לא להשתמש בפונטים קלאסיים - לא דוד, לא פרנק ריהל או הדסה, ואפילו לא נרקיסים (שלאחרונה הצטרף לאדובי פונטס!), אלא בפונטים סנס-סריפים שאינם מרובעים או עגולים מדי, לרוב רחבים במידת מה. יש כמה וכמה כאלה בשוק, אחד מהאהובים עליי הוא "לוטוס", שמשמש פה כאות הטקסט.
לכותרות, בתחילה רציתי לבחור את "בצלאל" של בן אורי, שהוא פונט רחב, אולם הוא לא הסתדר על גבי הרקע העמוס למדי של התמונה, ועקב היותו אות רחבה ואי ההצלחה לצמצם כמה מהכותרות בלי לפגוע בתוכן. חזרתי ל"פקאן", ששימש אותנו גם בחוברות קודמות ככותרת.
עם זאת, בשערים הוא עדיין מככב, ולטעמי הוא פונט מוצלח ביותר - ישראלי מאוד, ובה בעת גם תורני ואישי - יש מעט מאוד פונטים שמצליחים לענות על כל הללו.
כתב היד הנבחר לשערים הוא "נוצה" של אלחנן בן אורי אף הוא. האתגר הגדול בכתבי יד הוא שיהיו בולטים וקריאים - למרבית כתבי היד אין משקל בולד בכלל, ולאלו שיש -הוא לרוב לא מספיק בולט בשביל כותרות גדולות. הפונט "נוצה" של בן אורי עושה את זה בגדול.
