למה לפעמים קשה לקבל החלטות? מדוע האתגר מתעצם אצל אנשים עם הפרעת קשב (ADHD)? בקבלת החלטות החירות פוגשת את ההכרח: אי אפשר הכל. בחירות עצמה יש הכרח – חייבים להחליט וגם אי החלטה היא החלטה. האם נחשוב שההכרח להחליט הוא עצמו חירות או שנתקע בהגנה על חירות מדומה?
שגרת חיינו מלאה בהחלטות קטנות שאנחנו אמורים לקבל על כל צעד ושעל. מה ללבוש/לאכול, למי לענות, איך להגיב וכדומה. ישנם מצבים שבהם אנחנו מתקשים להכריע בין האפשרויות, וזרימת החיים נקטעת. עיכוב בהכרעה יכול לגרום התלבטות מייסרת, בזבוז זמן יקר, החמצת הזדמנויות ותסכול. כאשר אנחנו מגדלים ילד שמתקשה בקבלת החלטות, הוא עלול להתעכב, להתווכח, לגרור רגליים ולעכב את ההתנהלות הסדירה של הבית. "השעה מאוחרת והיא עדיין לא החליטה מה ללבוש היום", "הוא עדיין מתלבט איזה אוכל הוא רוצה ללימודים". מתסכל ומתיש. שיפור ההחלטיות של ההורים יכול לסייע לילד על ידי דוגמה אישית.
אתגר שכלי
קבלת החלטות אינה משימה פשוטה. מחקרים מלמדים שלמרות שאת רוב ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים בצורה אוטמאטית, מדובר במשימה מורכבת משלבים שונים ואפשר להיתקע בכל אחד מהם. למשל, אנשים עם הפרעת קשב (ADHD) עלולים להתקשות יותר בשימת לב לפרטים (כדי לדעת ברור מה האפשרויות), קושי לשמור זכרונות מהעבר בצורה מסודרת או לדמיין את העתיד בצורה בהירה (כדי להחליט כמה "שווה" כל אפשרות), קושי להחזיק יחד פרטים רבים בראש במשך הזמן שנדרש לקבל החלטה, ולא פחות – להמתין בסבלנות כדי לחשוב. תהליכים אלה קשורים גם לגוף (מקומות ספציפיים במוח שאחראיים על כל אחת מהפעולות) וגם לנפש (סגנון אופי של האדם). לצד החלק השכלי, ישנו אתגר רגשי ובו נתמקד הפעם.
אתגר רגשי
בתכנית "מצליחים" - קבוצות לילדים עם הפרעת קשב בעיריית ב"ב, אנו מעבירים לילדים שאלון שמטרתו ללמוד מהילדים בצורה ישירה אודות הצרכים והתחושות שלהם. הילדים מתבקשים להקיף בעיגול תשובה אחת נכונה. פעם אחר פעם עולה השאלה "למה צריך לבחור רק אפשרות אחת לכל שאלה? אני רוצה לבחור יותר מאפשרות אחת!", "אני אוהבת גם גלידה וגם שוקולד, את שניהם בשווה, אף אחד לא יותר מהשני".
יש נקודת אמת בתחושות הילדים. החלטה לבחור בין אפשרויות, היא החלטה לאבד את שאר האפשרויות. לפני החלטה יש כביכול "חופש" גדול - יש לאדם כמה אפשרויות. בהחלטה מצטמצם החופש לאפשרות אחת בלבד. חיינו מורכבים משילוב של חירות (עיגול) והכרח (ריבוע). בכל אדם ישנו צורך בסיסי בחירות – להיות בלתי מוגבל, וכשהוא נפגש עם צורך להחליט, הוא בעצם פוגש את ההכרח – את המצב שבו הוא לא יכול לקבל הכל, עליו לבחון בין לבין. האופן שבו האדם תופס את החירות וההכרח שלו, משפיעה על הדרך בה הוא מתמודד עם קבלת החלטות. למשל, רצון מוגבר בחירות מבלי להכיר בהכרח, יכול לפגוע בקבלת החלטות. לא בכדי אנשים עם הפרעת קשב - שרבים מהם עם נטייה גבוהה לחירות, מתקשים יותר בקבלת החלטות.
'חמורו של בורידן' הוא משל שיכול להמחיש את מצבו של מי שנדחק להרוויח את כל האפשרויות, ולבסוף נותר בלי כלום. החמור היה רעב מאוד. הוא עמד בין שתי ערמות עשב גדולות ויפות, אלא שהערמות היו שוות בגודלן. החמור לא ידע להכריע לאיזו מהן כדאי לו לפנות, הוא לא רצה להפסיד, וכך נשאר מהוסס באמצע, עד שגווע מרעב. החמור יכל ללמוד לקח מהגמל. לגמל יש אזניים קטנות מאוד ועל כך המשילו חכמים משל: הגמל ביקש לעצמו קרניים - את האזניים שהיו לו גזזו לו (סנהדרין, קו. השורש ג.מ.ל. מורה על שלמות). יותר מידי שווה פחות מידי. אפשר לתאר שלושה סוגי אנשים המתקשים להגיע להכרעה זריזה, עקבית ויעילה:
הממהרים – אנשים אלה נרתעים מהמפגש עם הצורך להחליט ולכן הם ממהרים להחליט ו"להתפטר" ממשימה זו, או שהם רוצים לתפוס את ההזדמנות מייד. גישה זו יכולה מחד לסייע לאדם להתגבר על הקושי להחליט ולדחוף אותו להכרעה, מצד שני יש בה סיכון לקבל החלטה פזיזה. אנשים אלה יכולים להיות עירניים לנטייה שלהם להחליט מהר מידי, ולפתח הרגל/כלל לא לקבל החלטות חשובות בחופזה - "לישון על זה".
המזגזגים – אנשים אלה רוצים לרקוד על כל החתונות. הם רוצים לקבל את הכי טוב שאפשר, ובנוסף גם לקבל אותו הכי מהר. דא עקא, שלא תמיד שני הרצונות עולים בקנה אחד. יש הרבה מצבים בהם ברירה אחת נותנת תגמול מיידי אך קטן, ואילו הברירה השנייה נותנת תגמול גדול אך בזמן רחוק. כך נוצר מתח בין שני הרצונות אשר יכול להתבטא בחוסר עקביות: לפעמים גרירת רגליים בקבלת החלטות ולפעמים קבלת החלטות חפוזה; לפעמים העדפת הבחירה בעלת התוצאה המיידית ולפעמים בעלת התוצאה הגבוהה. אנשים כאלה יכולים להיתרם מדמיון מוחשי של העתיד עם הברירה הרחוקה; הכבדה על הברירה המיידית אך הלא-כדאית; תנאים נוחים למחשבה - כמו שובע, וכמובן מודעות עצמית לתהליך קבלת ההחלטות.
המהססים – אנשים אלה מעוניינים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, אבל הם לא מצליחים להרגיש את ההעדפה האישית שלהם שתשמש להם כמצפן מה לבחור. חסימה זו יכולה לנבוע מכך שהם פעלו בעבר בצורה יותר מידי ספונטאנית/אימפולסיבית, עשו טעויות ו"למדו" שהם לא יכולים לסמוך על עצמם. כיוון אחר הוא אנשים שהם כה מרוכזים בחרדה מהאפשרות שיפסידו אפשרות טובה, שהם לא מצליחים לראות מה הם כן ירוויחו מההחלטה. יש כאלה שמתייחסים להחלטה כאל דבר טוטאלי ובלתי-הפיך – מה שיוצר תחושת הכרח חזקה (ההיפך מחירות ורווחה), דאגה ועומס רגשי שחוסם את החיבור לרצון הטבעי שלהם. לפעמים נוצר מעגל קסמים כאשר אנשים אלה מתקשים לקבל את עצמם ומתרעמים כנגד ההססנות שלהם. הצירוף של צורך לקבל הרבה החלטות יחד עם הלחץ, הוא עלול לפתח "תשישות החלטות" שמגבירה הססנות וחוסר החלטיות. אנשים אלה יכולים להיתרם מהרגעה עצמית וקבלת הקושי בהחלטות כדבר הגיוני; השלמה עם ההכרח להפסיד; הבנה שבחירות עצמה טמון הכרח – להחליט, שהיעדר החלטה הינה החלטה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות, רק במחיר יקר; בנייה הדרגתית של ביטחון להחליט על ידי החלטות קטנות ויעילות.
תמצית המאמר:
המאמר עוסק בקושי של אנשים, ובפרט של אנשים עם הפרעת קשב (ADHD), בקבלת החלטות.
קושי זה מתבטא ב:
- התלבטויות מייסרות
- בזבוז זמן יקר
- החמצת הזדמנויות
- תסכול
קבלת החלטות היא משימה מורכבת הכוללת מספר שלבים, ואנשים עם ADHD מתקשים במיוחד בחלק מהשלבים הללו.
אתגר שכלי
קבלת החלטות כרוכה ב:
- איסוף מידע והבחנה באפשרויות הקיימות
- שימור זיכרונות מהעבר בצורה מסודרת
- דמיון העתיד והערכת ערך כל אפשרות
- שמירה על מידע רב בראש לאורך זמן
- סבלנות והמתנה לחשיבה
אנשים עם ADHD מתקשים בתהליכים אלו עקב מבנה המוח שלהם וסגנון האופי שלהם.
אתגר רגשי
קבלת החלטה כרוכה בויתור על אפשרויות אחרות וצמצום החירות. זה עשוי להיות קשה במיוחד עבור אנשים השואפים לחירות מוחלטת.
המשל על חמורו של בורידן ממחיש את הבעיה של מי שמנסה להרוויח את כל האפשרויות ובסוף נותר בלי כלום.
סוגי אנשים המתקשים בקבלת החלטות:
1. הממהרים - נרתעים מהצורך להחליט ולכן ממהרים להחליט בחופזה.
2. המזגזגים - רוצים הכל ומיד. יש להם קושי להכריע בין תגמול מיידי קטן לבין תגמול עתידי גדול יותר.
3. המהססים - רוצים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, אבל מתקשים לחוש את ההעדפה האישית שלהם.
עצות לשיפור קבלת החלטות:
- מודעות לנטייה למהר/להסס
- קבלה עצמית של הקושי
- הרגעה והשלמה עם אובדן אפשרויות
- דמיון מוחשי של העתיד
- קבלת החלטות בצעדים קטנים
סיכום
קבלת החלטות היא אתגר שכלי ורגשי, ודורשת איזון בין חירות להכרח. יש מספר דרכים לשפר את היכולת להחליט ביעילות.
מאת ד"ר חיים דיין עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב
שגרת חיינו מלאה בהחלטות קטנות שאנחנו אמורים לקבל על כל צעד ושעל. מה ללבוש/לאכול, למי לענות, איך להגיב וכדומה. ישנם מצבים שבהם אנחנו מתקשים להכריע בין האפשרויות, וזרימת החיים נקטעת. עיכוב בהכרעה יכול לגרום התלבטות מייסרת, בזבוז זמן יקר, החמצת הזדמנויות ותסכול. כאשר אנחנו מגדלים ילד שמתקשה בקבלת החלטות, הוא עלול להתעכב, להתווכח, לגרור רגליים ולעכב את ההתנהלות הסדירה של הבית. "השעה מאוחרת והיא עדיין לא החליטה מה ללבוש היום", "הוא עדיין מתלבט איזה אוכל הוא רוצה ללימודים". מתסכל ומתיש. שיפור ההחלטיות של ההורים יכול לסייע לילד על ידי דוגמה אישית.
אתגר שכלי
קבלת החלטות אינה משימה פשוטה. מחקרים מלמדים שלמרות שאת רוב ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים בצורה אוטמאטית, מדובר במשימה מורכבת משלבים שונים ואפשר להיתקע בכל אחד מהם. למשל, אנשים עם הפרעת קשב (ADHD) עלולים להתקשות יותר בשימת לב לפרטים (כדי לדעת ברור מה האפשרויות), קושי לשמור זכרונות מהעבר בצורה מסודרת או לדמיין את העתיד בצורה בהירה (כדי להחליט כמה "שווה" כל אפשרות), קושי להחזיק יחד פרטים רבים בראש במשך הזמן שנדרש לקבל החלטה, ולא פחות – להמתין בסבלנות כדי לחשוב. תהליכים אלה קשורים גם לגוף (מקומות ספציפיים במוח שאחראיים על כל אחת מהפעולות) וגם לנפש (סגנון אופי של האדם). לצד החלק השכלי, ישנו אתגר רגשי ובו נתמקד הפעם.
אתגר רגשי
בתכנית "מצליחים" - קבוצות לילדים עם הפרעת קשב בעיריית ב"ב, אנו מעבירים לילדים שאלון שמטרתו ללמוד מהילדים בצורה ישירה אודות הצרכים והתחושות שלהם. הילדים מתבקשים להקיף בעיגול תשובה אחת נכונה. פעם אחר פעם עולה השאלה "למה צריך לבחור רק אפשרות אחת לכל שאלה? אני רוצה לבחור יותר מאפשרות אחת!", "אני אוהבת גם גלידה וגם שוקולד, את שניהם בשווה, אף אחד לא יותר מהשני".
יש נקודת אמת בתחושות הילדים. החלטה לבחור בין אפשרויות, היא החלטה לאבד את שאר האפשרויות. לפני החלטה יש כביכול "חופש" גדול - יש לאדם כמה אפשרויות. בהחלטה מצטמצם החופש לאפשרות אחת בלבד. חיינו מורכבים משילוב של חירות (עיגול) והכרח (ריבוע). בכל אדם ישנו צורך בסיסי בחירות – להיות בלתי מוגבל, וכשהוא נפגש עם צורך להחליט, הוא בעצם פוגש את ההכרח – את המצב שבו הוא לא יכול לקבל הכל, עליו לבחון בין לבין. האופן שבו האדם תופס את החירות וההכרח שלו, משפיעה על הדרך בה הוא מתמודד עם קבלת החלטות. למשל, רצון מוגבר בחירות מבלי להכיר בהכרח, יכול לפגוע בקבלת החלטות. לא בכדי אנשים עם הפרעת קשב - שרבים מהם עם נטייה גבוהה לחירות, מתקשים יותר בקבלת החלטות.
'חמורו של בורידן' הוא משל שיכול להמחיש את מצבו של מי שנדחק להרוויח את כל האפשרויות, ולבסוף נותר בלי כלום. החמור היה רעב מאוד. הוא עמד בין שתי ערמות עשב גדולות ויפות, אלא שהערמות היו שוות בגודלן. החמור לא ידע להכריע לאיזו מהן כדאי לו לפנות, הוא לא רצה להפסיד, וכך נשאר מהוסס באמצע, עד שגווע מרעב. החמור יכל ללמוד לקח מהגמל. לגמל יש אזניים קטנות מאוד ועל כך המשילו חכמים משל: הגמל ביקש לעצמו קרניים - את האזניים שהיו לו גזזו לו (סנהדרין, קו. השורש ג.מ.ל. מורה על שלמות). יותר מידי שווה פחות מידי. אפשר לתאר שלושה סוגי אנשים המתקשים להגיע להכרעה זריזה, עקבית ויעילה:
הממהרים – אנשים אלה נרתעים מהמפגש עם הצורך להחליט ולכן הם ממהרים להחליט ו"להתפטר" ממשימה זו, או שהם רוצים לתפוס את ההזדמנות מייד. גישה זו יכולה מחד לסייע לאדם להתגבר על הקושי להחליט ולדחוף אותו להכרעה, מצד שני יש בה סיכון לקבל החלטה פזיזה. אנשים אלה יכולים להיות עירניים לנטייה שלהם להחליט מהר מידי, ולפתח הרגל/כלל לא לקבל החלטות חשובות בחופזה - "לישון על זה".
המזגזגים – אנשים אלה רוצים לרקוד על כל החתונות. הם רוצים לקבל את הכי טוב שאפשר, ובנוסף גם לקבל אותו הכי מהר. דא עקא, שלא תמיד שני הרצונות עולים בקנה אחד. יש הרבה מצבים בהם ברירה אחת נותנת תגמול מיידי אך קטן, ואילו הברירה השנייה נותנת תגמול גדול אך בזמן רחוק. כך נוצר מתח בין שני הרצונות אשר יכול להתבטא בחוסר עקביות: לפעמים גרירת רגליים בקבלת החלטות ולפעמים קבלת החלטות חפוזה; לפעמים העדפת הבחירה בעלת התוצאה המיידית ולפעמים בעלת התוצאה הגבוהה. אנשים כאלה יכולים להיתרם מדמיון מוחשי של העתיד עם הברירה הרחוקה; הכבדה על הברירה המיידית אך הלא-כדאית; תנאים נוחים למחשבה - כמו שובע, וכמובן מודעות עצמית לתהליך קבלת ההחלטות.
המהססים – אנשים אלה מעוניינים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, אבל הם לא מצליחים להרגיש את ההעדפה האישית שלהם שתשמש להם כמצפן מה לבחור. חסימה זו יכולה לנבוע מכך שהם פעלו בעבר בצורה יותר מידי ספונטאנית/אימפולסיבית, עשו טעויות ו"למדו" שהם לא יכולים לסמוך על עצמם. כיוון אחר הוא אנשים שהם כה מרוכזים בחרדה מהאפשרות שיפסידו אפשרות טובה, שהם לא מצליחים לראות מה הם כן ירוויחו מההחלטה. יש כאלה שמתייחסים להחלטה כאל דבר טוטאלי ובלתי-הפיך – מה שיוצר תחושת הכרח חזקה (ההיפך מחירות ורווחה), דאגה ועומס רגשי שחוסם את החיבור לרצון הטבעי שלהם. לפעמים נוצר מעגל קסמים כאשר אנשים אלה מתקשים לקבל את עצמם ומתרעמים כנגד ההססנות שלהם. הצירוף של צורך לקבל הרבה החלטות יחד עם הלחץ, הוא עלול לפתח "תשישות החלטות" שמגבירה הססנות וחוסר החלטיות. אנשים אלה יכולים להיתרם מהרגעה עצמית וקבלת הקושי בהחלטות כדבר הגיוני; השלמה עם ההכרח להפסיד; הבנה שבחירות עצמה טמון הכרח – להחליט, שהיעדר החלטה הינה החלטה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות, רק במחיר יקר; בנייה הדרגתית של ביטחון להחליט על ידי החלטות קטנות ויעילות.
תמצית המאמר:
המאמר עוסק בקושי של אנשים, ובפרט של אנשים עם הפרעת קשב (ADHD), בקבלת החלטות.
קושי זה מתבטא ב:
- התלבטויות מייסרות
- בזבוז זמן יקר
- החמצת הזדמנויות
- תסכול
קבלת החלטות היא משימה מורכבת הכוללת מספר שלבים, ואנשים עם ADHD מתקשים במיוחד בחלק מהשלבים הללו.
אתגר שכלי
קבלת החלטות כרוכה ב:
- איסוף מידע והבחנה באפשרויות הקיימות
- שימור זיכרונות מהעבר בצורה מסודרת
- דמיון העתיד והערכת ערך כל אפשרות
- שמירה על מידע רב בראש לאורך זמן
- סבלנות והמתנה לחשיבה
אנשים עם ADHD מתקשים בתהליכים אלו עקב מבנה המוח שלהם וסגנון האופי שלהם.
אתגר רגשי
קבלת החלטה כרוכה בויתור על אפשרויות אחרות וצמצום החירות. זה עשוי להיות קשה במיוחד עבור אנשים השואפים לחירות מוחלטת.
המשל על חמורו של בורידן ממחיש את הבעיה של מי שמנסה להרוויח את כל האפשרויות ובסוף נותר בלי כלום.
סוגי אנשים המתקשים בקבלת החלטות:
1. הממהרים - נרתעים מהצורך להחליט ולכן ממהרים להחליט בחופזה.
2. המזגזגים - רוצים הכל ומיד. יש להם קושי להכריע בין תגמול מיידי קטן לבין תגמול עתידי גדול יותר.
3. המהססים - רוצים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, אבל מתקשים לחוש את ההעדפה האישית שלהם.
עצות לשיפור קבלת החלטות:
- מודעות לנטייה למהר/להסס
- קבלה עצמית של הקושי
- הרגעה והשלמה עם אובדן אפשרויות
- דמיון מוחשי של העתיד
- קבלת החלטות בצעדים קטנים
סיכום
קבלת החלטות היא אתגר שכלי ורגשי, ודורשת איזון בין חירות להכרח. יש מספר דרכים לשפר את היכולת להחליט ביעילות.