הנושאים החמים
העולם צבוע באלפי גוונים של פרחים.
הקב"ה שתל אותם בכל קצוות תבל. רק הקב"ה יכול לטעת פרחים כל אחד במקום המתאים לו. באזור שבו תנאי "המחיה" שלהם יהיו כאלו שמתאימים בדיוק לצרכיהם.
כל פרח הוא עולם.
כל צמח הוא עולם.
עולם של פלא.
עולם של צבע.
עולם של משמעות.
בתנ"ך מוזכרים שמות צמחים ופרחים שנעשה בהם שימוש בקודש. המור והלבונה ועוד צמחים שבקטורת, הערבה וההדס מארבעת המינים, האזוב שבו משחו בני ישראל את מזוזות בתיהם במצרים והאזוב בטהרת המצורע ועוד. סה"כ מוזכרים בתנ"ך כמאה צמחים ופרחים ובגמרא כארבע מאות. מן הידועים הם הסנה שראה משה רבינו בוער ולא נאכל, הדודאים בדגלו של ראובן, מטה אהרון שפרח- הוציא ציץ ושקדים, הקיקיון של יונה הנביא, חבצלת השרון ושושנת העמקים בשיר השירים "אני חבצלת השרון שושנת העמקים", עץ החרוב שצמח לרבי שמעון בר יוחאי ובנו שהסתתרו במערה, ועוד.
מנהג נעשה לנו, מנהג בעמ"י, לקנות פרחים לשבת.
אישית, כבר מזמן הודעתי לקונה הפרחים בביתינו שאל לו לקנות פרחים לבית. הכאב לב שיש לי בשעה שאני מביטה בהם קמלים, נבולים, עייפים משהו, הביאו אותי לכך שאצלי בבית אין פרחים חיים.
אבל,
לפעמים בכל זאת מתדפקים על דלתות ביתי זרי פרחים חיים.
כשזה קורה, הם מקבלים טיפול VIP שיבטיח להם זמן חיים מקסימלי.
איך?
בשביל זה אני כאן, במאמר הזה.
כמי שהתמקצעה בתחום שזירת הפרחים ועבדה בתחום תקופה עד שהבינה שמסיבות שונות, העבודה הזו ממש לא בשבילה, אספתי כאן כמה טיפים עבור עקרות הבית שכמוני, גם עיניהן כלות בראותן את הפרחים נבולים כבר במוצ"ש, כמושים וחסרי חיות בראשון, בשני כבר תופסים מקום בפח.
אז נכון ששמיטה השנה, אבל דוכני הפרחים ניצבים על עומדם בצידי דרכים ובצמתים, בכניסה לערים ובחנויות הפרחים, הוכחה לכך שחיי הפרחים פורחים גם בשמיטה.
אז הגיע אלינו הבית הזר פרחים. איך נבטיח לו מקסימום חיים?
כלל ראשון-
תנו לפרחים להתרגל לבית החדש שלהם. אל תוציאו את הזר מהניר שעוטף אותו מיד כשהוא מגיע הביתה הפרחים צריכים להתרגל לטמפרטורה של הבית. תנו לו כמה דקות להתרגל לחום של הבית.
כשקונים זרים בחורף, בעונה קרה, כדאי להניח את הזר במרפסת או במקום קריר בבית לרבע שעה לפני שמטפלים בו ומכניסים לואזה.
מטפלים בו? כן, מטפלים בו.
"ואני חשבתי שנועצים אותו האגרטל, ממלאים מים ושולחים למרכז השולחן.
אז זהו, שלא.
עם פרחי הנוי הוא עם מפונק למדי, הם דורשים טיפול VIP.
יש טיפול בסיסי שנכון לכל סוגי הפרחים ויש טיפול ממוקד שמתאים לפרחים שונים.
אז איך מתחילים?
1. שוטפים את הואזה שבה נשתמש במים חמים עם סבון אנטיבקטריאלי כדי למגר בקטריות שדבקו בכלי [סבון כלים יעשה טוב את העבודה]. הימצאותם של בקטריות בכלי יביאו לריקבון ונבילה מהירה של הפרחים.
2. מטפלים בעלווה. מסירים את כל העלים שיהיו בתוך הואזה. בתוך הואזה נכניס רק גבעולים. העלים נרקבים במים והמים נעשים עכורים וכל הזר מת הרבה יותר מהר.
3. לאחר שמסירים את העלווה המיותרת מטפלים בגבעולי הפרחים. בעזרת סכין חדה קוטמים מעט מקצה כל גבעול, במטרה לפתוח הנקבוביות שבגבעולים כדי לאפשר לפרחים לשתות מהמים בצורה טובה יותר. לרוב גם חנויות הפרחים עושות את זה, אבל כדאי לעשות את זה שוב בבית. בגבעולים קשים כשל ורדים, ציפורנים, ליזיאנטוס וכיוצ"ב קוטמים את הגבעול באלכסון. בפרחים שהגבעול שלהם רך, שעיר וספוגי כמו למשל בפרג או בכלנית, גרברה, חמניה וכו', הקטימה תיעשה בקו ישר ורצוי תחת זרם מים כדי למנוע כניסת אויר לצינורות שבגבעול, דבר שימנע מעבר של מים לפרח ויגרום לו לנבול מהר.
גבעול של ורד, וגבעולים קשים אחרים נראים כך [בגבעולים קשים אחרים אין קוצים כמו של הורד]:
גבעול של גרברה וגבעולים רכים ושעירים, נראים כך:
גבעול כלניות נראה כך [שימו לה לשערות הקטנות שעל הגבעול שמאפיינות את רוב הגבעולים הרכים]:
4.אל תמלאו את הואזה עם הרבה מים. מלאו אותו רק עד שליש, מקסימום חצי מגובהו במים. בנוסף, הוסיפו למים שבואזה מעט סוכר וקצת אקנומיקה. הסוכר עוזר לפרחים האקנומיקה מונעת ריקבון. היחס הנכון הוא חצי כפית אקונומיקה וכפית סוכר אחת על כל ליטר מים. ישנה חשיבות למינון. רצוי להחליף את המים בואזה כל יום בקיץ וכל יומיים-שלושה בחורף. כשמחליפים את המים, חוזרים על פעולת החיתוך בקצה הגבעול. יש לקנות בחנויות פרחים שקיות קטנות של ויטמינים לפרחים. אם מוסיפים שקית כזו למים שבואזה חיי הפרח יתארכו.
אז הכנו את הפרחים להכנסתם לואזה ואת הואזה והמים לקליטתם.
עכשיו נחפש מקום להניח את האגרטל עם הפרחים.
למיקום האגרטל יש השפעה על אורך חייו של הזר: בשונה מצמחים שמחוברים לאדמה וזקוקים לשמש ישירה, זר פרחים אינו זקוק לשמש ישירה ולכן נניח את האגרטל במקום קריר עם שמש לא ישירה. אם נניח אותו במקום עם שמש ישירה- הזר ייבול הרבה יותר מהר. אל תניחו את הפרחים מתחת מזגן, הוא מייבש אותם ולא בסמוך למאוורר הוא הורס אותם. אל תניחו את הזר בסמיכות לקערה עם פירות. הפירות מפרישים חומרים שמזיקים לפרחים.
------
נעבור להתייחס לפרחים השונים. לא ניגע בכולם כי קצרה היריעה מלהכיל [והזמן קצר גם הוא, והשעה מאוחרת]
אם קיבלתם זר גרברות או חרציות [כריזנטמות] או דליות או צפורני חתול ["רגע, מה זה הפרחים האלו?"], אה אני אסביר:
אלו גרברות
ואלו חרציות, יש כל מיני:
ואלו דליות:
ואלו ציפורני חתול [לא, אין לי מושג למה הם זכו בשם הזה]:
אם פרחים אלו מתחילים להכניע ראש, כלומר שהפרח לא זקוף ויציב, מכינים כלי עם מים חמים ומכניסים את הגבעולים לתוכם [גובה של בערך 5 ס"מ] לכ-15-20 דקות. אחר כך מחזירים לאגרטל עם מים קרים נקיים. גם בחמניות שהתחילו להרכין ראש מטפלים באופן הזה. זה נכון לכל הפרחים שצורת הפרח שלהם היא כמו אלו.
טיפ נוסף לגרברות, חמניות ופרחים שהפרח שלהם כבד יחסית לגבעול: קחו חוט ברזל דק [0.8 מ"מ עובי בערך] נעצו בחלקו התחתון של הפרח במרכז ואז לפפו את חוט הברזל על הגבעול מלמעלה ללמטה. חוט הברזל יתמוך בראש הפרח ויעניק לו יציבות.
ועוד משהו קטן על גרברות. לגרברה יש כפתור גדול במרכז. אם עלי הכותרת נובלים, אל תזרקו את הפרח. תולשים את עלי הכותרת ומקבלים פרח חדש. הכפתור. הוא בהחלט משמש כפרח בפני עצמו.
עוד כמה טיפים לפרחים ספציפיים:
-טוליפים- או צבעוני בשמם האחר אוהבים קור. שימו בתוך מי הואזה כמה קוביות קרח כל יום.
ולמי ששואל מה זה טוליפ, קבלו:
כן, הפרחים שרואים בתמונות של הולנד, אבל הוא בכלל הפרח הלאומי של איראן וטורקיה [אם אני זוכרת נכון]
אם הטוליפים נראים כבר עייפים, מוציאים אותם מהאגרטל. עוטפים כל פרח בניר עיתון ומניחים על אדן החלון. הטוליפים אוהבים אור ויזדקפו מחדש מהכוחות החדשים שנוסך בהם האור.
-ורדים- ורדים אוהבים עצמאות. לא טוב להם להתערב בזר עם פרחים אחרים. מורידים את העלווה מאזור הגבעול שיהיה בתוך הואזה ובעזרת סכין חדה מסירים את הקוצים מהגבעול. נזהרים שלא להידקר מהקוצים.
אגב, הרבה טועים וקוראים לורדים שושנים. אבל השושן הוא פרח אחר לגמרי.
אלו ורדים:
ואלו שושנים [או בשמם האחר ליליה, ליליות]:
ומלך הליליות, שושן הצחור:
ועוד מילה על שושנים:
לאבקני השושן יש ריח חריף.
בנוסף, יש באבקנים חומר שמכתים בגדים, מפות וטקסטיל.
כשהשושן מתחיל לנבול האבקנים שלו נושרים. אם הם ינשרו על מפה, הם יכתימו אותה. המלצה שלי, קטמו את האבקנים ברגע שהפרח מתחיל להזדקן.
ומילה נוספת על השושן-
רצוי לקנותם אותם במצב סגור. יקח להם יום-יומיים ובחורף אולי שלושה ימים ואף יותר, אבל לכם תהיה הנאה ארוכה יותר מהפרחים.
מצב סגור?
כן, כך:
פרחים עם תפרחת מדורגת:
ישנם פרחים שהתפרחת שלהם מדורגת, למשל, לוע הארי, סייפן [או גלדיולה בשמו הנוסף], טוברוזה, ורוניקה וכיוצ"ב. על הגבעול יש שורה של פרחים שנפתחים בזה אחר זה, תחילה התחתון שבהם. כסדר פתיחתם כך סדר נבילתם. כאשר תפרחת נובלת, קטמו אותה. אם תשאירו אותה היא תעודד קמילה מהירה של יתר התפרחות.
פרחי לוע הארי [וסתם לידע, הוא מכונה כך מפני שהתפרחות שלו מזכירים את מבנה לועו של האריה]:
פרחי סייפן, גלדיולה:
פרחי טוברוזה [שימו לב לתפרחות העליונות שעוד לא נפתחו]:
פרחי ורוניקה:
כאן עם רוב התפרחות סגורות
וכאן הרבה התפרחות פתוחות:
כשהפרח מחובר לאדמה התפרחות התחתונות לא יבלו, אבל באגרטל הם יבלו תחילה ולכן חשוב לקטום אותם כדי של יביאו לנבילת הפרח כולו
-ציפור גן עדן [נקראת כך כי היא מזכירה ראש של ציפור ממשפחת הדוכיפתיים]:
לציפור גן עדן יש תפרחות נסתרות שמקופלות בתוך העלה האנכי שממנו יוצאות התפרחות. אם תפרחת אחת התחילה לקמול, הסירו אותה ובעדינות משכו החוצה תפרחת נוספת. לציפור גן עדן חיים ארוכים.
ועוד טיפ חשוב:
אל תקנו פרחים שנצבעו.
פרחים שנצבעו?
כן. פרחים שנצבעו.
הנה למשל הליזיאנטוס. פרח מהמם. אצילי. משתלב הרבה בזרי כלות
בטבעי יש לו צבע לבן או ורוד וסגול וגם לבן שהקצוות שלו סגולים או ורודים
לפעמים תראו את הפרח הזה בצבע כחול, תכלת, זוהר ולא יפה.
גם ציפורנים* וחרציות תראו צבועים.
הפרחים האלו נצבעים בצבע מאכל שמכניסים למים שלהם. הם שותים את המים עם הצבע וכך הפרח עצמו מקבל צבע לא שגרתי.
הצבע הזה הוא לא טבעי. פרחים שנצבעו בצבע יבלו יותר מהר. ובכלל אני לא אוהבת את הצבעים האלו, אבל טוב, זה כבר ענין של טעם.
"אבל איך נדע אם זה פרח שנצבע או שזה הצבע הטבעי?"
שאלה טובה.
תשובה פשוטה
תסתכלו על הגבעול. אם הפרח צבוע יראו מהצבע גם בגבעול. הוא לא יהיה ירוק וחי הוא יהיה בצבע מעורבב של ירוק והצבע שהוא שתה.
חיפשתי תמונה של פרחים צבועים ומצאתי רק במערך שיעור כלשהו, חרציות צבועות, שימו לב לצבע שבמבחנה. בשמאלית ביותר אין צבע ולכן הפרח נשאר לבן בצבעו הטבעי, לידו אדום והפרח קיבל גוון ורוד בהיר, לידו ירוק והפרח ירוק בהיר [קצת קשה לראות], אחריו צהוב ובסוף בימני בצבע הכי לא טבעי התורכיז הזוהר שהתקבל מצביעה בכחול:
התמונה נלקחה מכאן:
https://www.perach.org.il/Files/havayeda kaytanot 2018 tnuaa ktantanim.pdf
ואם תרצו לראות צביעה של ציפורן, לחצו כאן
זהו להפעם [אולי יהיה עוד פעם, אולי לא]
קיבלתם שיעור חינם בבוטניקה.
ואם תטפלו בזרים לפי ההוראות חייהם יתארכו פי שתיים ויותר.
*ציפורן:
ואם לא תאמינו שזה היה מקצוע שעסקתי בו פעם, איאלץ להעלות תמונות של עבודות שלי, אבל זה כרוך בטרחה לא מועטה מכיון שהתמונות היחידות שיש לי הן תמונות מפותחות.....ואיאלץ לצלם תמונות.
אז הכי פשוט- פשוט תאמינו
הקב"ה שתל אותם בכל קצוות תבל. רק הקב"ה יכול לטעת פרחים כל אחד במקום המתאים לו. באזור שבו תנאי "המחיה" שלהם יהיו כאלו שמתאימים בדיוק לצרכיהם.
כל פרח הוא עולם.
כל צמח הוא עולם.
עולם של פלא.
עולם של צבע.
עולם של משמעות.
בתנ"ך מוזכרים שמות צמחים ופרחים שנעשה בהם שימוש בקודש. המור והלבונה ועוד צמחים שבקטורת, הערבה וההדס מארבעת המינים, האזוב שבו משחו בני ישראל את מזוזות בתיהם במצרים והאזוב בטהרת המצורע ועוד. סה"כ מוזכרים בתנ"ך כמאה צמחים ופרחים ובגמרא כארבע מאות. מן הידועים הם הסנה שראה משה רבינו בוער ולא נאכל, הדודאים בדגלו של ראובן, מטה אהרון שפרח- הוציא ציץ ושקדים, הקיקיון של יונה הנביא, חבצלת השרון ושושנת העמקים בשיר השירים "אני חבצלת השרון שושנת העמקים", עץ החרוב שצמח לרבי שמעון בר יוחאי ובנו שהסתתרו במערה, ועוד.
מנהג נעשה לנו, מנהג בעמ"י, לקנות פרחים לשבת.
אישית, כבר מזמן הודעתי לקונה הפרחים בביתינו שאל לו לקנות פרחים לבית. הכאב לב שיש לי בשעה שאני מביטה בהם קמלים, נבולים, עייפים משהו, הביאו אותי לכך שאצלי בבית אין פרחים חיים.
אבל,
לפעמים בכל זאת מתדפקים על דלתות ביתי זרי פרחים חיים.
כשזה קורה, הם מקבלים טיפול VIP שיבטיח להם זמן חיים מקסימלי.
איך?
בשביל זה אני כאן, במאמר הזה.
כמי שהתמקצעה בתחום שזירת הפרחים ועבדה בתחום תקופה עד שהבינה שמסיבות שונות, העבודה הזו ממש לא בשבילה, אספתי כאן כמה טיפים עבור עקרות הבית שכמוני, גם עיניהן כלות בראותן את הפרחים נבולים כבר במוצ"ש, כמושים וחסרי חיות בראשון, בשני כבר תופסים מקום בפח.
אז נכון ששמיטה השנה, אבל דוכני הפרחים ניצבים על עומדם בצידי דרכים ובצמתים, בכניסה לערים ובחנויות הפרחים, הוכחה לכך שחיי הפרחים פורחים גם בשמיטה.
אז הגיע אלינו הבית הזר פרחים. איך נבטיח לו מקסימום חיים?
כלל ראשון-
תנו לפרחים להתרגל לבית החדש שלהם. אל תוציאו את הזר מהניר שעוטף אותו מיד כשהוא מגיע הביתה הפרחים צריכים להתרגל לטמפרטורה של הבית. תנו לו כמה דקות להתרגל לחום של הבית.
כשקונים זרים בחורף, בעונה קרה, כדאי להניח את הזר במרפסת או במקום קריר בבית לרבע שעה לפני שמטפלים בו ומכניסים לואזה.
מטפלים בו? כן, מטפלים בו.
"ואני חשבתי שנועצים אותו האגרטל, ממלאים מים ושולחים למרכז השולחן.
אז זהו, שלא.
עם פרחי הנוי הוא עם מפונק למדי, הם דורשים טיפול VIP.
יש טיפול בסיסי שנכון לכל סוגי הפרחים ויש טיפול ממוקד שמתאים לפרחים שונים.
אז איך מתחילים?
1. שוטפים את הואזה שבה נשתמש במים חמים עם סבון אנטיבקטריאלי כדי למגר בקטריות שדבקו בכלי [סבון כלים יעשה טוב את העבודה]. הימצאותם של בקטריות בכלי יביאו לריקבון ונבילה מהירה של הפרחים.
2. מטפלים בעלווה. מסירים את כל העלים שיהיו בתוך הואזה. בתוך הואזה נכניס רק גבעולים. העלים נרקבים במים והמים נעשים עכורים וכל הזר מת הרבה יותר מהר.
3. לאחר שמסירים את העלווה המיותרת מטפלים בגבעולי הפרחים. בעזרת סכין חדה קוטמים מעט מקצה כל גבעול, במטרה לפתוח הנקבוביות שבגבעולים כדי לאפשר לפרחים לשתות מהמים בצורה טובה יותר. לרוב גם חנויות הפרחים עושות את זה, אבל כדאי לעשות את זה שוב בבית. בגבעולים קשים כשל ורדים, ציפורנים, ליזיאנטוס וכיוצ"ב קוטמים את הגבעול באלכסון. בפרחים שהגבעול שלהם רך, שעיר וספוגי כמו למשל בפרג או בכלנית, גרברה, חמניה וכו', הקטימה תיעשה בקו ישר ורצוי תחת זרם מים כדי למנוע כניסת אויר לצינורות שבגבעול, דבר שימנע מעבר של מים לפרח ויגרום לו לנבול מהר.
גבעול של ורד, וגבעולים קשים אחרים נראים כך [בגבעולים קשים אחרים אין קוצים כמו של הורד]:
גבעול של גרברה וגבעולים רכים ושעירים, נראים כך:
גבעול כלניות נראה כך [שימו לה לשערות הקטנות שעל הגבעול שמאפיינות את רוב הגבעולים הרכים]:
4.אל תמלאו את הואזה עם הרבה מים. מלאו אותו רק עד שליש, מקסימום חצי מגובהו במים. בנוסף, הוסיפו למים שבואזה מעט סוכר וקצת אקנומיקה. הסוכר עוזר לפרחים האקנומיקה מונעת ריקבון. היחס הנכון הוא חצי כפית אקונומיקה וכפית סוכר אחת על כל ליטר מים. ישנה חשיבות למינון. רצוי להחליף את המים בואזה כל יום בקיץ וכל יומיים-שלושה בחורף. כשמחליפים את המים, חוזרים על פעולת החיתוך בקצה הגבעול. יש לקנות בחנויות פרחים שקיות קטנות של ויטמינים לפרחים. אם מוסיפים שקית כזו למים שבואזה חיי הפרח יתארכו.
אז הכנו את הפרחים להכנסתם לואזה ואת הואזה והמים לקליטתם.
עכשיו נחפש מקום להניח את האגרטל עם הפרחים.
למיקום האגרטל יש השפעה על אורך חייו של הזר: בשונה מצמחים שמחוברים לאדמה וזקוקים לשמש ישירה, זר פרחים אינו זקוק לשמש ישירה ולכן נניח את האגרטל במקום קריר עם שמש לא ישירה. אם נניח אותו במקום עם שמש ישירה- הזר ייבול הרבה יותר מהר. אל תניחו את הפרחים מתחת מזגן, הוא מייבש אותם ולא בסמוך למאוורר הוא הורס אותם. אל תניחו את הזר בסמיכות לקערה עם פירות. הפירות מפרישים חומרים שמזיקים לפרחים.
------
נעבור להתייחס לפרחים השונים. לא ניגע בכולם כי קצרה היריעה מלהכיל [והזמן קצר גם הוא, והשעה מאוחרת]
אם קיבלתם זר גרברות או חרציות [כריזנטמות] או דליות או צפורני חתול ["רגע, מה זה הפרחים האלו?"], אה אני אסביר:
אלו גרברות
ואלו חרציות, יש כל מיני:
ואלו דליות:
ואלו ציפורני חתול [לא, אין לי מושג למה הם זכו בשם הזה]:
אם פרחים אלו מתחילים להכניע ראש, כלומר שהפרח לא זקוף ויציב, מכינים כלי עם מים חמים ומכניסים את הגבעולים לתוכם [גובה של בערך 5 ס"מ] לכ-15-20 דקות. אחר כך מחזירים לאגרטל עם מים קרים נקיים. גם בחמניות שהתחילו להרכין ראש מטפלים באופן הזה. זה נכון לכל הפרחים שצורת הפרח שלהם היא כמו אלו.
טיפ נוסף לגרברות, חמניות ופרחים שהפרח שלהם כבד יחסית לגבעול: קחו חוט ברזל דק [0.8 מ"מ עובי בערך] נעצו בחלקו התחתון של הפרח במרכז ואז לפפו את חוט הברזל על הגבעול מלמעלה ללמטה. חוט הברזל יתמוך בראש הפרח ויעניק לו יציבות.
ועוד משהו קטן על גרברות. לגרברה יש כפתור גדול במרכז. אם עלי הכותרת נובלים, אל תזרקו את הפרח. תולשים את עלי הכותרת ומקבלים פרח חדש. הכפתור. הוא בהחלט משמש כפרח בפני עצמו.
עוד כמה טיפים לפרחים ספציפיים:
-טוליפים- או צבעוני בשמם האחר אוהבים קור. שימו בתוך מי הואזה כמה קוביות קרח כל יום.
ולמי ששואל מה זה טוליפ, קבלו:
כן, הפרחים שרואים בתמונות של הולנד, אבל הוא בכלל הפרח הלאומי של איראן וטורקיה [אם אני זוכרת נכון]
אם הטוליפים נראים כבר עייפים, מוציאים אותם מהאגרטל. עוטפים כל פרח בניר עיתון ומניחים על אדן החלון. הטוליפים אוהבים אור ויזדקפו מחדש מהכוחות החדשים שנוסך בהם האור.
-ורדים- ורדים אוהבים עצמאות. לא טוב להם להתערב בזר עם פרחים אחרים. מורידים את העלווה מאזור הגבעול שיהיה בתוך הואזה ובעזרת סכין חדה מסירים את הקוצים מהגבעול. נזהרים שלא להידקר מהקוצים.
אגב, הרבה טועים וקוראים לורדים שושנים. אבל השושן הוא פרח אחר לגמרי.
אלו ורדים:
ואלו שושנים [או בשמם האחר ליליה, ליליות]:
ומלך הליליות, שושן הצחור:
ועוד מילה על שושנים:
לאבקני השושן יש ריח חריף.
בנוסף, יש באבקנים חומר שמכתים בגדים, מפות וטקסטיל.
כשהשושן מתחיל לנבול האבקנים שלו נושרים. אם הם ינשרו על מפה, הם יכתימו אותה. המלצה שלי, קטמו את האבקנים ברגע שהפרח מתחיל להזדקן.
ומילה נוספת על השושן-
רצוי לקנותם אותם במצב סגור. יקח להם יום-יומיים ובחורף אולי שלושה ימים ואף יותר, אבל לכם תהיה הנאה ארוכה יותר מהפרחים.
מצב סגור?
כן, כך:
פרחים עם תפרחת מדורגת:
ישנם פרחים שהתפרחת שלהם מדורגת, למשל, לוע הארי, סייפן [או גלדיולה בשמו הנוסף], טוברוזה, ורוניקה וכיוצ"ב. על הגבעול יש שורה של פרחים שנפתחים בזה אחר זה, תחילה התחתון שבהם. כסדר פתיחתם כך סדר נבילתם. כאשר תפרחת נובלת, קטמו אותה. אם תשאירו אותה היא תעודד קמילה מהירה של יתר התפרחות.
פרחי לוע הארי [וסתם לידע, הוא מכונה כך מפני שהתפרחות שלו מזכירים את מבנה לועו של האריה]:
פרחי סייפן, גלדיולה:
פרחי טוברוזה [שימו לב לתפרחות העליונות שעוד לא נפתחו]:
פרחי ורוניקה:
כאן עם רוב התפרחות סגורות
וכאן הרבה התפרחות פתוחות:
כשהפרח מחובר לאדמה התפרחות התחתונות לא יבלו, אבל באגרטל הם יבלו תחילה ולכן חשוב לקטום אותם כדי של יביאו לנבילת הפרח כולו
-ציפור גן עדן [נקראת כך כי היא מזכירה ראש של ציפור ממשפחת הדוכיפתיים]:
לציפור גן עדן יש תפרחות נסתרות שמקופלות בתוך העלה האנכי שממנו יוצאות התפרחות. אם תפרחת אחת התחילה לקמול, הסירו אותה ובעדינות משכו החוצה תפרחת נוספת. לציפור גן עדן חיים ארוכים.
ועוד טיפ חשוב:
אל תקנו פרחים שנצבעו.
פרחים שנצבעו?
כן. פרחים שנצבעו.
הנה למשל הליזיאנטוס. פרח מהמם. אצילי. משתלב הרבה בזרי כלות
בטבעי יש לו צבע לבן או ורוד וסגול וגם לבן שהקצוות שלו סגולים או ורודים
לפעמים תראו את הפרח הזה בצבע כחול, תכלת, זוהר ולא יפה.
גם ציפורנים* וחרציות תראו צבועים.
הפרחים האלו נצבעים בצבע מאכל שמכניסים למים שלהם. הם שותים את המים עם הצבע וכך הפרח עצמו מקבל צבע לא שגרתי.
הצבע הזה הוא לא טבעי. פרחים שנצבעו בצבע יבלו יותר מהר. ובכלל אני לא אוהבת את הצבעים האלו, אבל טוב, זה כבר ענין של טעם.
"אבל איך נדע אם זה פרח שנצבע או שזה הצבע הטבעי?"
שאלה טובה.
תשובה פשוטה
תסתכלו על הגבעול. אם הפרח צבוע יראו מהצבע גם בגבעול. הוא לא יהיה ירוק וחי הוא יהיה בצבע מעורבב של ירוק והצבע שהוא שתה.
חיפשתי תמונה של פרחים צבועים ומצאתי רק במערך שיעור כלשהו, חרציות צבועות, שימו לב לצבע שבמבחנה. בשמאלית ביותר אין צבע ולכן הפרח נשאר לבן בצבעו הטבעי, לידו אדום והפרח קיבל גוון ורוד בהיר, לידו ירוק והפרח ירוק בהיר [קצת קשה לראות], אחריו צהוב ובסוף בימני בצבע הכי לא טבעי התורכיז הזוהר שהתקבל מצביעה בכחול:
התמונה נלקחה מכאן:
https://www.perach.org.il/Files/havayeda kaytanot 2018 tnuaa ktantanim.pdf
ואם תרצו לראות צביעה של ציפורן, לחצו כאן
זהו להפעם [אולי יהיה עוד פעם, אולי לא]
קיבלתם שיעור חינם בבוטניקה.
ואם תטפלו בזרים לפי ההוראות חייהם יתארכו פי שתיים ויותר.
*ציפורן:
ואם לא תאמינו שזה היה מקצוע שעסקתי בו פעם, איאלץ להעלות תמונות של עבודות שלי, אבל זה כרוך בטרחה לא מועטה מכיון שהתמונות היחידות שיש לי הן תמונות מפותחות.....ואיאלץ לצלם תמונות.
אז הכי פשוט- פשוט תאמינו
