הנושאים החמים
לא,
זה לא סיפור על קסדה שהצילה את חיי החובש אותה.
זה לא סיפור טראגי של פגיעת ראש מורכבת שמי יודע אלו עקבות היא עלולה להותיר בגלל אי חבישת קסדה.
זה אפילו לא סיפור על קסדה.
זה סיפור על מה שיכול היה לקרות לילד אחד חמוד שרכב על אופניו ללא קסדה.
ורק הקב"ה הציל אותו מפגיעה קשה.
זה סיפור בהלה ופאניקה ולחץ מטורף שקסדה יכלה למנוע.
נו,
באמת.
כולנו יודעים שבעת רכיבה על אופניים יש לחבוש קסדה
אינספור פעמים שיננו לנו והסבירו את חיוב ה"ונשמרתם".
אבל הידיעה הזו היא לרוב כמו הרבה ידיעות אחרות שאנחנו יודעים ואז מה?
סוכר מזיק לבריאות. ידוע? ידוע! אוכלים? נודה שרובינו...
עישון מזיק לבריאות. ידוע? ידוע! עכשיו לכו תבדקו כמה מעשנים יש ברחוב...ובבתים
נהיגה במהירות מופרזת מסוכנת. ידוע? ידוע! ואז מה? החסרה נהגים משוגעים מדינת ישראל
דוגמאות לא חסר
אז כן
הרבה אנחנו יודעים
אבל תכל'ס מה אנחנו עושים עם הידיעה הזו?
אז את הסיפור הזה על הילד המתוק והחמוד בן ה-6 אני מספרת לכן כדי שכל מי שיודעת שחובה לחבוש קסדה ברכיבה על אופניים אבל בין הידיעה לחבישה מפריד המעשה, תתחיל מהיום להקפיד.
ולא,
לא רק באופני הילוכים ובאופניים חשמליות וקורקינט חשמלי ושאר מזיקים.
גם באופניים פשוטות של ילד בן 6. BMX בנאלי ושות'.
הילד החמוד הזה [והוא באמת חמוד] שיחק אתמול אחר הצהריים עם חבריו מתחת הבית.
בשלב כלשהו בא חבר רכוב על אופניו והילד המתוק הזה לקח את אופני חברו ויצא לטיול בסביבה.
אממה-
בסביבה יש הרבה עליות וירידות.
אבל מה שמטריד זה בעיקר הירידות.
נכון, כל עליה היא ירידה.
אבל העליה לא מטרידה.
הירידה.
הירידה!
אז כך הוא פנה לשביל צדדי בשכונה, מרחק דקותיים ופחות מביתו.
השביל הזה הוא ירידה.
הירידה הזו תלולה.
תלולה מאוד.
והילד רכב ללא קסדה.
ו-
עף מהאופניים.
אמא של חבר שראתה את הילד שנפל התקשרה לאימו שתבוא.
אז היא באה.
ומה שראתה זה-
אמבולנס ו- 5 כונני הצלה.
וילד אחד מתוק עם משקפיים מרוסקות ודם במצח. יושב ומדבר עם הפראמדקים וחברי ההצלה.
היא ניגשה אליהם. "אקח אותו לבדיקה"
"אם אנחנו כבר פה, ניקח אותו באמבולנס"
"אני יכולה רגע ללכת הביתה לארגן כמה דברים?"
"כן", הילד נראה בסה"כ בסדר"
אז האמא של הילד החמוד הזה הלכה הביתה.
המתינה למעלית.
בנחת.
ראתה שהילד בסדר.
מה יש?
אחרי 5 דקות היא חוזרת.
ומרחוק צרחות ופאניקה, ובלאגן. ואמבולנס שמתניע ולא מתכנן לחכות לה!
היא רצה.
הילד מקיא דם.
באמבולנס לחץ ובלאגן ומתח נוראי. פקודות שעפות בתוכו ואמא אחת מבוהלת.
וילד מבוהל מאוד, גם הוא.
"סעו לעין כרם" היא מבקשת.
"שום עין כרם. רק לבית החולים הקרוב ביותר. תראי אותו הוא מקיא דם זה ממש ממש לא טוב"
נסעו לשע"צ. זה מה שהכי קרוב.
נסעו בקול צופר. הגיעו. הוציאו את הילד ורצו. ואמא מבוהלת אחת רצה אחריהם.
ישר נשלח לסי טי. ועוד שלל בדיקות. ילד שמקיא דם אחרי תאונה זה לא ענין של מה בכך.
בסופו של דבר, אחרי סדרת בדיקות נקבע שהילד סובל מזעזוע מח.
וההקאה של הדם? ה' יודע.
הילד הושאר למעקב בשל זעזוע המח.
יצא הבוקר.
תפרים במצח, שבר ביד, שפשופים בכל הגוף, וילד אחד קטן מבוהל עד אימה.
בקטנה, לא?
ואלף פעמים תודה לבורא עולם שלא ניזק יותר.
כי זה היה נראה גרוע.
לא, לא ראיתי.
אבל שמעתי מאמא שלו שאני מכירה
ושמעתי מסבתא שלו שאני מכירה ששמרה עליו הבוקר
ותשמור עליו גם מחר
עד שיתאושש מעט וישוב לחיידר
כי יש לו עוד מה להתאושש.
הקסדה היא השתדלות שלנו למנוע זעזוע מח ופגיעות ראש קשות.
תעשו טובה.
שימו להם קסדה
גם לקטנים.
גם על האופניים הבנאליות האלו.
גם על אלו עם גלגלי העזר.
הדרך הקלה ביותר לוודא שהם אכן יחבשו את הקסדה היא פשוט לקשור אותה לאופניים וכך היא זמינה בכל רכיבה.
שמרו על נפשות האוצרות שלכם!
תמנעו אסונות.
