הנושאים החמים
בעקרון רציתי לכתוב על הפונטים בבחירות. אלא שהבחירות הללו מבחינת פונטים ממש משעממות. יותר מדי אליטיזם, אלמוני צר ופרקטיקה, ורק הקמפיין של יהדות התורה במשהו טיפה שונה (אם כי גם שם לוגו המפלגה הוא באלמוני צר).
מה שרציתי לכתוב עליו זה מה יקרה אם תהיה ממשלת שמאל. חשוב לומר: בעיקרון השאלה בבחירות האלה היא מי יגיע יותר קרוב ל57 מנדטים, ואז יוודא שיערקו 3-4 לצד השני ככה שיהיה לנו 61. או כמו שכבר ניסחו לפניי: 3 המנדטים האחרונים שווים כמעט כמו 35 הראשונים, ולכן חשוב מתמיד לצאת להצביע.
נתחיל מתקציב הישיבות. בממשלות שמאל-שמאל תקציב הישיבות יפחת לפחות מחצית ממה שהיו היום (700 מיליון ומטה במקום מילארד וחצי). זה מכה אנושה לאלפי אברכים, וברור שזה יקרה כי יש למדינה גרעון תקציבי גדול (מעל 10 מילארד שקלים), וממשלת שמאל לא תקצץ בתקציבי רווחה אלא בתקציבי חרדים.
נעבור לגיוס. בממשלת שמאל-שמאל תהיה תמיכה של ליברמן מבחוץ. במצב כזה לא תהיה אפילו איילת שקד ובנט בקואליציה כדי לתת פטור למי שבין כה לא יתגייס ודחיה של יעדי גיוס מופקעים (שצה"ל עצמו לא יכול לעמוד בהם, כמו שהתפרסם בשבועות האחרונים) לממשלה הבאה שתהיה מאוזנת יותר ובה יהיו נציגים חרדיים, אלא נראה משטרה ברחובות שהפגנות הפלג הירושלמי יראו זניחות לידם, מה שיגביר את השסע הדתי-חילוני גם ככה.
זהותה היהודית של המדינה. ממשלת שמאל-שמאל תאזרח בשלבים מעל 100,000 (כשלושה מנדטים) של מסתננים שכבר היום נמצאים פה, ותצרף אותם לתקציב הרווחה. פחות כסף ממה שאנחנו משלמים בביטוח לאומי ילך לאחינו היהודים, ויותר כסף יתפזר בין הגויים שמדינת ישראל מביאה לפה כי המסתננים הם במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
בהתחשב בריבוי הטבעי המטורף של המסתננים כבר היום (7 מתוך 8 תלמידים בשכונות המסתננים בדרום תל אביב הם מסתננים) אפשר לצפות גם לאיחוד משפחות ואזרוח ברמה מבהילה עוד יותר, ותוסיף עוד מנדט או שניים למרצ והמשותפת. זה נזק לא ל3 שנים אלא לדורות, כשגם ככה הרוב היהודי במדינה ירד במספר אחוזים בשנים האחרונות.
עוד לא דיברנו על חוק איחוד משפחות (הוראת שעה) שמונע מערבים אזרחי הרש"פ שהתחתנו עם ישראליות להגר לישראל ולקבל בה אזרחות קבע. רבים מסייעני המחבלים נכנסו לישראל וקיבלו אזרחות תחת החוק הזה.
התבוללות. תחשבו שערבי שגר ברשות הפלסטינית מרוויח עד 1,000 שקלים בחודש. בישראל הוא יכול להרוויח בין 5,000 ל-9,000 על אותה עבודה. הוא יודע שאם הוא מתחתן עם יהודיה הוא מקבל אזרחות ישראלית, ביטוח לאומי והיתר עבודה קבוע בישראל, לו ולילדיו ובהמשך לקרובי משפחה נוספים. ההתבוללות עלולה להרקיע שחקים.
זהותה היהודית של מערכת החינוך הממלכתית. חלק מהצרות של שלטון בג"ץ באות מחוסר החינוך לדמוקרטיה במובנה האמיתי (שלטון העם/שלטון הרוב תוך מינימום רמיסת זכויות הפרט), ומחינוך לדמוקרטיה מהותית (שפירושה: בג"ץ קובע). בכל שנה משתחררים ממערכת החינוך של מדינת ישראל עשרות אלפי תלמידים בלי ידע בסיסי ביהדות, אבל עכשיו גם לכבד את הדמוקרטיה הם לא ידעו. זה מתכון לפירוד בעם ישראל. מה שמייחד אותנו הוא היותנו עם ישראל. הדמוקרטיה מאפשרת לנהל ויכוחים עם מינימום אלימות כשמתחלף השלטון, אבל אנחנו עדיין רוצים מדינה יהודית שהיסוד שלה הוא יהודי. במקרה שבו איש מרצ יהיה שר החינוך (והם מכוונים לשם), ברור שהוא ירוקן את משמעות המילה דמוקרטיה מתוכן והיא תהפוך להיות שלטון בג"ץ.
גם הנרטיב הפלסטיני ילמד בכיתות, וכך יושוו תלמידי הגר"א, הרב שמואל מוהליבר והרב צבי הירש קלישר ליאסר ערפאת והמופתי חוסייני תחת משרד החינוך בשליטת מרצ.
שלטון המשפטנים. התרגלנו שדינה זילבר קובעת אם זמרים עושים הופעות לחרדים בערי פריפריה. בממשלת שמאל אף אחד לא יגיד ליועמ"ש שישלח את דינה זילבר לטפל במה שהיא צריכה לטפל במקום להתעסק עם הופעות. נקבל שיבוטים בלתי מוגבלים של דינה זילבר במערכת היועמ"ש שידרשו - בכוונה - להצר את צעדיו של המגזר החרדי.
השתלטות על קרקעות. כחול לבן והמשותפת הצהירו שיבטלו את חוק קמניץ שהגדיל את הקנסות על בניה לא חוקית במגזר הערבי. החוק פשוט עצר את ההשתלטות על קרקעות בחלקים נרחבים בנגב ובגליל. אם תהיה ממשלת שמאל-שמאל הוא פשוט יבוטל, ושכונת הר יונה והבטחות נדל"ן לציבור החרדי בצפון יוקפו על ידי הכפרים שמסביב.
תחבורה ציבורית. בשלטון הפקידים 40% מהתוספת תקצוב לתח"צ זרמה למגזר הערבי. זה לא בהכרח רע, אלא שהאוטובוסים הללו נוסעים ריקים בעוד שבבית שמש, בירושלים ובשומרון יש מחסור בתחבורה ציבורית. בממשלת ימין-חרדים תוספת התקצוב תלך לבית שמש ולא למקומות שבהם לא צריך אותה. בממשלת שמאל ערבים לאף אחד לא יהיה אכפת ממצביעי ש"ס בבית שמש או מצביעי יהדות התורה בביתר עלית. אגב, ב-5 השנים האחרונות עלו יותר אוטובוסים ממוגני-ירי על הכביש מאשר בכל העשור שקדם להן, דבר שהועיל מאוד לעמנואל וליישובים נוספים. גם הלחץ על מקבלי ההחלטות בצבא גרם לכך שיישובים רבים כבר לא צריכים ממוגן ירי (עמנואל, תל ציון, בית אל ועוד), מה שתגבר את התח"צ משמעותית הן ביישובים אלו והן בישובים שהתפנו אליהם ממוגני ירי.
שלטון מקומי ודיור לחרדים. התחבורה הציבורית בשבת היום מופעלת במקומות מוגבלים יחסית. השר סמוטריץ' נמנע כרגע מלחתום על צווים נגדה, אבל שינה המון נסיעות שבעבר נסעו בשבת והעביר אותם ללפני ואחרי השבת. בממשלת שמאל ערבים התחבורה הציבורית תפעל בשבת ביתר שאת.
גם לא יהיה מה לדבר על עיר חרדית חדשה בחריש, פרויקט עטרות (מעל 5,000 יחידות דיור במרחק 10 דקות מירושלים), בשומרון או בכל מקום אחר: שר הפנים הוא זה שקובע את גבולות המועצות המקומיות, ואין שום סיכוי שהוא יעביר קרקעות מיישוב חילוני ליישוב חרדי בממשלת שמאל-שמאל.
רפורמים, קונסרבטיביים. היום אין לנו בעיה עם הרפורמים בישראל. הם מיעוט זניח (פחות מ-0.3% מבתי הכנסת בארץ הם רפורמים), וגם החילונים יודעים שאין ברפורמים יהדות. אבל תקצוב ממשלתי, בתי קברות, בתי דין ושוויון תקציבים (שכלל לא מגיע לרפורמים כי כאמור הם מיעוט זניח) עלול לקרות בממשלת שמאל-שמאל כי חלק ניכר מהתורמים של השמאל הישראלי בארה"ב הם רפורמים.
חופש התקשורת. הרגולציה בישראל על שידור היא איומה ונוראית. עד שהוקם קול חי, הרדיו החרדי החוק הראשון, רבים וטובים ניהלו מלחמות עולם על הזכות לשדר שיעורי תורה להמוני עם ישראל. עדיין אין תחנת רדיו ארצית בבעלות פרטית (הכל בבעלות הממשלה - תאגיד השידור וגל"צ), והדבר הראשון שממשלת שמאל-שמאל תעשה זה לסגור את כלי התקשורת שיש להם תמיכה מסוימת בעמדות ימין (ערוץ 20, ישראל היום...).
אני לא אומר לכם למי להצביע. לראשונה כל המפלגות שמצהירות שהן קשובות לדעת תורה ברמה כלשהי החליטו לתמוך במועמד אחד, וכל המפלגות שרוצות לפגוע ביקר לנו מצהירות שיתמכו במועמד אחר. כך שכל אחד יעשה לפי רבותיו הוא - בסוף כולם לאותה מטרה.
יש הזדמנויות רבות מאוד בממשלת ימין-חרדים בעיקר בנושאי השבת מערכת המשפט לגודלה הטבעי (הפעם אין כחלון בקואליציה), ריבונות ברחבי ארץ ישראל (אין את אהוד ברק כשר הבטחון או ציפי לבני כשרת המשפטים) ופיתוח עולם התורה (אין ליברמן, אין לפיד). בואו לא נפספס אותה ונשקיע כדי להצביע למפלגות שמייצגות אותנו. מי שלא מצביע (או מצביע למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה) לא יוכל להגיד שאין לו אשמה במה שיקרה אחר כך. בסוף מנדטים עוברים ממפלגה למפלגה על עשרות קולות, בטח בבחירות צמודות כמו אלה. יהדות התורה הפסידה מנדט לליכוד על 9 קולות.
מה שרציתי לכתוב עליו זה מה יקרה אם תהיה ממשלת שמאל. חשוב לומר: בעיקרון השאלה בבחירות האלה היא מי יגיע יותר קרוב ל57 מנדטים, ואז יוודא שיערקו 3-4 לצד השני ככה שיהיה לנו 61. או כמו שכבר ניסחו לפניי: 3 המנדטים האחרונים שווים כמעט כמו 35 הראשונים, ולכן חשוב מתמיד לצאת להצביע.
נתחיל מתקציב הישיבות. בממשלות שמאל-שמאל תקציב הישיבות יפחת לפחות מחצית ממה שהיו היום (700 מיליון ומטה במקום מילארד וחצי). זה מכה אנושה לאלפי אברכים, וברור שזה יקרה כי יש למדינה גרעון תקציבי גדול (מעל 10 מילארד שקלים), וממשלת שמאל לא תקצץ בתקציבי רווחה אלא בתקציבי חרדים.
נעבור לגיוס. בממשלת שמאל-שמאל תהיה תמיכה של ליברמן מבחוץ. במצב כזה לא תהיה אפילו איילת שקד ובנט בקואליציה כדי לתת פטור למי שבין כה לא יתגייס ודחיה של יעדי גיוס מופקעים (שצה"ל עצמו לא יכול לעמוד בהם, כמו שהתפרסם בשבועות האחרונים) לממשלה הבאה שתהיה מאוזנת יותר ובה יהיו נציגים חרדיים, אלא נראה משטרה ברחובות שהפגנות הפלג הירושלמי יראו זניחות לידם, מה שיגביר את השסע הדתי-חילוני גם ככה.
זהותה היהודית של המדינה. ממשלת שמאל-שמאל תאזרח בשלבים מעל 100,000 (כשלושה מנדטים) של מסתננים שכבר היום נמצאים פה, ותצרף אותם לתקציב הרווחה. פחות כסף ממה שאנחנו משלמים בביטוח לאומי ילך לאחינו היהודים, ויותר כסף יתפזר בין הגויים שמדינת ישראל מביאה לפה כי המסתננים הם במעמד סוציו-אקונומי נמוך.
בהתחשב בריבוי הטבעי המטורף של המסתננים כבר היום (7 מתוך 8 תלמידים בשכונות המסתננים בדרום תל אביב הם מסתננים) אפשר לצפות גם לאיחוד משפחות ואזרוח ברמה מבהילה עוד יותר, ותוסיף עוד מנדט או שניים למרצ והמשותפת. זה נזק לא ל3 שנים אלא לדורות, כשגם ככה הרוב היהודי במדינה ירד במספר אחוזים בשנים האחרונות.
עוד לא דיברנו על חוק איחוד משפחות (הוראת שעה) שמונע מערבים אזרחי הרש"פ שהתחתנו עם ישראליות להגר לישראל ולקבל בה אזרחות קבע. רבים מסייעני המחבלים נכנסו לישראל וקיבלו אזרחות תחת החוק הזה.
התבוללות. תחשבו שערבי שגר ברשות הפלסטינית מרוויח עד 1,000 שקלים בחודש. בישראל הוא יכול להרוויח בין 5,000 ל-9,000 על אותה עבודה. הוא יודע שאם הוא מתחתן עם יהודיה הוא מקבל אזרחות ישראלית, ביטוח לאומי והיתר עבודה קבוע בישראל, לו ולילדיו ובהמשך לקרובי משפחה נוספים. ההתבוללות עלולה להרקיע שחקים.
זהותה היהודית של מערכת החינוך הממלכתית. חלק מהצרות של שלטון בג"ץ באות מחוסר החינוך לדמוקרטיה במובנה האמיתי (שלטון העם/שלטון הרוב תוך מינימום רמיסת זכויות הפרט), ומחינוך לדמוקרטיה מהותית (שפירושה: בג"ץ קובע). בכל שנה משתחררים ממערכת החינוך של מדינת ישראל עשרות אלפי תלמידים בלי ידע בסיסי ביהדות, אבל עכשיו גם לכבד את הדמוקרטיה הם לא ידעו. זה מתכון לפירוד בעם ישראל. מה שמייחד אותנו הוא היותנו עם ישראל. הדמוקרטיה מאפשרת לנהל ויכוחים עם מינימום אלימות כשמתחלף השלטון, אבל אנחנו עדיין רוצים מדינה יהודית שהיסוד שלה הוא יהודי. במקרה שבו איש מרצ יהיה שר החינוך (והם מכוונים לשם), ברור שהוא ירוקן את משמעות המילה דמוקרטיה מתוכן והיא תהפוך להיות שלטון בג"ץ.
גם הנרטיב הפלסטיני ילמד בכיתות, וכך יושוו תלמידי הגר"א, הרב שמואל מוהליבר והרב צבי הירש קלישר ליאסר ערפאת והמופתי חוסייני תחת משרד החינוך בשליטת מרצ.
שלטון המשפטנים. התרגלנו שדינה זילבר קובעת אם זמרים עושים הופעות לחרדים בערי פריפריה. בממשלת שמאל אף אחד לא יגיד ליועמ"ש שישלח את דינה זילבר לטפל במה שהיא צריכה לטפל במקום להתעסק עם הופעות. נקבל שיבוטים בלתי מוגבלים של דינה זילבר במערכת היועמ"ש שידרשו - בכוונה - להצר את צעדיו של המגזר החרדי.
השתלטות על קרקעות. כחול לבן והמשותפת הצהירו שיבטלו את חוק קמניץ שהגדיל את הקנסות על בניה לא חוקית במגזר הערבי. החוק פשוט עצר את ההשתלטות על קרקעות בחלקים נרחבים בנגב ובגליל. אם תהיה ממשלת שמאל-שמאל הוא פשוט יבוטל, ושכונת הר יונה והבטחות נדל"ן לציבור החרדי בצפון יוקפו על ידי הכפרים שמסביב.
תחבורה ציבורית. בשלטון הפקידים 40% מהתוספת תקצוב לתח"צ זרמה למגזר הערבי. זה לא בהכרח רע, אלא שהאוטובוסים הללו נוסעים ריקים בעוד שבבית שמש, בירושלים ובשומרון יש מחסור בתחבורה ציבורית. בממשלת ימין-חרדים תוספת התקצוב תלך לבית שמש ולא למקומות שבהם לא צריך אותה. בממשלת שמאל ערבים לאף אחד לא יהיה אכפת ממצביעי ש"ס בבית שמש או מצביעי יהדות התורה בביתר עלית. אגב, ב-5 השנים האחרונות עלו יותר אוטובוסים ממוגני-ירי על הכביש מאשר בכל העשור שקדם להן, דבר שהועיל מאוד לעמנואל וליישובים נוספים. גם הלחץ על מקבלי ההחלטות בצבא גרם לכך שיישובים רבים כבר לא צריכים ממוגן ירי (עמנואל, תל ציון, בית אל ועוד), מה שתגבר את התח"צ משמעותית הן ביישובים אלו והן בישובים שהתפנו אליהם ממוגני ירי.
שלטון מקומי ודיור לחרדים. התחבורה הציבורית בשבת היום מופעלת במקומות מוגבלים יחסית. השר סמוטריץ' נמנע כרגע מלחתום על צווים נגדה, אבל שינה המון נסיעות שבעבר נסעו בשבת והעביר אותם ללפני ואחרי השבת. בממשלת שמאל ערבים התחבורה הציבורית תפעל בשבת ביתר שאת.
גם לא יהיה מה לדבר על עיר חרדית חדשה בחריש, פרויקט עטרות (מעל 5,000 יחידות דיור במרחק 10 דקות מירושלים), בשומרון או בכל מקום אחר: שר הפנים הוא זה שקובע את גבולות המועצות המקומיות, ואין שום סיכוי שהוא יעביר קרקעות מיישוב חילוני ליישוב חרדי בממשלת שמאל-שמאל.
רפורמים, קונסרבטיביים. היום אין לנו בעיה עם הרפורמים בישראל. הם מיעוט זניח (פחות מ-0.3% מבתי הכנסת בארץ הם רפורמים), וגם החילונים יודעים שאין ברפורמים יהדות. אבל תקצוב ממשלתי, בתי קברות, בתי דין ושוויון תקציבים (שכלל לא מגיע לרפורמים כי כאמור הם מיעוט זניח) עלול לקרות בממשלת שמאל-שמאל כי חלק ניכר מהתורמים של השמאל הישראלי בארה"ב הם רפורמים.
חופש התקשורת. הרגולציה בישראל על שידור היא איומה ונוראית. עד שהוקם קול חי, הרדיו החרדי החוק הראשון, רבים וטובים ניהלו מלחמות עולם על הזכות לשדר שיעורי תורה להמוני עם ישראל. עדיין אין תחנת רדיו ארצית בבעלות פרטית (הכל בבעלות הממשלה - תאגיד השידור וגל"צ), והדבר הראשון שממשלת שמאל-שמאל תעשה זה לסגור את כלי התקשורת שיש להם תמיכה מסוימת בעמדות ימין (ערוץ 20, ישראל היום...).
אני לא אומר לכם למי להצביע. לראשונה כל המפלגות שמצהירות שהן קשובות לדעת תורה ברמה כלשהי החליטו לתמוך במועמד אחד, וכל המפלגות שרוצות לפגוע ביקר לנו מצהירות שיתמכו במועמד אחר. כך שכל אחד יעשה לפי רבותיו הוא - בסוף כולם לאותה מטרה.
יש הזדמנויות רבות מאוד בממשלת ימין-חרדים בעיקר בנושאי השבת מערכת המשפט לגודלה הטבעי (הפעם אין כחלון בקואליציה), ריבונות ברחבי ארץ ישראל (אין את אהוד ברק כשר הבטחון או ציפי לבני כשרת המשפטים) ופיתוח עולם התורה (אין ליברמן, אין לפיד). בואו לא נפספס אותה ונשקיע כדי להצביע למפלגות שמייצגות אותנו. מי שלא מצביע (או מצביע למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה) לא יוכל להגיד שאין לו אשמה במה שיקרה אחר כך. בסוף מנדטים עוברים ממפלגה למפלגה על עשרות קולות, בטח בבחירות צמודות כמו אלה. יהדות התורה הפסידה מנדט לליכוד על 9 קולות.
