שאלה בדקדוק, למקצועני הפורום הנכבדים

[קברניט]

הילד שלנו - ילדנו
הילדה שלנו - ילדתנו
הילדים שלנו - ילדינו
הילדות שלנו - ילדותנו או ילדותינו?

האינסטינקט דוחף לילדותינו, אבל ההיגיון אומר לי ילדותנו.
מי מביניהם צודק?

 

[ארבע]

ילדותינו.

ברבים מתווספת י': שולחנותיהם, בגדיכם, משארותיהם וכו'.

 

[please1234]

....

 

[אפכא מסתברא]

האינסטינקט דוחף לילדותינו, אבל ההיגיון אומר לי ילדותנו.
מי מביניהם צודק?

לדקדוק נכון דרוש לא אינסטינקט ולא הגיון פשוט אלא קודם כל ידע. אחריו אפשר להשתמש בהגיון, וכשהידע עמוק מאוד אז יש מקום גם לאינסטינקט...

 

[קברניט]

תודה לכל העונים.
אוסיף לשאול. ידעתי מכלל זה, שברבים מוסיפים יו"ד, כמו שכתבתי בשורה של ילדינו.
אך כאן ספקי התעורר. אנסה להסביר מדוע, ללא מילים מקצועיות ובלי ידע מוקדם, כהערתו הנכונה של איפכא...
הסתפקתי שמא הכלל אמור רק באופן של ילדינו, בגדיכם, שהאות י' של לשון הרבים, מתמזג עם ה'שלנו'.
ילדים שלנו. בגדים שלכם.
אך כאשר לשון הרבים כבר בא לידי ביטוי, כמו במילה ילדותינו, חשבתי שאולי האות י' שבאה שוב לבטא את לשון הרבים - מיותרת.
שמחתי לקבל תשובתכם, אם כי נשארתי עם שאלת המדוע. מדוע באמת צריך להוסיף י', אחרי שכבר ביטאנו את לשון הרבים.
אשמח לתשובתכם המחכימה, שוודאי תוסיף ידע להיגיון ולאינסטינקט שלי...

 

[אפכא מסתברא]

אם אתה מחפש דווקא הגיון בידע, אולי זה מן הטעם של 'לא פלוג'

 

[לללי]

ילדותנו, הכוונה לילדוּת שלנו, לא?

 

[אפכא מסתברא]

ילדוּתנו = היַלְדוּת שלנו
ילדותינו = היְלָדוֹת שלנו
והנה כאן בדרך אגב, דוגמא מדוע לא מספיק סימן הרבות ויש צורך ביו"ד...

 

[קברניט]

כדי שלא יהיו שיחשבו שאתה רציני בשורה האחרונה, חשוב לציין שזה ממש לא סיבה...
ישנם מילים רבות בעברית שיש להם מספר משמעויות ולולא הניקוד ניתן לטעות בהם, ולא מוסיפים בהם אותיות להיכר...

 

[אברהם]

כדי שלא יהיו שיחשבו שאתה רציני בשורה האחרונה, חשוב לציין שזה ממש לא סיבה...
ישנם מילים רבות בעברית שיש להם מספר משמעויות ולולא הניקוד ניתן לטעות בהם, ולא מוסיפים בהם אותיות להיכר...

נכון שיש מילים שאפשר לטעות בהן, אבל הוספת אימות הקריאה בטקסט לא מנוקד מיועדות אך ורק לצורך זה: אבחנה בין מילים שאפשר להתבלבל ביניהן והקלת הקריאה

 

[חולדי 2]

בודאי עם י. כלומר ילדותינו!
תמיד ברבים יש תוספת של י. גם במילים בסיומת אים כמו ילדי - ילדינו
וגם במילים בסיומת אות כמו ילדות - ילדותינו

התוספת ות [כמו ילדות] מראה בד"כ את המין - נקבה! [שוב בד"כ]

והתוספת י מראה את הרבים

 

[עפרה]

בודאי עם י. כלומר ילדותינו!
תמיד ברבים יש תוספת של י. גם במילים בסיומת אים כמו ילדי - ילדינו
וגם במילים בסיומת אות כמו ילדות - ילדותינו

התוספת ות [כמו ילדות] מראה בד"כ את המין - נקבה! [שוב בד"כ]

והתוספת י מראה את הרבים

לא ממש. התוספת ות מראה גם את הנקבה אבל גם את הריבוי
ת' לבד מראה על נקבה - ילדתנו
אבל ות זה ריבוי לנקבות.

 

[חולדי 2]

לא ממש. התוספת ות מראה גם את הנקבה אבל גם את הריבוי
ת' לבד מראה על נקבה - ילדתנו
אבל ות זה ריבוי לנקבות.

כתבתי בד"כ!!!
והת' שכתבת נקבה היא ביחיד! אבל ברבים יש ות לסיומת אות גם אם לא היה ביחיד ה' שהפכה לת! לדג' קולותינו ביחיד קולי, קולך בלי קשר לת' כי זאת לא מילה נקבית