חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[יועץ-משכנתא]

'מועד'.
המכוון הכללי הוא ש'מעידה' לשון נפילה ושבר.

חגים ומועדים (סובבים במחול עד שנופלים)

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְיי אִם־יִמַּ֤דּוּ (כמו ימעדו. ע' גרונית נופלת) שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ (כמו ויעקרו ?) מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה (ירמיהו לא, לז).

יחזקאל כט, ז
בְּתׇפְשָׂ֨ם בְּךָ֤ (בכפך) [בַכַּף֙] תֵּר֔וֹץ וּבָקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל־כָּתֵ֑ף וּבְהִֽשָּׁעֲנָ֤ם עָלֶ֨יךָ֙ תִּשָּׁבֵ֔ר וְהַעֲמַדְתָּ֥ (כמו והמעדת בחילוף כבש כשב) לָהֶ֖ם כׇּל־מׇתְנָֽיִם׃

 

[רפי ב"ש]

חידה לפרשת אמור:
אמירה מיותרת, המשליכה על הקטנים.

 

[יועץ-משכנתא]

שיטת האבן עזרא ב'קודש הילולים' (שמאוד מחודש)

יותר מוקדם ממנו. בתרגום ירושלמי (יונתן בלע"ז). ואומרים שכ"ה בפרקי דר"א פרק כ"ט (בכתה"י (ראה לפנינו בשיבושים קצת) וכמדומה לי שכ"ה ביובלים.

 

[כל שם שתרצה]

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְיי אִם־יִמַּ֤דּוּ (כמו ימעדו. ע' גרונית נופלת) שָׁמַ֨יִם֙ מִלְמַ֔עְלָה וְיֵחָקְר֥וּ (כמו ויעקרו ?) מֽוֹסְדֵי־אֶ֖רֶץ לְמָ֑טָּה (ירמיהו לא, לז).

לא כי.
ימדו אינו 'ימעדו'. 'יחקרו' אינו יעקרו, ואין צורך לסימן השאלה.
המפרשים פירשו ענין מדידה וחקר, כפשוטה של לשון.
וכל הממציא פירושים רחוקים מאלה עליו להביא ראיה.
(ואגב, הציון המדויק הוא ירמיהו לא, לו).

בְּתׇפְשָׂ֨ם בְּךָ֤ (בכפך) [בַכַּף֙] תֵּר֔וֹץ וּבָקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כׇּל־כָּתֵ֑ף וּבְהִֽשָּׁעֲנָ֤ם עָלֶ֨יךָ֙ תִּשָּׁבֵ֔ר וְהַעֲמַדְתָּ֥ (כמו והמעדת בחילוף כבש כשב) לָהֶ֖ם כׇּל־מׇתְנָֽיִם׃

גם זה הפירוש האפשרי, רחוק אצל רבותינו רש"י ורד"ק, ואף המלבי"ם לא פירש כן.
כלל נקוט ביד המפרשים, שכל שנוכל לפרש המקרא כפשטו ממש, נפרש, ולא נזדקק לחילופים (אף לא חילופי מוצא) וקיצורי לשון, מקרא חסר ושיכול אותיות.
ובמקרא הזה הפסוק מתפרש יפה בלי תוספת ומגרעת.

אבל כל זה אינו שייך למטרת האשכול.

 

[נכון מאוד]

איזה כהן טמאוהו כעל כורחה על מות אשתו ?
מתי היה כהן שהתארס עם אלמנה, ולפני נשיאיו נהיה כה"ג, והתירו לו להתחתן איתה ?
לאיזה כהן הודיעו על פטירת אביו אחר שלוש שנים, ולא הרשו לו להיטמאות אליו ?
על מי ועל מה, הקריאו חכמים 'יש צדיק אובד בצידקו' ?

 

[כל שם שתרצה]

אמירה מיותרת, המשליכה על הקטנים.

אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים.
הלימוד מייתור האמירה.

 

[נכון מאוד]

יותר מוקדם ממנו. בתרגום ירושלמי (יונתן בלע"ז). ואומרים שכ"ה בפרקי דר"א פרק כ"ט (בכתה"י (ראה לפנינו בשיבושים קצת) וכמדומה לי שכ"ה ביובלים.

אמנם ראיתי כאלו שמציינים לתיב"ע, אבל כשמעיינים שם, רואים לכאורה שלא זה הוא פשוטו
ובפרקי דר"א הוצאת תרי"ב לא ראיתי ע"ז, אולי הוצאה אחרת...

 

[יועץ-משכנתא]

לא כי.
ימדו אינו 'ימעדו'. 'יחקרו' אינו יעקרו, ואין צורך לסימן השאלה.
המפרשים פירשו ענין מדידה וחקר, כפשוטה של לשון.
וכל הממציא פירושים רחוקים מאלה עליו להביא ראיה.
(ואגב, הציון המדויק הוא ירמיהו לא, לו).

בפסוק זה כנראה אתה צודק וחבירו מוכיח עליו
ספר ירמיהו פרק לג פסוק כב:
אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם

גם זה הפירוש האפשרי, רחוק אצל רבותינו רש"י ורד"ק, ואף המלבי"ם לא פירש כן.
כלל נקוט ביד המפרשים, שכל שנוכל לפרש המקרא כפשטו ממש, נפרש, ולא נזדקק לחילופים (אף לא חילופי מוצא) וקיצורי לשון, מקרא חסר ושיכול אותיות.
ובמקרא הזה הפסוק מתפרש יפה בלי תוספת ומגרעת.

אבל בפסוק זה הוא אינו מתפרש כמשמעו כי המשמעות הפוכה.
ובאמת יש שפירשו כן כגון: (בפירוש רבי יוסף קרא)
ויש פותרין: והעמדת להם כל מתנים - והעמדת להם כל מתניהם כשהם נופלים לארץ , "ומתניהם תמיד המעד" (תה' סט , כד). [והעמדת - 'והמעדת' , מתיבות הפוכות , כמו שׂמלה , שׂלמה; כּשׂב , כּבשׂ; מפי רבי דוד ברבי מנחם ז"ל]

אבל כל זה אינו שייך למטרת האשכול.

 

[sl disign]

על מי ועל מה, הקריאו חכמים 'יש צדיק אובד בצידקו' ?

ילקוט שמעוני - ויקרא
מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן פִּקְחִין שֶׁעָלְתָה נִימָא בְּרַגְלוֹ וְנִכְנַס הָרוֹפֵא לְחָתְכוֹ וְהָיָה הָרוֹפֵא גּוֹרֵר בָּהּ, אָמַר לֵהּ: הַנַּח בָּהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְהוֹדִיעֵנִי, חֲתָכָהּ וְהִנִּיחַ בָּהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְהוֹדִיעוֹ, קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: צֵא נְחוּנְיָא בְּנִי, עַד כָּאן הָיִיתָ חַיָּב לְטַפֵּל בִּי מִכָּאן וְאֵילָךְ צֵא לְךָ, אֵין אָדָם מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו. וּכְשֶׁבָּא דָּבָר לִפְנֵי חֲכָמִים אָמְרוּ: עַל זֶה נֶאֱמַר: " יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ".

 

[יועץ-משכנתא]

אמנם ראיתי כאלו שמציינים לתיב"ע, אבל כשמעיינים שם, רואים לכאורה שלא זה הוא פשוטו

כלומר שבעיקרון הוא של הכהן אבל נפדה (כמו בכור אדם). אבל א"כ פדיונו לכהן וגם זה אינו נכון.

ובפרקי דר"א הוצאת תרי"ב

?

לא ראיתי ע"ז, אולי הוצאה אחרת...

כתבתי : בכתה"י.

 

[יועץ-משכנתא]

איזה כהן טמאוהו כעל כורחה על מות אשתו ?

יוסף הכהן זבחים ק

מתי היה כהן שהתארס עם אלמנה, ולפני נשיאיו נהיה כה"ג, והתירו לו להתחתן איתה ?

בן גמל יבמות סג

לאיזה כהן הודיעו על פטירת אביו אחר שלוש שנים, ולא הרשו לו להיטמאות אליו ?

ר' צדוק בגנזק (כי כבר אין שלדו קיימת או שחסר כל שהו. נ.ב. ובזה תלוי המחלוקת אם יש מצוות קבורה על חלקים כנ"ל)

על מי ועל מה, הקריאו חכמים 'יש צדיק אובד בצידקו' ?

 

[נכון מאוד]

היכן מצאנו בפרשה "כלאים" בדומם צומח חי ומדבר ?

'דומם' כלאים בצמר ופשתים, צומח כלאי כרם וזרעים, 'חי' בהמתך לא תרביע כלאים, 'מדבר' עריות

 

[יועץ-משכנתא]

'מדבר' עריות

כלאים ?

 

[יועץ-משכנתא]

קשור לפרשת השבוע וגם לעניינא דיומא.

יש דרוש מפני מה אחר פרשת מועדות שבפרשת אחרי כתוב עניין נרות מנורה (שכפול בפרשת תצוה) ועניין לחם לרמז על מעין "מועדים" (רק "מעין מועדים" שלא יהיה חשש בל תוסיף כירבעם בשעתו) שתיקנו אח"כ חנוכה ופורים.

ליצני ירושלים (או : שונאי ציון, בפי אחרים) היו מוסיפים שאחר שני אלו נוסף פרשת המברך את השם לרמז על השבת מלכות ישראל באופן שאינו היותר נבחר.

 

[רפי ב"ש]

פרשת אמור- מן המקרא:
אני חרוץ, אך דחוי, מי אני?

 

[דבי מ.]

פרשת אמור- מן המקרא:
אני חרוץ, אך דחוי, מי אני?

פרק כב פסוק כב: או חרוץ או יבלת
סוג של נגע עור

 

[sl disign]

קבוצת מספרים
בארבעה מקומות היו מפוזרים
הראשוןב-21/03 בשעה 14:02
השני ב- 22/03 בשעה 13:06
השלישי ב-30/04 בשעה 10:03
הרביעי כבר עבר את השעה...
מספר ראשון הלך לישון
לבו נתן לחברו הטפשון
וכעת א' גוטע זאך הם אומרים.
מספר ראשון עלה כתה
אצל בן אמוץ סביב
ראשון הוסיף לעצמו שש
תמצאו אותו אצל אמו הצדיקה.
ראשון הכפיל עצמו בשמונה
שמעו! הקשיבו! האזינו!
חילק עצמו בעשר
הבל קיבל מפתח
ברזל שמיר ולוח
סיימו את הפיצוח.

 

[כל שם שתרצה]

קבוצת מספרים
בארבעה מקומות היו מפוזרים
הראשוןב-21/03 בשעה 14:02
השני ב- 22/03 בשעה 13:06
השלישי ב-30/04 בשעה 10:03
הרביעי כבר עבר את השעה...

וּגְרוּשָׁה
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה (ספר שלישי - ויקרא, פרק כא, פס' יד, מילה שניה).
וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה (שם, פרק כב פס' יג, מילה שישית).
וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה (ספר רביעי, פרק ל, פס' י, מילה שלישית).
רביעי - וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה (יחזקאל מד, כב). עבר את השעה, שאין שעה 44..

מספר ראשון הלך לישון
לבו נתן לחברו הטפשון
וכעת א' גוטע זאך הם אומרים.

גרושה, ירדה ו', דגש בג'. (למה הוא טפשון?.. החרוז היה יכול לעשותו נחשון או ראשון, נשמר כאישון או בעל לשון, או שילך לישון אצל דישון..)
וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ. לא הבנתי את הרמז של גוטע זאך, למרות שמסתבר שהוא גוטע..

מספר ראשון עלה כתה
אצל בן אמוץ סביב

דרושה. ישעיה סב, יב.
וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי יְקֹוָק וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה:

ראשון הוסיף לעצמו שש
תמצאו אותו אצל אמו הצדיקה.

על ד' נוספו שש = ירושה.
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת צָדוֹק:

ראשון הכפיל עצמו בשמונה
שמעו! הקשיבו! האזינו!

י' * 8 = פ. פרושה. (היכן הדגש? וגם.. יש קצת הבדל בין ש' ימנית לשמאלית..)
שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר:

חילק עצמו בעשר
הבל קיבל מפתח
ברזל שמיר ולוח
סיימו את הפיצוח.

פ' חילק בעשר = ח. חרושה. ליד השווא נוספה פתח. (שבה ש' לימין, ואין קול ואין עונה, אין דורש ואין פורש..)
חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם:
בן חלקיהו הביט במוך, בשני ושלישי נתן עיניו, זה על זה החלו לסמוך, נשאם מול חידה אשר לפניו.

 

[sl disign]

על ד' נוספו שש = ירושה.

התבלבל לכם קודם דרושה ואח"כ ירושה.

לא הבנתי את הרמז של גוטע זאך, למרות שמסתבר שהוא גוטע..

כא, ז

בן חלקיהו הביט במוך, בשני ושלישי נתן עיניו, זה על זה החלו לסמוך, נשאם מול חידה אשר לפניו.

יפהפיה! תודה!

 

[כל שם שתרצה]

התבלבל לכם קודם דרושה ואח"כ ירושה.

לא שמתי לב. בהתחלה פתרתי הכל יחד, אחר כך חילקתי לפי המשפטים. תוקן.

כא, ז

זה זאך בלי גוטע.. (כבר כתבתי פעם שכדאי לעשות ציון הפרק לפני ציון הפסוק, כי אחרת יהיה קשה מאוד למצוא את הציונים..).