שיתוף - לביקורת החופש שלי

[כותב השורות]

בחופש...
אשכב על גב מול חוף הים אשתה לי מים – קרים כמו הרוח שתרגיש בנוח
ללטף את שערי ולהטיח בי אוויר נעים של לילה.

בחופש...
אשכור לי צימר עם בריכה ונדנדת עץ עתיקה, מול נוף הרים ושמש של שקיעה ורק עצים –
שוטפים את העיניים בירוק מרגיע.

בחופש...
במעיין, בנחל אשכשך רגליים, אטבול אצא ואכנס שוב אל המים -
הקפואים כמו הזמן שייעצר -
עד שיתמלאו המצברים, עד שהחופש ייגמר...

תכלס' -
בחופש
סוחב שני ילדים סחוטים, דביקים מטפטופים של ארטיק, כחול...
הם מלאים בחול, ואמצע לילה, רמזור אדום -
כמו המצח שלי אחרי שעות בחוף.

בחופש
ואיזה צימר, ואיזה נדנדה, בית הפוך - הקליקס בכל פינה
וגם הלגו
וגם מגנטים
וגם הצינורות
וגם המכוניות
וגם העצבים שלי שמחכים שאתפוצץ על הרצפה.

בחופש
עומד בתור כמו כולם, ויש מזגן אך אין לי זמן
כי עוד מעט סוגרים, והקטנים עוד לא קפצו מספיק במתקנים
כדי להבין שאין לאבא חופש
גם לא לאמא שמחזיקה תינוק כבר מהבוקר

מה שאומר, כך מסתבר
שגם החופש - יצא לחופש.

 

[אש קודש!]

מרגיש לי אכזרי לשים אימוג'י צוחק, אז מאזנת פה: .

 

[תמרוז]

ואוו, כמה שזה נכון. בפרט זה:

שגם החופש - יצא לחופש.

אהבתי.