איך מנקדים אלמלי

[מתגעגע]

ידוע החילוק בין "אלמלא" ל-"אלמלי" (תוס' מגילה כא.)
האם גם הניקוד שונה?

 

[אפכא מסתברא]

לא, ניקודן זהה.

 

[מתגעגע]

לא, ניקודן זהה.

לכאורה אלמלֹא צריך להינקד הלמ"ד בחול"ם היות שמשמעותו לֹא

 

[אפכא מסתברא]

שאל את אותה השאלה על 'לולא'...

 

[מתגעגע]

שאל את אותה השאלה על 'לולא'...

צודק. מה התשובה?

 

[דיונון]

*חלוקת התוס' לא תקפה על המילים המקראיות לולי-לולא (לולא התמהמהנו, לולי תורתך).
לענין הניקוד - למה זה צריך להיות עם חולם? וכי האלטרנטיבה תואמת את תיבת 'כן' עד כדי שאלמלא צריכה לתאום לחלוטין לתיבת 'לא' כאילו היא הדבק?!

 

[מתגעגע]

*חלוקת התוס' לא תקפה על המילים המקראיות לולי-לולא (לולא התמהמהנו, לולי תורתך).
לענין הניקוד - למה זה צריך להיות עם חולם? וכי האלטרנטיבה תואמת את תיבת 'כן' עד כדי שאלמלא צריכה לתאום לחלוטין לתיבת 'לא' כאילו היא הדבק?!​

מה אם כן ההבדל בין לולי לבין לולא, הרי ידועה שיטת המלבי"ם שאין סתם כפילויות בתנ"ך?
לא הבנתי את ההקשר בין 'כן' לבין 'לא'
אגב, 'כן' ו'אכן' זה אותו משמעות?

 

[דיונון]

מה אם כן ההבדל בין לולי לבין לולא, הרי ידועה שיטת המלבי"ם שאין סתם כפילויות בתנ"ך?

ודאי שלא החלוקה בין 'אם כן' ל'אם לא' כמו שמסביר התוס' במגילה לגבי אלמלא ואלמלי.

לא הבנתי את ההקשר בין 'כן' לבין 'לא'

לכאורה אלמלֹא צריך להינקד הלמ"ד בחול"ם היות שמשמעותו לֹא

נראה שהבנת מדברי התוס' ש'אלמלא' הוא צירוף כלשהו הכולל את המילה 'לא' ולכן צריך להינקד בחולם. ולא היא, כשם ש'אלמלי' משמעותו 'אם כן' בלי רמיזה למילה 'כן' בתוכה, כך 'אלמלא'-'אם לא' אינה בהכרח כוללת את המילה 'לא'. וממילא אין סיבה לנקד אלמלא בחולם.

אגב, 'כן' ו'אכן' זה אותו משמעות?

'כן' - אמת.
'אכן' הוא הלחם של 'אך כן' דהיינו, לא כפי שחשבתי שהוא לא כך, רק האמת היא שכך הוא.
ראה רשב"ם בראשית כח טז.

 

[מתגעגע]

נראה שהבנת מדברי התוס' ש'אלמלא' הוא צירוף כלשהו הכולל את המילה 'לא' ולכן צריך להינקד בחולם. ולא היא, כשם ש'אלמלי' משמעותו 'אם כן' בלי רמיזה למילה 'כן' בתוכה, כך 'אלמלא'-'אם לא' אינה בהכרח כוללת את המילה 'לא'. וממילא אין סיבה לנקד אלמלא בחולם.​

איך יכול להיות 'אם לא' שאינה כוללת את המילה 'לא', זה הרי תרתי דסתרי
מלשונו של תוס' שכותב: אלמלא רוצה לומר אילו לא, אלמלי רוצה לומר אילו היה
ואינו כותב אילו כן, משמע שהבין שהיו"ד של אלמלי זה היו"ד של היה, והאל"ף של אלמלא זה האל"ף של לא.

 

[דיונון]

איך יכול להיות 'אם לא' שאינה כוללת את המילה 'לא', זה הרי תרתי דסתרי
מלשונו של תוס' שכותב: אלמלא רוצה לומר אילו לא, אלמלי רוצה לומר אילו היה
ואינו כותב אילו כן, משמע שהבין שהיו"ד של אלמלי זה היו"ד של היה, והאל"ף של אלמלא זה האל"ף של לא.

צודק.
אבל איך תפרנס את המ'?

 

[CO2]

אשמח שתחכימוני:
אלמלי - אילו כן
אלמלא - אילו לא
לולי - ?
לולא - ?
אילולי - ?

 

[דיונון]

לולי - ?
לולא - ?

אם לא.
לולא (-אם לא) התמהמהנו ועתה שבנו זה פעמיים.
לולי (-אם לא) תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי.

 

[חגי פאהן]

'כן' - אמת.

ליתר דיוק, 'כן' - ככה. וגם הרשב"ם שם לכך נתכוין. 'כן' נעשה ההפך מ'לא' בתקופה הרבה יותר מאוחרת, קרוב לזמננו. רבותינו מהמשנה ועד לפני כמה דורות משתמשים ב'הן' הארמי. ובתנ"ך? בתנ"ך כשצריך לענות תשובה חיובית חוזרים על עיקר השאלה. "הידעתם את לבן בן נחור? ידענו. השלום לו? שלום". "היסגירו בעלי קעילה אותי? יסגירו".

 

[CO2]

אם לא.
לולא (-אם לא) התמהמהנו ועתה שבנו זה פעמיים.
לולי (-אם לא) תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי.

אז מה ההבדל בין אלמלא לולי ולולא?

 

[אפכא מסתברא]

אלמלא - לשון חכמים. לולא, לולי - לשון מקרא. (ולמה שתי צורות ללשון מקרא? לא קשיא, יש כמה וכמה מלים שמופיעות פעם כך ופעם כך, וחילופין בין אותיות אהו"י שכיחים במקרא.)

 

[מתגעגע]

אבל איך תפרנס את המ'?

המ"ם לא נכלל בין ב'אלמלא' - אילו לא, ובין ב'אלמלי' - אילו היה

לולא, לולי - לשון מקרא. (ולמה שתי צורות ללשון מקרא? לא קשיא, יש כמה וכמה מלים שמופיעות פעם כך ופעם כך, וחילופין בין אותיות אהו"י שכיחים במקרא.)

לא לפי שיטת המלבי"ם

 

[דיונון]

המ"ם לא נכלל בין ב'אלמלא' - אילו לא, ובין ב'אלמלי' - אילו היה

היא הנותנת שאין קשר בין פירוש המילה לאותיות המרכיבות אותה.

לא לפי שיטת המלבי"ם

אם כוונתך לדבריו שאין מילים נרדפות בשביל המליצה אלא הכל מכוון - כאן לא מדובר במילים נרדפות אלא בשתי צורות כתיבה של אותה מילה באותו ניקוד ובאותה הגייה. וכמו שדבריו לא נאמרו כלפי חולם מלא וחסר.
ואם כוונתך למלבי"ם אחר, אנא האר את עינינו באיזהו מקומן.

 

[כל שם שתרצה]

ליתר דיוק, 'כן' - ככה. וגם הרשב"ם שם לכך נתכוין. 'כן' נעשה ההפך מ'לא' בתקופה הרבה יותר מאוחרת, קרוב לזמננו.

וכיצד נפרש את 'כן דברת', 'כן מטה יוסף דוברים', ו'כן בנות צלפחד דוברות'?
התרגום (ורש"י) מפרש 'יאות' = יפה.
ראב"ע פירש (אצל צלפחד): כן - אמת, או הדבר כן. ע"כ.
וכן פירש רבינו בחיי: כן, כמו באמת.
זה לא דומה למענה של 'כן' הנפוץ בלשוננו?

ויש גם 'כן דברת' שהרבה מפרשים כתבו שהוא 'אמת'. ואצל רחב: 'כן באו אלי האנשים', גם התרגום תרגמו: בקושטא.
וראה מדרש שכל טוב על 'כנים אנחנו': ..כנים בעלי נכונה, כי תמצא כן במקום נכון. כתיב ותאמר כן באו אלי האנשים. וגם כל 'כן דברת' פירש במדרש הנ"ל 'נכון'.


[אגב, המלבי"ם פירש פירוש חדש אצל בנות צלפחד, ולדבריו הוא כמו כל 'כן' שפירושו 'כך'. ז"ל: כן בנות צלפחד דוברות, מלת כן פי' חז"ל כפשוטו, שבתורה הכתובה במרום היה כתוב ותקרבנה בנות צלפחד וכו' וכל מה שדברו, והראו הקדוש ברוך הוא למשה ואמר לו: 'כן, כמו שכתוב בתורה שלפני, הם דוברות'].


(וסתם מעניין, שכמעט כל ה'כנים' הללו סמוכים לשורש ד.ב.ר.).

 

[מתגעגע]

היא הנותנת שאין קשר בין פירוש המילה לאותיות המרכיבות אותה.

זה בדיוק מה שאני שואל איך יכול להיות 'אם לא' שאינה כוללת את המילה 'לא'

 

[כל שם שתרצה]

(ולמה שתי צורות ללשון מקרא? לא קשיא, יש כמה וכמה מלים שמופיעות פעם כך ופעם כך, וחילופין בין אותיות אהו"י שכיחים במקרא.)

לא לפי שיטת המלבי"ם

לשוחרי הדיוק, אפשר אולי להציע הצעה, יותר נכון לתת כיוון:
המילה 'לולי' כתובה 10 פעמים במקרא.
המילה 'לולא' כתובה רק 4.

תמיד כשכתוב 'לולי' כתוב גם את הנזק הגדול שהיה נגרם 'אלמלא' כן.
אבל כשכתוב 'לולא', הנזק המבואר במקרא הוא לא גדול.

ואיך זה קשור לחילוף אהו"י דוקא? לא ברור לי.
אבל יש כיוון כללי בחכמי הדורות האחרונים בקשר לפשר החילופים של אותיות המוצא:
בהקדמת 'ברוך שאמר' (פירוש על ההגדה של התורה תמימה) מפרש ש'דואר' בלשון חז"ל הוא מלשון 'דוהר', ונתחלף לאל"ף כדי להורות על 'מהירות יתירה'. (ומביא, כמדומני בשם רבינו בחיי, משהו שנשמע כמו כלל בזה. לא זכורה לי הלשון כעת).
לפי יסוד דבריו יש מקום לפרש גם בחילופי אהו"י, שכאשר האות החלשה במבטא (אל"ף) מתחלפת באות חזקה יותר במבטא (יו"ד), היא מורה על חוזק יתר.

וכמובן שכל זה הוא דרך דרש בלבד. אולי אפילו רמז (הרי אותיות אלו אינן מבוטאות כלל). אבל נראה לי שהכיוון נכון.