אחת הפרסומות שצדה את עיני לאחרונה, היא פרסומת של גוף כלכלי מסוים שמטעמים מובנים לא אזכיר את שמו
שמציע הטבה ניכרת לחבריו: הלוואת חגים בפריסה נוחה! 50,000 ש"ח בהחזר חודשי של 84 תשלומים!

התרגשתי מאד. לא להאמין שאוכל כעת לקנות לחגים את כל השפע שיש בחנויות, ולא אצטרך להחזיר את זה כעת למיטיביי, כי הם מסכימים להמתין איתי במשך 7 שנים? (את החישוב עשיתי בעזרת מחשבון יען המח שלי עדיין עסוק בריגוש).
עד שנת השמיטה הבאה אוכל להנות מפירות הביגוד ואוכל וקישוטי הסוכה שאקנה כעת.
האין זה מרגש?
כנראה שלא.

הטעיה צרכנית נפוצה היא ההטעיה הזו של הלוואות חיש חש ותוך רגע. אין לי טענות על החברות המסחריות שעושות את תפקידם. יש לי בקשה שגם אנחנו נעשה את תפקידנו שהוא: לא להתפתות!
הלוואה היא לא הכנסה, זה משפט שצריך לאמץ אותו ולהבין את המשמעות שעומדת מאחוריו: הלוואה היא הוצאה לכל דבר. הכנסה זה סכום שנכנס אלינו ושייך לנו. הלוואה לא שייכת אלינו ואנחנו מחויבים להחזירה.
תקופת החגים מאופינת בהוצאות רבות וגבוהות מהרגיל. גם משפחה שחיה ברמת חיים פשוטה מאד מתכבדת להוציא בתקופה הזו הוצאות גבוהות יותר מאשר בתקופות אחרות. לפעמים אין את האפשרות הכלכלית הזו ולכן המושג של הלוואה הופך להיות נפוץ ושימושי מאד.
אז גם מי שמרגיש שאין ברירה ורק הלוואה תעזור לו בתקופה זו או אחרת, אני מניחה כאן כמה כללים שכדאי מאד להתיחס אליהם לפני קבלת ההלוואה:
1. ידע ברור מאיפה הולכים להחזיר את ההלוואה. אם ההכנסה החודשית מדויקת להוצאות החודשיות או אפילו קטנה מהם, ואם יש חובות נוספים בבית - כדאי לוודא אם לקיחת הלוואה נוספת לא תכניס את הסל המשפחתי לגלגל שיהיה קשה מאד לעצור אותו...
(נכון, הוצאות שבת וחג חוזרות, השאלה היא האם כל דבר שקונים במסגרת הזו נכלל בהגדרה...)

2. סכום קרן ההלוואה לעומת ההחזרים - רוב הגופים המסחריים כיום מסודרים עם היתר עיסקה, ומשכך יכולים לגבות ריבית, וזו ההכנסה העיקרית שלהם מההלוואות. התפקיד של לוקח ההלוואה לבדוק את גובה הריבית וההפרש בין סכום הקרן לעומת ההחזר. אם יש חובה לקחת עדיף כמובן לעשות את זה במקום שאין תוספת ריבית או לפחות ריבית מופחתת.

3. טווח ההלוואה - וזה כבר נוגע במה שנכתב בתחילה המאמר - הלוואה לצורך חגים בהחזרים של 7 שנים היא הלוואה גרועה. במהלך שבע השנים הללו יגיעו חגים נוספים כמובן. המוצרים יאזלו, הקניה תשכח - אבל ההלוואה עמוד תעמוד ומשוך תמשך כל חודש בחודשו.
במקרה של צורך דחוף בהלוואה יש לדאוג לחלק אותה באופן כזה שכל זמן ההחזרים - הקניה שלה עדיין תהיה בתוקף. הבגדים עדיין יהיו מתאימים, פירטי הסוכה עדיין יהיו שלמים ותקינים...
כנ"ל כמובן בעיסקה בתשלומים - אין הגיון לשלם על כלי נוי לבית בתשלומים של שלוש שנים, לעומת זאת למכונת כביסה זה הגיוני...

4. סכום ההלוואה. החברות המסחריות נוהגות להחליט על סכום מינימום שמהם הן נותנות את ההלוואה, לא שווה להם לתת בסכום נמוך יותר.
אז הנטיה הטבעית היא לקחת את הסכום הגדול ולהנות מעוד קצת הלוואה למימון הוצאות לא הכרחיות.
כדאי ממש להיזהר מזה. במקרה של נטילת הלוואה יש לדרוש בתוקף לעמוד בסכום ההלוואה הנדרשת בלבד, ולא להכנס לפיתויים להגדיל אותה. לא לשכוח שכל סכום צריך להחזיר. וההחזר הוא לא קל ולא כיף...

5. שימוש מושכל בהלוואה. בדרך כלל כשנכנס סכום גדול לחשבון הוא נותן תחושה של יכולת כלכלית מדומה. יש כסף אז נקנה, מותר לנו ואנחנו יכולים לאפשר את מה שלא היה מתאפשר אילולא היא. כדאי לזכור שההלוואה היא לא יותר מבלון אויר גדול ומנופח, שהולך להתפוצץ בקול רעש גדול בעוד מספר דקות/ימים/שעות. ואז נשאר לגרוף את שאריות הגומי מהרצפה...

כמובן שהמצב האופטימלי היה להסתדר בלי הלוואות ולוותר על התענוג המפוקפק הזה.
אבל יודעת עד כמה זה לפעמים קשה ו/או בלתי אפשרי כך שהמגמה שלי היא פשוט לעורר מודעות לשים לב לפני/תוך כדי/ואחרי ולהתנהל בצורה הגיונית, חכמה וחסכונית כמידת האפשר
ואם אין צורך אז פשוט: אל-וואות!


מסייגת כאן מצבים בהם הלוואות נדרשות מלכתחילה ולא תמיד אפשרי להתיחס לכל הנקודות שנכתבו לעיל:
1. הוצאות דיור
2. הוצאות רפואיות
3. הוצאות לצורך הכנסה - לימודים/הקמת עסק וכו'