הנושאים החמים
אחד הדברים המאתגרים בהורות הוא לראות תכונות לא נעימות אצל הילד
עקשנות ווכחנות, חוסר סבלנות, שעמום והצקות וכדומה
זה כואב ומתסכל
לפעמים אפילו יוצר אכזבה וריחוק רגשי.
כשהתבוננתי בסיפור המרד של החשמונאים, הבנתי שלפעמים דווקא מה שנראה כתכונה שלילית הופך למקור כוח והצלחה.
גם אצל הילד/ה שלך מסתתר פוטנציאל עצום מאחורי הקשיים
היכולת שלך "לראות" את הפן החיובי שבהתנהגות, מאירה אותו ומסייעת לו לצאת לאור עולם
מוזמנים לקרא במאמר המצורף כיצד ליישם זאת ולגלות מחדש את היחסים עם הילד
היוונים היו עם מלומדי מלחמה. כבר בימיו של אלכסנדר הגדול, הם הוכיחו את כוחם ביכולת להביס את האימפריה הפרסית בזמן קצר יחסית, למרות שהם היו "מעטים מול רבים". לעומתם, עם ישראל באותה תקופה היה ללא נסיון צבאי מספיק, אחרי שנים ארוכות שישראל היו תחת השלטון הפרסי. עצם היכולת של החשמונאים להרים ראש, לא לקבל את המציאות ולהתמרד נגד שלטון כה חזק – אינה דבר מובן מאליו. ההחלטה לצאת למלחמה בידיעה שבאופן טבעי סיכויי ההצלחה שלה קלושים, גם היא מעוררת השתאות.
הכינוי "עם קשה עורף" מוזכר בתורה מספר פעמים, והוא אף הפך בפי האומות לכינוי גנאי כלפי עם ישראל (סנהדרין, קד). חז"ל נתנו לכך מבט חיובי דווקא. על הכינוי "עם קשה עורף" נאמר במדרש (רבה, שמות, מב,ט): "שלושה חצופים הם: חצוף בחיה – כלב, בעוף – תרנגול, ובאומות – ישראל. אמר רבי יצחק בר רדיפא בשם רבי אמי: אתה סבור שהוא לגנאי? ואינו אלא לשבחם!". המדרש מסביר שהיכולת להתמרד ואף לסכן את החיים טמונה בתכונת "קשה עורף". כיצד ייתכן שאותו כינוי מוזכר בתורה לגנאי ובחז"ל דווקא לשבח?
חז"ל אומרים (שבת, קנו) שאדם שנולד בשעה ששולט בעולם 'מזל מאדים', יהיה בעל תכונת-אופי שתגרום לו לעשות דברים שקשורים לדם. הגמרא מדגישה שעדיין יש לו יכולת בחירה אם להשתמש בתכונה זו בצורה חיובית או שלילית: להיות שופך דמים (שודד), איש רפואה, שוחט, מוהל (או דיין). במילים אחרות, אדם שנולד עם אופי של תקיפות, יכול לפתח תכונה זו לכיוון שלילי ולהיות תוקפני או לכיוון חיובי ולהיות תקיף בדברים שנדרשת בהם גבורה ועמידה איתנה (האופי הבסיסי אינו בר שינוי, אך בר תיעול- ביאור הגר"א למשלי כב,ו).
תכונות הנפש כשלעצמן, בדרך כלל אינן נחשבות "רעות" או "טובות". הן "כלים" שבהם אדם יכול לעשות שימוש לרעה או לטובה. לכן הדגש אינו על התכונות, אלא על השימוש שהאדם עושה בהן. כדברי הקדמת ספר חובת התלמידים: "אין מדה וטבע רע... רק שצריכים לדעת איך לשמש [-להשתמש] בהם ולגדלם". תכונת "קשה עורף" נזכרה לשבח במקום שבו נעשה בה שימוש חיובי, ולגנאי כאשר נעשה בה שימוש לרעה.
מאחרי ההתנהגויות של הילדים עומדות תכונות נפש, סגנונות אישיות או דפוסי פעולה המוטמעים באופיו של הילד. אפשר לחשוב על התנהגויות שקיימות אצל הילדים אשר גורמות לנו אי-נחת, ולשאול את עצמנו היכן הצד החיובי בתכונה שעומדת מאחרי אותה התנהגות? היכן הילד יכול להוציא את אותה תכונה בצורה מועילה ובריאה? רעיונות אלה נכונים לכל ילד ונחוצים לילד עם הפרעת קשב (ADHD). הנה כמה דוגמאות:
עקשנות ווכחנות, חוסר סבלנות, שעמום והצקות וכדומה
זה כואב ומתסכל
לפעמים אפילו יוצר אכזבה וריחוק רגשי.
כשהתבוננתי בסיפור המרד של החשמונאים, הבנתי שלפעמים דווקא מה שנראה כתכונה שלילית הופך למקור כוח והצלחה.
גם אצל הילד/ה שלך מסתתר פוטנציאל עצום מאחורי הקשיים
היכולת שלך "לראות" את הפן החיובי שבהתנהגות, מאירה אותו ומסייעת לו לצאת לאור עולם
מוזמנים לקרא במאמר המצורף כיצד ליישם זאת ולגלות מחדש את היחסים עם הילד
התבוננות במרד החשמונאים פורצת דרך לקרבה של ההורה עם הילד והגברת יכולת ההשפעה עליו
מאת ד"ר חיים דיין, עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב
מאת ד"ר חיים דיין, עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב
היוונים היו עם מלומדי מלחמה. כבר בימיו של אלכסנדר הגדול, הם הוכיחו את כוחם ביכולת להביס את האימפריה הפרסית בזמן קצר יחסית, למרות שהם היו "מעטים מול רבים". לעומתם, עם ישראל באותה תקופה היה ללא נסיון צבאי מספיק, אחרי שנים ארוכות שישראל היו תחת השלטון הפרסי. עצם היכולת של החשמונאים להרים ראש, לא לקבל את המציאות ולהתמרד נגד שלטון כה חזק – אינה דבר מובן מאליו. ההחלטה לצאת למלחמה בידיעה שבאופן טבעי סיכויי ההצלחה שלה קלושים, גם היא מעוררת השתאות.
הכינוי "עם קשה עורף" מוזכר בתורה מספר פעמים, והוא אף הפך בפי האומות לכינוי גנאי כלפי עם ישראל (סנהדרין, קד). חז"ל נתנו לכך מבט חיובי דווקא. על הכינוי "עם קשה עורף" נאמר במדרש (רבה, שמות, מב,ט): "שלושה חצופים הם: חצוף בחיה – כלב, בעוף – תרנגול, ובאומות – ישראל. אמר רבי יצחק בר רדיפא בשם רבי אמי: אתה סבור שהוא לגנאי? ואינו אלא לשבחם!". המדרש מסביר שהיכולת להתמרד ואף לסכן את החיים טמונה בתכונת "קשה עורף". כיצד ייתכן שאותו כינוי מוזכר בתורה לגנאי ובחז"ל דווקא לשבח?
חז"ל אומרים (שבת, קנו) שאדם שנולד בשעה ששולט בעולם 'מזל מאדים', יהיה בעל תכונת-אופי שתגרום לו לעשות דברים שקשורים לדם. הגמרא מדגישה שעדיין יש לו יכולת בחירה אם להשתמש בתכונה זו בצורה חיובית או שלילית: להיות שופך דמים (שודד), איש רפואה, שוחט, מוהל (או דיין). במילים אחרות, אדם שנולד עם אופי של תקיפות, יכול לפתח תכונה זו לכיוון שלילי ולהיות תוקפני או לכיוון חיובי ולהיות תקיף בדברים שנדרשת בהם גבורה ועמידה איתנה (האופי הבסיסי אינו בר שינוי, אך בר תיעול- ביאור הגר"א למשלי כב,ו).
תכונות הנפש כשלעצמן, בדרך כלל אינן נחשבות "רעות" או "טובות". הן "כלים" שבהם אדם יכול לעשות שימוש לרעה או לטובה. לכן הדגש אינו על התכונות, אלא על השימוש שהאדם עושה בהן. כדברי הקדמת ספר חובת התלמידים: "אין מדה וטבע רע... רק שצריכים לדעת איך לשמש [-להשתמש] בהם ולגדלם". תכונת "קשה עורף" נזכרה לשבח במקום שבו נעשה בה שימוש חיובי, ולגנאי כאשר נעשה בה שימוש לרעה.
מאחרי ההתנהגויות של הילדים עומדות תכונות נפש, סגנונות אישיות או דפוסי פעולה המוטמעים באופיו של הילד. אפשר לחשוב על התנהגויות שקיימות אצל הילדים אשר גורמות לנו אי-נחת, ולשאול את עצמנו היכן הצד החיובי בתכונה שעומדת מאחרי אותה התנהגות? היכן הילד יכול להוציא את אותה תכונה בצורה מועילה ובריאה? רעיונות אלה נכונים לכל ילד ונחוצים לילד עם הפרעת קשב (ADHD). הנה כמה דוגמאות:
- תכונה: סקרנות.
- צד שלילי: עלול לחטט בדברים פרטיים, להיחשף לתכנים מזיקים או להסתבך בצרות.
- צד חיובי: יצירתיות, חידושים בלימוד, חיפוש פתרונות מקוריים ולמידה מתמדת.
- תכונה: חוסר סבלנות.
- צד שלילי: מוביל לתסכול, כעסים וויתור מהיר על מטרות.
- צד חיובי: יכול ליצור תחושת דחיפות ולגרום לפעולה מהירה.
- תכונה: מרדנות.
- צד שלילי: יכול לגרום למריבות מיותרות וחוסר קבלת סמכות.
- צד חיובי: מפתח עצמאות ויכולת ללכת עם האמת עד הסוף.
- תכונה: נטייה לשעמום מהיר.
- צד שלילי: מוביל לחוסר עניין בלימודים, חיפוש ריגושים או למצוא עניין בדברים שליליים.
- צד חיובי: יכול להוביל לעשייה, התחדשות, חיפוש אתגרים חיוביים והתלהבות.
- תכונה: אימפולסיביות.
- צד שלילי: גורמת לקבלת החלטות לא נכונות או מסוכנות.
- צד חיובי: מפתחת יוזמה, פעלתנות, התמסרות ונטילת סיכונים חיוביים.
- תכונה: חוסר ארגון וסדר.
- צד שלילי: גורם לאיחורים, שכחנות ותסכול.
- צד חיובי: מאפשר גמישות ויכולת הסתגלות.
- תכונה: עקשנות.
- צד שלילי: קונפליקטים ומאבקי כוח, חוסר גמישות.
- צד חיובי: נחישות והתמדה, יכולת לדבוק במשימה גם כשיש קשיים בדרך.
- תכונה: רגישות יתר.
- צד שלילי: תגובות רגשיות סוערות, להיות מוצף בקלות על ידי גירויים.
- צד חיובי: יכולת לחוש דברים לעומק, אמפתיה כלפי הזולת וחיבור עם אנשים ברמה עמוקה יותר.
- תכונה: ביישנות.
- צד שלילי: אי נוחות במצבים חברתיים והימנעות מאינטראקציה עם אחרים.
- צד חיובי: התחשבות ורגישות, עולם פנימי עשיר והערכה עמוקה יותר לבדידות, מה שמאפשר הצטיינות בפעילויות בודדות כגון קריאה, כתיבה או יצירת אמנות.
- תכונה: פרפקציוניזם (דבקות בשלמות).
- צד שלילי: רמות גבוהות של מתח וחרדה.
- צד חיובי: שאיפה למצויינות, מוסר עבודה גבוה ורצון לעשות כמיטב היכולת.
- תכונה: חמלה
- צד שלילי: רחמים עצמיים, קרבנות והתמודדות פסימיסטית עם קשיים.
- צד חיובי: לחוש רגשות וצרכים של אחרים, ולספק תמיכה ועזרה בעת צרכם.
- תכונה: אופטימיות
- צד שלילי: חוסר ריאליות, הכחשת המציאות, חוסר זהירות וקושי ללמוד לקח.
- צד חיובי: נטייה לתקווה, יכולת התאוששות ויכולת להתמודד עם קשיים.
- תכונה: יצירתיות
- צד שלילי: התעקשות על רעיונות מקוריים שמפריעים לתהליכי למידה סטנדרטיים או פוגעים בעשיית מטלות שגרתיות בצורה יעילה.
- צד חיובי: תהליכי חשיבה מקוריים ויכולת פתרון בעיות ויציאה ממצבים מסובכים.
