לציבור הקוראים היקר, מוגש לפניכם משהו נוסף. תקראו לזה שיר [אגב, השיר על "כל נדרי" באוצרות יהודיים של אברהם פריד זה פחות או יותר המקצב], בלדה, פואמה, הומורסקה, הומ-הורס-קה, פרוזה מחוזרת או מנת פרוזאק מופרזת.
מצטרף ל-שמור על הניקיון, הקרטטה והבטטה, וקורות דנה רוט. לכל אלו שעשו לייק- "ברוכים תהיו", "אין בעד מה", "העונג כולו שלי" וכו'.
מלבד זאת הפעם פרסמתי משהו נוסף מסגנון אחר לגמרי.
אזהרה, קצת ארוך הפעם, אבל יש לזה סיבה...
מוקדש לכל הדרשנים שמוכיחים ש"לפעמים הקושיא היא רק תירוץ"... [משפט שלא זכה להכנס לשיר, אבל אני בטוח שרוחו מלווה אותו...]
"הרצחת וגם דרשת"
או: בלדה לדורש
תנחום בן דודי היה בילדותו
שקט מופנם ובישן
אך בזכות מחמאות ופרגוני סרק
הוא הפך את עצמו לדרשן
וכך בכל אירוע ושמחה משפחתית
תנחום קם ודורש
הוא משוכנע שנאומיו הם הטובים בעולם
ושמצאו לצ'רצ'יל יורש
אני כשלעצמי נהנה מדרשות
אבל לא מדי ארוכות
כאלו שעוד אפשר לאחוז בהן ראש
וזה "גג" שבע דקות
אבל מה לעשות שאצלו כל דרשה
לא פחות מרבע שעה
ובפרט זה מרגיז כשזה באמצע האוכל
ומעכב את המנה הבאה
הבעיה רק גברה כשתנחום הלך
לקורס לאומנות הדיבור
כנראה הוא למד שם שיטות מיוחדות
איך להרדים ציבור
הוא דוחף הקדמה, משל וסיפור
וכמובן- פותחים בכבוד אכסניה
ולמשל יש נמשל, וגם עוד וורט חסידי
זה ממש כבר מביא לי ת'מניה
כשהוא מגיע לאמצע הוא תמיד אומר
"עוד רגע אני כבר מסיים"
אחרי עשר דקות כולם מבינים
שהוא רק התכון לאיים
בקיצור הבנאדם במקום לקיים
את הביטוי "דורש טוב לעמו"
הוא פשוט מתעלל בצבור השומעים
ונהנה לשמוע את עצמו
**
לפני כשנתים בשבע ברכות
של שמחת נישואי גיסי
הוא נתן דרשה נוראית במיוחד
וחשבתי שזה כבר השיא
הוא עמד, הסתדר, הביט לקהל,
חייך, וכחכח בגרונו
והתחיל לדבר בשבחו של חתן
אצטט לכם את לשונו
"יש הרבה מה לומר, ומאיפה נתחיל
כשמדובר באישיות כה שופעת
אך אם נאמר על החתן 'יד סולדת בו'
זו תהיה הגדרה קולעת
במילים אלו כללתי הכל
כי בקשו שלא אאריך
אבל אם זה לא ברור אז אשמח לדבר
ולתת הסברים אם צריך"
ההגדרה המשונה גרמה לשקט בקהל
הכונה כמובן לגברים
הציבור דרש שתנחום ימשיך
וינסה לתת הסברים
אז תנחום התחיל ואמר שהחתן
הוא שקדן ומתמיד ברמות
מהסוג ששוכח לאכול ולישון
ולומד רצוף יממות
הוא המשיך ואמר שהחתן שלנו
גדוש במידות טובות
אנו זוכים לדוגמא חיה מול העינים
איך מקיימים מסכת אבות
אחר כך הוא אמר שהוא ירא שמים
צדיק חסיד וקדוש
והכל בהצנע בענוה ובהסתר
אוי, כמה שזה נדוש
וכך הוא הוסיף עוד ועוד שבחים
קשה להאריך ולפרט
וכל מי שבהתחלה ביקש שידבר
כבר הספיק מזמן להתחרט
"יש הרבה מעלות, כבר הזכרנו 50"
הוא אמר כמונה מעות
"חמישים מעלות זה כבר 'יד סולדת בו'
כמעט לכל הדעות"
אחרי שנה בחתונה של אחי
הרעיון הלך והתפתח
כי הוא דרש ואמר ש"החתן שלנו
הוא ממש שמן רותח..."
**
"עברת כל גבול"- רציתי לומר לו
"הרצחת וגם דרשת?
אני בורח לחו"ל עד שתגמור ת'קרירה
אז תודיע לי כשפרשת"
אך לפתע ראיתי בעלון של שבת
משהו שגרם לי להלם
ציטוט של אחד מגדולי המוסר
כמדומני הסבא מקלם
הוא אמר שכדאי לעמוד שעות
ולדבר על ענין רוחני
אם אחד יתחזק אפילו זה שמדבר
גם אם רק באופן זמני
ואז נזכרתי שמדבריו של תנחום
למדתי דבר אחד או שנים
כמו סיפור מרגש על כוחה של תפלה
ועצות לשמירת העינים
ובינינו, גם מדרשה ארוכה
הרי לא באמת נינזק
ואם ננסה בכל זאת להקשיב
אולי נשמע משהו מחזק
אז תנחום יקר תמשיך לדרשֵן
רק עשה טובה לאנושות
את התוכן תשאיר, רק תלמד לתמצת
זה יותר תועלתי, פשוט
אז מכל קוראי השיר הנכבדים
אבקש סליחה שהארכתי
אבל אפשר לקרוא אותו תוך שש דקות
על פי בדיקה שערכתי
ואם בזכות השיר יהיה מישהו שיקשיב-
-לדרשות, קצת פחות עצבני
אז היה שווה לכתוב ואפילו אם רק
המישהו הזה הוא אני
** ** ** ** ** **
נ.ב
בענין "יד סולדת" אין לסמוך על השיר
לפסוק הלכה למעשה
ובמשנה ברורה "דִרשו" סימן שי"ח
יש מראה מקומות בנושא
מצטרף ל-שמור על הניקיון, הקרטטה והבטטה, וקורות דנה רוט. לכל אלו שעשו לייק- "ברוכים תהיו", "אין בעד מה", "העונג כולו שלי" וכו'.
מלבד זאת הפעם פרסמתי משהו נוסף מסגנון אחר לגמרי.
אזהרה, קצת ארוך הפעם, אבל יש לזה סיבה...
מוקדש לכל הדרשנים שמוכיחים ש"לפעמים הקושיא היא רק תירוץ"... [משפט שלא זכה להכנס לשיר, אבל אני בטוח שרוחו מלווה אותו...]
"הרצחת וגם דרשת"
או: בלדה לדורש
תנחום בן דודי היה בילדותו
שקט מופנם ובישן
אך בזכות מחמאות ופרגוני סרק
הוא הפך את עצמו לדרשן
וכך בכל אירוע ושמחה משפחתית
תנחום קם ודורש
הוא משוכנע שנאומיו הם הטובים בעולם
ושמצאו לצ'רצ'יל יורש
אני כשלעצמי נהנה מדרשות
אבל לא מדי ארוכות
כאלו שעוד אפשר לאחוז בהן ראש
וזה "גג" שבע דקות
אבל מה לעשות שאצלו כל דרשה
לא פחות מרבע שעה
ובפרט זה מרגיז כשזה באמצע האוכל
ומעכב את המנה הבאה
הבעיה רק גברה כשתנחום הלך
לקורס לאומנות הדיבור
כנראה הוא למד שם שיטות מיוחדות
איך להרדים ציבור
הוא דוחף הקדמה, משל וסיפור
וכמובן- פותחים בכבוד אכסניה
ולמשל יש נמשל, וגם עוד וורט חסידי
זה ממש כבר מביא לי ת'מניה
כשהוא מגיע לאמצע הוא תמיד אומר
"עוד רגע אני כבר מסיים"
אחרי עשר דקות כולם מבינים
שהוא רק התכון לאיים
בקיצור הבנאדם במקום לקיים
את הביטוי "דורש טוב לעמו"
הוא פשוט מתעלל בצבור השומעים
ונהנה לשמוע את עצמו
**
לפני כשנתים בשבע ברכות
של שמחת נישואי גיסי
הוא נתן דרשה נוראית במיוחד
וחשבתי שזה כבר השיא
הוא עמד, הסתדר, הביט לקהל,
חייך, וכחכח בגרונו
והתחיל לדבר בשבחו של חתן
אצטט לכם את לשונו
"יש הרבה מה לומר, ומאיפה נתחיל
כשמדובר באישיות כה שופעת
אך אם נאמר על החתן 'יד סולדת בו'
זו תהיה הגדרה קולעת
במילים אלו כללתי הכל
כי בקשו שלא אאריך
אבל אם זה לא ברור אז אשמח לדבר
ולתת הסברים אם צריך"
ההגדרה המשונה גרמה לשקט בקהל
הכונה כמובן לגברים
הציבור דרש שתנחום ימשיך
וינסה לתת הסברים
אז תנחום התחיל ואמר שהחתן
הוא שקדן ומתמיד ברמות
מהסוג ששוכח לאכול ולישון
ולומד רצוף יממות
הוא המשיך ואמר שהחתן שלנו
גדוש במידות טובות
אנו זוכים לדוגמא חיה מול העינים
איך מקיימים מסכת אבות
אחר כך הוא אמר שהוא ירא שמים
צדיק חסיד וקדוש
והכל בהצנע בענוה ובהסתר
אוי, כמה שזה נדוש
וכך הוא הוסיף עוד ועוד שבחים
קשה להאריך ולפרט
וכל מי שבהתחלה ביקש שידבר
כבר הספיק מזמן להתחרט
"יש הרבה מעלות, כבר הזכרנו 50"
הוא אמר כמונה מעות
"חמישים מעלות זה כבר 'יד סולדת בו'
כמעט לכל הדעות"
אחרי שנה בחתונה של אחי
הרעיון הלך והתפתח
כי הוא דרש ואמר ש"החתן שלנו
הוא ממש שמן רותח..."
**
"עברת כל גבול"- רציתי לומר לו
"הרצחת וגם דרשת?
אני בורח לחו"ל עד שתגמור ת'קרירה
אז תודיע לי כשפרשת"
אך לפתע ראיתי בעלון של שבת
משהו שגרם לי להלם
ציטוט של אחד מגדולי המוסר
כמדומני הסבא מקלם
הוא אמר שכדאי לעמוד שעות
ולדבר על ענין רוחני
אם אחד יתחזק אפילו זה שמדבר
גם אם רק באופן זמני
ואז נזכרתי שמדבריו של תנחום
למדתי דבר אחד או שנים
כמו סיפור מרגש על כוחה של תפלה
ועצות לשמירת העינים
ובינינו, גם מדרשה ארוכה
הרי לא באמת נינזק
ואם ננסה בכל זאת להקשיב
אולי נשמע משהו מחזק
אז תנחום יקר תמשיך לדרשֵן
רק עשה טובה לאנושות
את התוכן תשאיר, רק תלמד לתמצת
זה יותר תועלתי, פשוט
אז מכל קוראי השיר הנכבדים
אבקש סליחה שהארכתי
אבל אפשר לקרוא אותו תוך שש דקות
על פי בדיקה שערכתי
ואם בזכות השיר יהיה מישהו שיקשיב-
-לדרשות, קצת פחות עצבני
אז היה שווה לכתוב ואפילו אם רק
המישהו הזה הוא אני
** ** ** ** ** **
נ.ב
בענין "יד סולדת" אין לסמוך על השיר
לפסוק הלכה למעשה
ובמשנה ברורה "דִרשו" סימן שי"ח
יש מראה מקומות בנושא
נערך לאחרונה ב: