מידע שימושי 23 טיפים לכתיבה מכותבים מצליחים במיוחד

[כותב השורות]

"אם אין לך על מה לכתוב - אל תכתוב".

אז למה הוא כתב את המשפט הזה? לא הבנתי.

"אם אין לך סופר ללכת בעקבותיו, תמציא אותו". אנישה קרן (אישה שלא סופרת, פאנאטאזיה)

ואז על הדרך גם תמציא פתגם...

“לכל אדם ששואף לקריירת כתיבה, אני ממליצה שלפני שהוא מפתח את כישרונו יפתח עור עבה במיוחד.” הרפר לי (“אל תיגע בזמיר”)

הבעיה שבמקביל מפתחים גם את איכות החיצים...

“אינך יכול לחכות להשראה. אתה מוכרח לרדוף אחריה עם מקל.” ג’ק לונדון (“פנג הלבן”)

לרדוף אחרי מישהו עם מקל, זו כבר השראה נפלאה!

"מניסיוני, כאשר מסיימים לכתוב סיפור, צריך למחוק ממנו את ההתחלה ואת הסוף. אלה הם המקומות בהם סופרים מכניסים את רוב השקרים.” אנטון צ’כוב (“השחף”, “הדוד וניה”, “פריחה שנתאחרה”)

וזה פתגם שהיה בתחילת הספר...

“התחילו עם אדם, ועוד לפני שתרגישו, יצרתם טיפוס. התחילו עם טיפוס ותמצאו שלא יצרתם דבר.” פ. סקוט פיצג’רלד (“גטסבי הגדול”, “ענוג הוא הלילה”).

רק שימו לב שהתוצאה לא תהיה קופי אתם...

“כתיבת ספר דומה למאבק ארוך ומתיש, כמו התקף ארוך של מחלה מכאיבה. אף אחד לא היה לוקח על עצמו משימה כזו אם לא היה מרגיש שרודף אחריו שד שאינו יכול להתנגד לו או להבין אותו.” ג’ורג’ אורוול (“1984”, “חוות החיות”).

ב"ה הרפואה כיום מציעה מגוון כדורים לטיפול בבעיות כאלה, לא חייבים לכתוב בגלל זה ספר...

"כתבו כשאתם שתויים, ערכו כשאתם פיכחים.” ארנסט המינגוויי (“הזקן והים”, “למי צלצלו הפעמונים”)

תקראו כשאתם משועממים...

“הגנו בקנאות על הזמן והמקום בהם אתם כותבים. הרחיקו מהם את כולם, גם את האנשים היקרים לכם ביותר.” זיידי סמית’ (“שיניים לבנות”).

אל תנסו את זה בבית!

“שלמות מושגת לא כאשר אין יותר מה להוסיף, אלא כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק” אנטואן דה סנט אקזופרי (“הנסיך הקטן”)

מר אנטואן דה סנט אקזופרי, אני מקבל את דעתך אך נישאר חלוקים.

"אם אתה יכול לספר סיפורים, ליצור דמויות, להמציא אירועים, ויש בך כנות ותשוקה, זה לא משנה כהוא זה כיצד אתה כותב.” סומרסט מוהאם (“הלהבה הקדושה”, “הסחרחרה”, “הצעיף הצבעוני”)

אם יש לך וילה על החוף, יאכטה, למבורגיני בחניון, ועוד 2 מיליארד בבנק, זה לא משנה כמה כסף יש לך...

“הקורא הוא חבר, לא אויב, לא צופה מן הצד” ג’ונת’ן פרנזן (“התיקונים”, “חירות”)

אז איך הוא קורא? מהאמצע?

“אם אינך מספר את האמת על עצמך, אינך יכול לספר את האמת על אנשים אחרים.” וירג’יניה וולף (“חדר משלך”, “אורלנדו”)

רק שלעולם לא נדע את האמת. חכמה גדולה!

“אם הכותב אינו דומע, הקורא אינו דומע. אם הכותב אינו מופתע, הקורא אינו מופתע.” רוברט פרוסט (“הדרך שלא נבחרה”)

אך אם הכותב לא צוחק, אין דבר, זה רק כי הוא כבר מכיר את הבדיחה.

“בכל פעם שאתם כותבים, שאלו את עצמכם: האם הסצנה הזאת הייתה יכולה להתרחש בכדור פורח? אם התשובה היא כן, כנראה ששם היא צריכה להתרחש.” הארוקי מורקמי (“יער נורבגי”, “קפקא על החוף”)

ועכשיו שאני חושב, הייתי יכול לכתוב את זה על כדור פורח,
רק כמובן שתהיה קליטה שאני יוכל להעלות את זה בפרוג.

מצטער, הייתי חייב, הרגשתי שרודף אחריי שד.

 

[הודיה לוי.]

הרגשתי שרודף אחריי שד.

העזים מבית המזבחים שמנים ממני.

 

[משולש ברמודה]

@כותב השורות מבינה את הציניות, יש מקומות שאני גם מסכימה.
אבל זה קצת הפריע לי, פשוט כי לוגית זה לא נכון.

מר אנטואן דה סנט אקזופרי, אני מקבל את דעתך אך נישאר חלוקים.

זאת באמת סתירה.
המשפט הזה - ממש לא. והנה הוכחה לוגית על פי הכללים היבשים:

• “שלמות מושגת לא כאשר אין יותר מה להוסיף, אלא כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק” אנטואן דה סנט אקזופרי (“הנסיך הקטן”)

נניח בשלילה כי קיימת שלמות גם אם נותרו דברים למחיקה-> קיים טקסט שממנו ניתן למחוק מילים ולהגיע לטקסט קצר יותר -> כלומר המילים היו מיותרות-> הטקסט החדש טוב יותר מהטקסט הראשוני -> סתירה לטענה הראשונה.

-> מזה נובע שלמות מושגת כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק.

מ.ש. ל

עכשיו ברצינות, אין לי ענין להוכיח את דבריו של הסופר הנ"ל, רק להראות שלא כל כך פשוט לזרוק משפט ולומר: זה סתירה, המשפט לא נכון. והנה קבלו משפט מחץ.

אפשר גם לסתור את ההוכחה שלי, בשמחה. רק בבקשה עם לוגיקה טהורה.

 

[כותב השורות]

-> מזה נובע שלמות מושגת כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק.

עכשיו ברצינות, אין לי ענין להוכיח את דבריו של הסופר הנ"ל, רק להראות שלא כל כך פשוט לזרוק משפט ולומר: זה סתירה, המשפט לא נכון. והנה קבלו משפט מחץ.

אפשר גם לסתור את ההוכחה שלי, בשמחה. רק בבקשה עם לוגיקה טהורה.

גם כשאני כותב בציניות אני מתכוון ברציניות...הטעות במקור.
הטיעון הלוגי שהצעת מקובל עלי, כשזה מזכיר את המשפט הידוע 'יותר זה פחות'...
אני מוכן גם לקבל את הדברים רק אם נסכים שחצי יכול להיות שלם, ואולי בתפיסה אנושית זה מתקבל על הדעת, בפרט בתחום כמו כתיבה של קטע/ספר.
לי זה ישר נשמע כמו תפיסת עולם, ופה עצרתי כי זו שאלה פילוסופית עמוקה בתפיסת השלמות
כשאני לא מקבל שחצי זה שלם, מאחר ואם יש מה להוסיף וזה לא מיותר זה אומר בעצם שרק חצי מהתמונה הושלמה, גם אם בחציה הקיים היא לא זקוקה לתיקונים ומחיקות.
ואולי נוסיף כאן את הזווית היהודית שמבחינתי אין זווית נוספת
אין דבר מושלם חוץ מהקב"ה
כשבעיקר הסיבה שאנחנו בני האדם לא מושלמים היא לא רק כי אנחנו צריכים למחוק חטאים
אלא כי אנחנו פגומים וחסרים בעצם הוייתינו, והדרך להתעלות ולהוסיף אור לנשמתינו לעולם לא תסתיים,
"אפשר להתקרב לשלימות אך לעולם לא להשיגה" זה לדעתי הפתגם היהודי הנכון.

 

[משולש ברמודה]

אין דבר מושלם חוץ מהקב"ה

"אפשר להתקרב לשלימות אך לעולם לא להשיגה" זה לדעתי הפתגם היהודי הנכון.

נכון בוודאי. באמת שאין דרך להשיג שלמות בעולם הזה.
בסופו של דבר גם אם שלמות קיימת (והיא לא) אין דרך להוכיח שטקסט לדוג' שלם - כי אולי עוד נותרו מילים למחיקה? ואולי בכלל זה עניין יחסי, כי בעיני א' מילה אחת מיותרת ובעיני ב' היא חייבת להישאר.
זאת לא תורה עם כללים יבשים של כן ולא.
ותודה על הוויכוח הזה. היה נחמד לנסות להוכיח משפט לא מתמטי בעליל

 

[ציורי לשון]

סורי על ההקפצה.
רק עכשיו יצא לי לקרוא את האשכול הזה, תודה עליו!!
אוהבת את המשפטים הקצרצרים הללו שמתמצים בשורה אחת תאוריות שלימות...

כמובן שזה במשמעות האלגורית. אבל כיהודים אנחנו מעדיפים להשתמש באלגוריות מתאימות יותר לרוחנו...

הייתי חייבת לציין את השינויים ה'קוסמטיים' שערכת, @7שבע7 , זה כל כך יפה בעיניי, ומרגש.