2 שאלות למבינים!!!

[מלבב]

בס"ד.

שלום לכולם.


חשבתי לשאול; היש איזשהו פרמטר שבו ניתן למדוד ולדעת; מה ערכה, - משקלה וחשיבותה של אותה כתיבה?
האם בכלל ניתן לסייג זאת?!

או אולי זה תלוי בציון קהל היעד?


שימו לב: שאלתי היא אחרי שזה עבר ליטוש ומשוב.



ובנוסף, מה לדעתכם יותר קשה ביצירת נושא; שיכתוב התוכן עצמו (שפת דמיון רחבה, עשירה וחלקה) או הרכבת המבנה?



תודה רבה לכולכם!
.

 

[מכל הלב]

חלק גדול זה כמה קהל יעד יהיה לזה.

וצריך לעבוד בשני המישורים, כמו שכתבת.

 

[ערך רב]

לגבי השאלה הראשונה: ברור שהדבר תלוי בקהל היעד:
ספר מצוין למבוגרים הוא ספר גרוע לילדים, וכן להיפך.
ספר מצוין לפרופסורים בענייני רפואה הוא ספר גרוע ל"עמך" וכן להיפך.

ובנוגע לשאלה השניה:
אצלי אישית הרכבת המבנה היא עבודה קשה בהרבה מאשר שיכתוב התוכן.
כאשר אני יודע כבר את מבנה המאמר, מה הנושא שהוא אמור להקיף ובאלו תת נושאים (באופן כללי) הוא אמור לעסוק, הרי הכתיבה ממוקדת ומשום כך זורמת.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אם הלקוח מרוצה - הכתיבה טובה, וזהו.
אם עוד לקוח ועוד לקוח מרוצים - כנראה האיכות גבוהה. אם יש ללקוח הערות - לא להתעלם, אלא לבדוק האם זו גם דעת אחרים או שזו רק דעתו. בכ"מ גם אם זו רק דעתו, הוא הלקוח והוא צריך לקבל מה שהוא רוצה.

 

[אחת אחת 11]

ברור שלא ניתן להתעלם מציון קהל היעד, הכתיבה יכולה להיות טובה בעיני הכותב, אבל אם היא לא מתאימה לקהל היעד היא לא שווה את הכסף ששילמו עליה.
לדעתי שכתוב התוכן קשה הרבה יותר, אולי לא קשה כמו לוקח את הזמן. הבנייה רעיונית, הכתיבה זה העיצוב שלה ושם יש להשקיע בכל מילה.

 

[עדיאל]

ובנוגע לשאלה השניה:
אצלי אישית הרכבת המבנה היא עבודה קשה בהרבה מאשר שיכתוב התוכן.
כאשר אני יודע כבר את מבנה המאמר, מה הנושא שהוא אמור להקיף ובאלו תת נושאים (באופן כללי) הוא אמור לעסוק, הרי הכתיבה ממוקדת ומשום כך זורמת.

על השאלה הראשונה אין לי תשובה. כיון שאיני יודע.
איך מודדים עם הקוגל תפו"א יצא טעים? שואלים את הנהנים הימנה, לא? אחד אוהב חריף ורעהו לא מסוגל להכניס את זה לפה...
ברור שיש חומרים איכותיים יותר, ופחות. אך הסגנון, זה תמיד ענין של טעם.

לגבי השאלה השניה, לענ"ד זה תלוי באופיו של הסופר.
אישית אני מתחבר למה שכתב ערך רב. הכתיבה אצלי זורמת, אולי זורמת מדי. מה שלוקח לי, זמן, עמל, ראש ואנרגיה, זה מציאת הרעיון, בנייתו והרכבתו מתחילה ועד סוף.

אני מתפתה, לרוב, להתחיל לכתוב לפני סיום בניית הרעיון - עד תומו! - ואני מוצא את עצמי מתברבר אי שם בדרך, מאבד את הכיוון, לא יודע איך לצאת מזה בכבוד...

העבודה העיקרית אצלי היא, אפוא, להרכיב את המבנה. הכתיבה אח"כ היא כבר החלק הקל, אולי אפילו הכיפי...