יושבת על המיטה, יד ימין שלי מחוברת לאינפוזיה, רגל שמאל מגובסת
שכרון חושים אופף אותי ולא נותן לכאב לענות אותי.
העיתונאים שביקרו כאן בבוקר שיגעו לי את השכל וראיינו אותי מכל צד שרק אפשר, זה היה מתיש מאד, אבל מלהיב. מי היה מאמין שאני – מאג'ד סנאוור בת העדה הדרוזית, אהיה כל כך מפורסמת בתקשורת הישראלית.
סבא סאלח התקשר ואמר: כבוד גדול את עושה לנו מאג'ד, כל השבט בא אלינו.
כשראיתי את המחבל מוציא סכין, עדיין לא ידעתי שהוא מחבל, אבל המבט בעיניים שלו היה רע, ואני סובבתי את האופנוע שלי לכיוון שלו והופ... דהרתי על הרגל שלו. כשהוא איבד את שיווי המשקל ונפל, חטפתי את הסכין מהידיים שלו, שלא יעשה כלום. בשלב הזה נפלתי ואני כבר לא זוכרת כלום...
לא שחשבתי על מה שאני עושה, חינכו אותי מגיל אפס לעשות את הכי טוב שאפשר.
בחורצ'יק, אני קוראת לעבר משועמם אחד שעובר שם, קח בבקשה את השטר הזה, לך לקפיטריה וקנה את כל העיתונים שמופיעים שם
הוא חוזר אחרי 5 דקות עם ערימה ענקית.
אני עוברת על הכתבות, בכולן אני מופיעה, בחלקן עם המדים, בחלקן על מיטת בית החולים
יש כאן איזה עיתון אחד לא מוכר, בעמוד הראשון יש כתבה על נסיון הפיגוע, אבל נראה לי שמדובר בפיגוע אחר. אני בודקת היטב: התאריך הוא אתמול, המקום הוא אותו מקום
אז איך יתכן שמתחת לתמונה של האופנוע שלי, שלי! מופיעה הידיעה:
בנס נמנע פיגוע גדול
בחסדי שמים נמנע פיגוע דקירה ע"י מ.ס. לוחם בשירות המשטרה שסובב את אופנועו לכיוון רגלו של המחבל...
אני מביטה על רגלי המגובסת, איי... היא כואבת נורא!
שכרון חושים אופף אותי ולא נותן לכאב לענות אותי.
העיתונאים שביקרו כאן בבוקר שיגעו לי את השכל וראיינו אותי מכל צד שרק אפשר, זה היה מתיש מאד, אבל מלהיב. מי היה מאמין שאני – מאג'ד סנאוור בת העדה הדרוזית, אהיה כל כך מפורסמת בתקשורת הישראלית.
סבא סאלח התקשר ואמר: כבוד גדול את עושה לנו מאג'ד, כל השבט בא אלינו.
כשראיתי את המחבל מוציא סכין, עדיין לא ידעתי שהוא מחבל, אבל המבט בעיניים שלו היה רע, ואני סובבתי את האופנוע שלי לכיוון שלו והופ... דהרתי על הרגל שלו. כשהוא איבד את שיווי המשקל ונפל, חטפתי את הסכין מהידיים שלו, שלא יעשה כלום. בשלב הזה נפלתי ואני כבר לא זוכרת כלום...
לא שחשבתי על מה שאני עושה, חינכו אותי מגיל אפס לעשות את הכי טוב שאפשר.
בחורצ'יק, אני קוראת לעבר משועמם אחד שעובר שם, קח בבקשה את השטר הזה, לך לקפיטריה וקנה את כל העיתונים שמופיעים שם
הוא חוזר אחרי 5 דקות עם ערימה ענקית.
אני עוברת על הכתבות, בכולן אני מופיעה, בחלקן עם המדים, בחלקן על מיטת בית החולים
יש כאן איזה עיתון אחד לא מוכר, בעמוד הראשון יש כתבה על נסיון הפיגוע, אבל נראה לי שמדובר בפיגוע אחר. אני בודקת היטב: התאריך הוא אתמול, המקום הוא אותו מקום
אז איך יתכן שמתחת לתמונה של האופנוע שלי, שלי! מופיעה הידיעה:
בנס נמנע פיגוע גדול
בחסדי שמים נמנע פיגוע דקירה ע"י מ.ס. לוחם בשירות המשטרה שסובב את אופנועו לכיוון רגלו של המחבל...
אני מביטה על רגלי המגובסת, איי... היא כואבת נורא!