הנושאים החמים
הנושאים החמים
בהמלצת פנסנו המסור, ובמטרה להוסיף עניין וצבע במפעל האתגרים החשוב שנכנס קצת לשבלוניות עייפה ודועכת, האתגר הבא יכלול שני סבבים.
הסיבוב הראשון פתוח לכל דכפין כפי שיוצע תכף. חמשת או עשרת (תלוי ברמת ההיענות) היצירות הנבחרות של השלב הראשון, יזכו את יוצריהן לעלות לסיבוב שני, שמן הסתם יהיה מורכב קצת יותר. בסוף הסיבוב השני יוכרזו הזוכים ויחולקו הפרסים וינשאו הגביעים ויתפוצצו הזיקוקים וימותו הקנאים וכל זה.
אחרי שזה נאמר, ניגש לעניין האתגר שלפנינו.
הכל מתחיל מזה שהחיים הייחודיים שלנו כיהודים, באופן אובייקטיבי, מרתקים עד מאוד. המצוות, השפה, הלבוש, ההווי, השבתות והחגים והמנהגים, הכל.
אבל מה, בגלל שרובנו נולדנו אל תוך העולם הזה, בו אנו חיים מאז ולתמיד בע"ה, נדרש מאמץ וכישרון מיוחדים לזהות ולהאיר פינות שאנחנו כבר לא שמים לב אליהן. לצלם איזו פוזה יהודית אותנטית ולשקף אותה מחדש בעיניים בלתי משוחדות.
אנחנו בעצם הרי נמצאים בסוג של בועה, חיים ונושמים ללא הפסקה את חיינו היהודיים, וטוב מאוד שכך. בואו רק נבדוק, האם יש לנו את היכולת לצאת מהבועה ולהשקיף עליה מלמעלה.
כי זו אחת מהתכונות החשובות של הסופר: להתרומם מעל הדברים, לרחף בגובה, להתמקם בעמדה האובייקטיבית ולתצפת על זירת ההתרחשות הדמיונית, ואז לסקר אותה במיטב מיליו.
אז זו המשימה הפעם: להיכנס רגע לנעליו של משקיף מהאו"ם, לאתר פינות שגרתיות ייחודיות לחיינו היהודיים, לצלם אחת מהן ולהגיש לנו תרגום ספרותי יצירתי שלה, מבלי שיהא ניכר שהיוצר כותב מבפנים.
רצוי שהיצירה תכלול איזשהו פאנץ', ותספר על איזושהי התרחשות, לא רק תיאור יבש.
(מקומות השראה: שוק ארבעת המינים; חנות פיצוחים בערב טו בשבט; חדר המתנה למקובל בדרום; תחנת האבן בליל הושענא רבא; צלחות צ'ולנט במרפסות בשבת בשלח; עצרת זעקה בביהמ"ד 'עין יעקב', וכולי כיד הדמיון הטובה עליכם).
זה יכול להיות סיפור, תיאור, משל, דיווח עיתונאי, שיר, בלדה, זמירה וכל כיוצא בזה, ובלבד שלאחר שנקרא את הקטע נמלמל לעצמינו נפעמים: וואו, כך אנחנו נראים! ונתמלא גאווה גדולה (או מבוכה קלה).
הכללים:
קדימה, השחיזו עטים, חדדו עפרונות, שייפו מקשים, תנו דרור למוזות, והפגיזו!!
הסיבוב הראשון פתוח לכל דכפין כפי שיוצע תכף. חמשת או עשרת (תלוי ברמת ההיענות) היצירות הנבחרות של השלב הראשון, יזכו את יוצריהן לעלות לסיבוב שני, שמן הסתם יהיה מורכב קצת יותר. בסוף הסיבוב השני יוכרזו הזוכים ויחולקו הפרסים וינשאו הגביעים ויתפוצצו הזיקוקים וימותו הקנאים וכל זה.
אחרי שזה נאמר, ניגש לעניין האתגר שלפנינו.
הכל מתחיל מזה שהחיים הייחודיים שלנו כיהודים, באופן אובייקטיבי, מרתקים עד מאוד. המצוות, השפה, הלבוש, ההווי, השבתות והחגים והמנהגים, הכל.
אבל מה, בגלל שרובנו נולדנו אל תוך העולם הזה, בו אנו חיים מאז ולתמיד בע"ה, נדרש מאמץ וכישרון מיוחדים לזהות ולהאיר פינות שאנחנו כבר לא שמים לב אליהן. לצלם איזו פוזה יהודית אותנטית ולשקף אותה מחדש בעיניים בלתי משוחדות.
אנחנו בעצם הרי נמצאים בסוג של בועה, חיים ונושמים ללא הפסקה את חיינו היהודיים, וטוב מאוד שכך. בואו רק נבדוק, האם יש לנו את היכולת לצאת מהבועה ולהשקיף עליה מלמעלה.
כי זו אחת מהתכונות החשובות של הסופר: להתרומם מעל הדברים, לרחף בגובה, להתמקם בעמדה האובייקטיבית ולתצפת על זירת ההתרחשות הדמיונית, ואז לסקר אותה במיטב מיליו.
אז זו המשימה הפעם: להיכנס רגע לנעליו של משקיף מהאו"ם, לאתר פינות שגרתיות ייחודיות לחיינו היהודיים, לצלם אחת מהן ולהגיש לנו תרגום ספרותי יצירתי שלה, מבלי שיהא ניכר שהיוצר כותב מבפנים.
רצוי שהיצירה תכלול איזשהו פאנץ', ותספר על איזושהי התרחשות, לא רק תיאור יבש.
(מקומות השראה: שוק ארבעת המינים; חנות פיצוחים בערב טו בשבט; חדר המתנה למקובל בדרום; תחנת האבן בליל הושענא רבא; צלחות צ'ולנט במרפסות בשבת בשלח; עצרת זעקה בביהמ"ד 'עין יעקב', וכולי כיד הדמיון הטובה עליכם).
זה יכול להיות סיפור, תיאור, משל, דיווח עיתונאי, שיר, בלדה, זמירה וכל כיוצא בזה, ובלבד שלאחר שנקרא את הקטע נמלמל לעצמינו נפעמים: וואו, כך אנחנו נראים! ונתמלא גאווה גדולה (או מבוכה קלה).
הכללים:
- עד 250 מילה. וכל הממעיט הרי"ז משובח.
- כל משתתף רשאי להעלות קטע אחד בלבד.
- החלק הזה באתגר ינעל בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי פרשת יתרו. את התוצאות אשתדל להביא במהירות האפשרית.
- הזוכה הגדול בחלק השני יזכה בל"נ בפרס נאה, (האופציות עדיין נבחנות, נשמח לעזרה בעניין).
- תגובות בנספח: https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-שבט-חלק-ראשון-תמונה-יהודית.341288/
קדימה, השחיזו עטים, חדדו עפרונות, שייפו מקשים, תנו דרור למוזות, והפגיזו!!
