תש''פ או תש''ף

י. טל

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה תורנית
הביאו סברות לכאן ולכאן....
לדעתי עיקר ההבדל ביניהם הוא האם תש''פ הוא מנין השנים או סימן
 

חופש הביטוי

משתמש סופר מקצוען
מתוך האתר האקדמיה ללשון עברית:

שנת תש"ף
רבים מתלבטים איך תיקרא ואיך תיכתב השנה הבאה – תש"ף או תש"פ, ואם הפ"א תהיה בדגש או בלי דגש.

המלצתנו היא לכתוב תש"ף – בפ"א סופית. אשר להגייה: אפשר לקרוא לשנה שתבוא שנת תיו־שין־פא ואפשר לקרוא לה שנת תָּשָׁ"ף – בפ"א רפה. הגייה זו עולה בקנה אחד עם הכלל שבסוף מילה אין בעברית דגש.

שאלה דומה הופנתה לאקדמיה ללשון העברית כשעמדה בפתח שנת תש"ם (1980). המלצת האקדמיה הייתה אז לכתוב תש"ם במ"ם סופית. עשור לאחר מכן כבר לא נשאלו שאלות, והכול כתבו את שנת תש"ן (1990) בנו"ן סופית.

ומה קרה בשנים הקודמות שהסתיימו באות מאותיות מנצפ"ך?

שנת תש"ך (שנת 1960) – בכל העיתונים ובפרסומים אחרים נהגו לכתוב את השנה בכ"ף סופית תש"ך, והגו את הכ"ף ללא דגש, ומעניין שלא חששו מן הדמיון בהגייה לשנת תש"ח.

שנת תר"ץ (1930) – עיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית" מעלה שעיתונים אחדים כתבו את שנת הגיליון באות סופית תר"ץ (למשל הצֹפה, היום, העולם), אך אחרים דבקו בצד"י הכפופה תר"צ (דבר, הארץ).

שנת תר"ף (1920) – התמונה העולה ממקורות שונים היא שהכתיבה הרגילה הייתה בפ"א כפופה תר"פ, אך פה ושם אפשר למצוא גם כתיב בפ"א סופית. למשל, בעיתון הארץ מיום 12 בספטמבר 1920 הופיעה הכותרת "הַחַקְלָאוּת הָעִבְרִית בָּאָרֶץ בשנת תר"ף", ואולם בתאריך הגיליון נכתבה השנה תר"פ. בדומה לכך גם בעיתונים הצפירה ודֹאר היום אפשר למצוא את הכתיב תר"ף בכתבות אך בתאריך הגיליון תר"פ.

הערה בנוגע לערכים המספריים של האותיות הסופיות

יש שנתנו לאותיות הסופיות ערכים מספריים נבדלים מן הערכים המספריים של האותיות המקבילות הרגילות. לפי שיטה זו, ך היא 500, ם – 600, ן – 700, ף – 800, ץ – 900. ואולם שיטה זו לא קנתה אחיזה של ממש, והא ראיה שאין כותבים את ספרת המאות בשנים העבריות באות סופית אלא בצירופי אותיות (לדוגמה: כותבים תשע"ט ולא ןע"ט). כמו כן כבר מצינו את הצירוף "ק"ן טעמים" (=150 טעמים), ולא חששו מן הנו"ן הסופית.

* * *

במאמר קצר בלשוננו לעם לט (משנת תשמ"ח) מספר ראובן סיוון על תולדות הכתיב של שנת תש"ך:

 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
מצורף מאמר בענין.
(בין היתר, בתוכן: הוראת הרבי מחב"ד זי"ע בשנת תש"כ שעדיף לכתוב עם אות כפופה, בשונה מהחלטת האקדמיה, שכמו תמיד - לא מחייבת אף אחד)
ובשבועות האחרונים בנימין חנקיס כתב על כך בהמודיע (אינו לפני; אודה למי שיעלה את המאמרים שלו)
 

קבצים מצורפים

  • תשפ או תשף.pdf
    KB 532.3 · צפיות: 21

נחמת ציון10

משתמש חדש
הביאו סברות לכאן ולכאן....
לדעתי עיקר ההבדל ביניהם הוא האם תש''פ הוא מנין השנים או סימן

השנה העברית מציינת את מס' השנים לבריאת העולם בגימטריה.

לפיכך,בניגוד לדעת האקדמיה שהורתה לציין את השנה כ-תש"ף. צריך לציין את השנה כ-תש"פ.

כיון שברגע שכותבים תש"ף עם פא סופית,הגיטריה תהא כמו גימטריה של פא סופית ובכך היא מפספסת את משמעות הגימטריה של השנה (כיון שף' סופית שווה בגימטריה 800).

כך שבמקרה זה-האקדמיה ללשון עברית-טועה:).
 

אגודה אחת

משתמש פעיל
ההבדל פשוט.
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים (בלי גזענות....)
הספרדים קוראים לתש"פ תשף במילה אחת.
האשכנזים קוראים לתש"פ תיו שין פא בשלוש מילים.
לכן האשכנזים צריכים לכתוב את זה בלי פא סופית והספרדים כן אם פ סופית כי זה באמת סוף מילה.

מתוך העלון הנפלא בית נאמן ממרן רבי מאיר מאזוז שליט"א
 

Goldidea

משתמש מקצוען
מזמן חשבתי לפתוח אשכול בנושא
מה שאני שמתי לב שאלה שמבינים באמת בדקדוק כותבים תש''פ ואלה שחושבים עצמם למבינים (דוגמת האקדמיה....) כותבים תשף
אבל מעניין מה שהרב מזוז אומר אני לא מתיימרת להתחיל להבין אלפית ממנו
 

חני סופר

משתמש פעיל
צילום מקצועי
ראיתי לפני כמה שבועות בעלון של הגר"מ מאזוז שליט"א שכותב שצריך לכתוב תש"ף כי זה תלוי אם זה מנין או סימן לשנים למסקנא הוא כתב תש"ף.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
ההבדל פשוט.
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים (בלי גזענות....)
הספרדים קוראים לתש"פ תשף במילה אחת.
האשכנזים קוראים לתש"פ תיו שין פא בשלוש מילים.
לכן האשכנזים צריכים לכתוב את זה בלי פא סופית והספרדים כן אם פ סופית כי זה באמת סוף מילה.

מתוך העלון הנפלא בית נאמן ממרן רבי מאיר מאזוז שליט"א
הרב מאזוז הוא לא הרב הספרדי היחיד... וידוע שיש לו דקדוקי לשון שלא מקובלים על כל הציבור הספרדי.
לענייננו - אף שאני חסידת האקדמיה ללשון בדרך-כלל, לעניין כתיבת השנה החלטתי לנהוג לפי מה שבעלי (הספרדי, אגב) אמר לי: כיוון שמדובר בעצם במספר, ולאות פ"א סופית יש מניין אחר בגימטרייה, יש לכתוב תש"פ ולא תש"ף.
(אם אתבקש לערוך בתור עבודה מאמר וכדומה שבו יהיה כתוב תש"פ, מן הסתם אשנה לתש"ף, כי כעורכת לשון אני מחויבת לכללי האקדמיה. אבל אותיר לכותב את האפשרות להישאר בתש"פ, ואסביר למה).
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
השנה העברית מציינת את מס' השנים לבריאת העולם בגימטריה.

לפיכך,בניגוד לדעת האקדמיה שהורתה לציין את השנה כ-תש"ף. צריך לציין את השנה כ-תש"פ.

כיון שברגע שכותבים תש"ף עם פא סופית,הגיטריה תהא כמו גימטריה של פא סופית ובכך היא מפספסת את משמעות הגימטריה של השנה (כיון שף' סופית שווה בגימטריה 800).

כך שבמקרה זה-האקדמיה ללשון עברית-טועה:).
במחילה, זה טיעון די חלש. ברירת המחדל של האות פ"א, גם סופית, היא גימטריה שמונים. ואבי הגימטריות על התורה - בעל הטורים - אינו מתחשב לעולם באותיות סופיות. נדיר שעושים שימוש בגימטריה זו.
סתם בשביל לאתגר, מי הראשון שידוע לנו שעשה שימוש בגימטריה של אותיות סופיות?
 

משה מנחם

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
במחילה, זה טיעון די חלש. ברירת המחדל של האות פ"א, גם סופית, היא גימטריה שמונים. ואבי הגימטריות על התורה - בעל הטורים - אינו מתחשב לעולם באותיות סופיות. נדיר שעושים שימוש בגימטריה זו.
לא רק בעל הטורים. חז"ל לימדונו ש'ונושנתם' בגימטריא 852, ולא 1312.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לא רק בעל הטורים. חז"ל לימדונו ש'ונושנתם' בגימטריא 852, ולא 1312.
כמובן. אך הצבעתי על פרשן שחי כבר בתקופה שהגימטריה של מנצפ"ך הומצאה, ולמרות זאת לא התייחס אליה.
 

ששונית

משתמש מקצוען
הרב מרדכי גנוט בלוח דבר בעיתו מביא מאמר שלם בנושא (עמוד שלושים למי שמעוניין)
ועל הכריכה הוא כותב פעם תש"פ ופעם תש"ף
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה