מידע שימושי תשובה מחברת 'כפיר' לגבי תפיסת דלתות הרכבת הקלה

[כחול רויאל]

רק אל תתפלאו אם עכשיו באמת רכבות יאחרו
יש מצב שכפיר ינצלו את הענין כדי לדלל רכבות,
ולכל המתלוננים על אי עמידה בלו"ז,
יענו שיש תופעה של פתיחת דלתות שגורמת לעיכוב ברכבות....

 

[e b p]

בעצם, גם במעליות אסור לדחוף את הרגל? זה הורס?

וזה גם דופק את מי שמחכה למעלה.

קדימה עכשיו חברת מעליות.

מבינה שצחקתם אבל:
לתפוס מעלית זה יכול להיות מסוכן באמת!!
יש מעליות ישנות בעיקר שהחיישנים שלהם לא לכך אורך הדלת
ושמעתי מכלי ראשון על אחד שעלה במעלית בבי''ח איכילוב והכניס רגל לתפוס את המעלית והיא פשוט נסגרה עליו
כדי שתרדמו בלילה אני לא יספר איך זה היה נראה...
אז לא יודעת הורס או לא תשמרו על עצמכם!

 

[קומבינה]

אותי מאוד תפסה אחת ההודעות באשכול הקודם, אשר דיברה על שחיקת הרגש היהודי בצידוקים שונים
גם אם נכונים.
נניח לדוגמאות שהובאו שם, אם הן מתאימות או לא, כי אינני זוכרת אותם.
אבל זו אכן שאלה טובה: למה להקהות לעצמנו את הרגש היהודי?

כיהודים אנו מצווים להיות בעלי רגש, אבל שהשכל ינהל אותו.
רק בגלל זה אברהם אבינו היה מסוגל להעלות את בנו לעולה
ורק בגלל זה יהודים בשואה היו מסוגלים להימנע מלהציל את גופם של ילדיהם בגלל החשש שיעברו שמד

ככל וההלכה פוסקת שטובתם של כל המאחרים הפוטנציאלים שיינזקו כתוצאה מהעיכוב, קודמת לזו של האישה הרצה, תפקידו של בעל הגוף החסון הוא לכאורה שבת ולרחם על האשה- כדי לא להקהות את הרגש היהודי, ולחשוב כמה הוא מתגבר כרגע לא להיות מופעל מהרחמים האדירים האלו אלא מרצון ה'.

סליחה רותי, שסטיתי מהנושא.

 

[מייל]

'חל איסור מוחלט לתפיסת הדלת בכח'!
מי שתופס את הדלת עובר על איסור גזל מחברת כפיר, שהיא הבעלים של הרכבת.

הבעלים הם משרד התחבורה הם סה"כ מפעילים את זה

 

[חייצ'ו]

קרה לי שנסעתי ברכבת ומרוב שאנשים טובים החזיקו חזק את הדלת שעוד אנשים יספיקו להיכנס,
הדלת נתקעה ולא נסגרה- והרכבת לא נסעה בכלל. חיכו זמן רב לטכנאי שיסדר את זה..

באמת תודה רבה, עזרתם מאד!!

 

[פונביז'ער]

הבעלים הם משרד התחבורה הם סה"כ מפעילים את זה

לא ברור, כמדומה שרבנים רבים סוברים אחרת.

 

[Deleted member 107321]

לא ברור, כמדומה שרבנים רבים סוברים אחרת.

איש איש ישאל את רבותיו.

 

[שימיגם]

שורה תחתונה:
דלתות הרכבת אמורות להיפתח ולהיסגר באופן אוטומאטי
לתפוס את הדלתות באופן ידני או רגלי זה לא תקין. נקודה.

זה כמו לתופף על האנטר כדי שהאשראי יאושר מהר יותר
זה כמו לסובב הגה של טסלה במצב אוטופיילוט
זה כמו להתקשר לידידים פעם שניה כדי לשאול מתי כבר מגיעים
זה כמו לקרא למנהלים לנעול אשכול בעייתי

 

[דיאלוג]

איש איש ישאל את רבותיו.

ואם רבותי סוברים שזה בעיה ואסור לי לאחר בגלל זה?...

 

[מנוי פרימיום]

הבעלים הם משרד התחבורה הם סה"כ מפעילים את זה

הרכבת היא בכל מקרה רכוש של חברת 'כפיר'

 

[noam1]

אשמח לשמוע מה ביררת בנושא תכנות הרמזורים.

הרמזורים מתוכתנים עם עדיפות לרכבת - אם מעכבים את הרכבת זה לא אומר שהיא הפסידה את התזמון של הרמזור...

בכל פעם שהרכבת מתקרבת לרמזור החיישנים מזהים ומשנים את הרמזורים

 

[Ruty Kepler]

.

בכל פעם שהרכבת מתקרבת לרמזור החיישנים מזהים ומשנים את הרמזורים

זה מורכב קצת יותר, וככל שראיתי - גם בחודשים האחרונים - זמן התגובה של המערכת הזו הוא לא תמיד מיידי.

 

[מקצה הארץ-:)]

כך ענה לי מורה הוראה בדבר השאלה הנ"ל:

ב"ה
שלום וברכה,

נראה בזה שהכל לפי הענין והמקובל,

שאם מדובר בעיכוב של שניות בודדות, זה בכלל דרך העולם, וכמו שיתכן עיכוב בעצם העליה לאוטובוס עם עגלה וכיו"ב, שלא יעלה על הדעת שיחשב "מזיק" בזה מעכב את כולם, כיון שעל דעת כן עולים לאוטובוס, שזהו דרך העולם, והוא הדין שעל דעת כן עולים לאוטובוס, שאם יש מי שנמצא בסמוך ונראה לאוטובוס, ימתינו לו רגע כמימריה על מנת שלא יצטרך להמתין עד האוטובוס הבא. ומי שכ"כ לחוץ להספיק את האוטובוס או הרכבת הבאים ועלול להפסידם בשביל המתנה מועטת שכזו, החכם עיניו בראשו, ועליו לעלות על האוטובוס המוקדם יותר, שהרי אי אפשר לצמצם שיתחייבו לו שיגיעו בדיוק בשעה שהוא צריך לעלות על הכלי תחבורה הבא.
אולם אם מדובר בעיכוב של כמה עשרות שניות, זה כבר לא דרך העולם, אלא אדרבא נראה בעיני העולם כעזות וחוסר דרך ארץ. אלא אם כן מבקש רשות מהנהג בדרך ארץ, והנהג מסכים, ונכון שיבקש גם מהנוסעים לראות אם יש התנגדות חריפה, ובכך הכל על מקומו יבא בשלום.

בברכה רבה

 

[מאירלה]

כמו בכל דבר
ואם הנהג כן מסכים לחכות לאנשים שעוד לא הגיעו אז זה הוגן לכולם שממהרים, האוטובוס/הרכבת שלו?
ואם הקופאי מרשה ללקוח ללכת להוסיף מוצרים למרות התור מאחורה זה הוגן
ואם מישהו רוצה רק לברר מחיר מוצר רק לשניה על חשבון הממתינים
ואם אחד בא לו לדבר לאסוף כסף באמצע התפילה ולגזול מאנשים את הרגעים הלחוצים של הבוקר
ואם בא למישהו להפגין ולחסום את התנועה (אפילו לזמן קצר וק"ו לשעות) ואנשים לא מגיעים הביתה זה נורמאלי?

ככה זה במדינה שלנו כל אחד חושב על עצמו בלבד וכשהוא נמצא בסיטואציה דומה הוא מתנהג בדיוק כמו אותו אחד שכעס עליו יום קודם על מקרה דומה.

 

[מקצה הארץ-:)]

ככה זה במדינה שלנו כל אחד חושב על עצמו בלבד וכשהוא נמצא בסיטואציה דומה הוא מתנהג בדיוק כמו אותו אחד שכעס עליו יום קודם על מקרה דומה.

לכן פחות או יותר כולם מבינים האחד את רעהו ואין קפידא כ"כ גדולה. למרות שזה לא המצב האידיאלי של דו קיום ביננו..

 

[ח"ול]

לדעתי, סעיף 3 הוא הרלוונטי ביותר.
'חל איסור מוחלט לתפיסת הדלת בכח'!
מי שתופס את הדלת עובר על איסור גזל מחברת כפיר, שהיא הבעלים של הרכבת.
משכך, הדיון האם זמן האשה הרצה קודם לזמן נוסעי הרכבת התייתר,
כי הקובע הוא רצון בעלי הרכבת הלא הם חברת כפיר,
והתופס את הדלת בכח עובר על איסור גזל על כל המשתמע מכך, ואם הוא עושה זה במזיד הוא נפסל לעדות.

אתה קובע באופן נחרץ אבל אני לא חושב שאתה צודק
החברה לא אמרה שמי שמחזיק הדלת אסור לנסוע ברכבת
אלה שהם לא מרשים להחזיק את הדלת
ויש לדון אם להחזיק דלת נקרה השתמשות שיש לחברה רשות לאסור

 

[מקצה הארץ-:)]

אתה קובע באופן נחרץ אבל אני לא חושב שאתה צודק
החברה לא אמרה שמי שמחזיק הדלת אסור לנסוע ברכבת
אלה שהם לא מרשים להחזיק את הדלת
ויש לדון אם להחזיק דלת נקרה השתמשות שיש לחברה רשות לאסור

סליחה! עוד לפני גזל של חברת כפיר, ודאי שיש בזה משום קלקול הדלת ואז יהיה עיכוב גדול של הרכבת בכך שיצטרכו לתקן וכו' ואולי אף חילול ה'.
זה תיקני, מוסרי, ערכי, אנושי, להחזיק דלת ולמנוע ממנה להסגר?

 

[יהודי-פשוט]

ככה זה במדינה שלנו כל אחד חושב על עצמו בלבד וכשהוא נמצא בסיטואציה דומה הוא מתנהג בדיוק כמו אותו אחד שכעס עליו יום קודם על מקרה דומה.

דבר ראשון
זה לא ייחודי למדינה שלנו
זה נכון לעל מי שלא עבד על עצמו
דבר שני
זה שמחר הנעשק יעשוק
לא משנה את זה שהיום יש מישהו לא בסדר

 

[ח"ול]

אתה קובע באופן נחרץ אבל אני לא חושב שאתה צודק
החברה לא אמרה שמי שמחזיק הדלת אסור לנסוע ברכבת
אלה שהם לא מרשים להחזיק את הדלת
ויש לדון אם להחזיק דלת נקרה השתמשות שיש לחברה רשות לאסור

במחשבה שניה זה כן איסור של גזל גם בגלל סיבה אחרת
שאתה מעכב את הבעלים להשתמש ברכבת ששייך לו

 

[מרחבית]

בפוסט הקודם כתבתי על התייחסות לכללים מול הפרתם, ולא התייחסתי להיבט ההלכתי.
אכתוב על זה כמה מילים למחשבה בלבד.
ואזכיר, שמי שחושב על לחכות שניה באוטובוס למישהו שרץ, זה אינו דומה מבחינת המציאות לרכבת שדלתותיה כבר ננעלו ופותחים אותן בכוח, כפי שתארו מה זה דורש, והזמן שלוקח, ומה מקובל.

לפני שמדברים על תשובות, חשוב להבין מה השאלה.
נראה שאין לכאורה שאלה האם יש חיוב לעכב את הרכבת, אלא רק האם מותר לעכב את הרכבת.
כיוון שיש בעיכוב הרכבת מימד של חסד כלפי האישה שמאחרת, השאלה העומדת על הפרק היא, 'האם מותר לעכב את הרכבת עבור החסד הזה, או אסור'.
(לפי הסיפור של פותח האשכול ולפי עוד תיאורים באשכול - אין כאן צד של זה נהנה וזה אינו חסר).

כך שגם בהיבט ההלכתי נראה ששני הצדדים אינם יוצאים מעמדה שווה, כפי שאפשר היה לחשוב מקריאת הדיון.
בצד האחד – אין חיוב, אמנם יש צד של חסד.
בצד השני - יש שאלה האם מותר או אסור.
ואין אלו שני צדדים שווים -
בהנחה שכולם מסכימים שאין לעשות חסד על ידי עשיית איסור.
(וכל זה בלי להתייחס לכך שבצד שלא לעכב יש על כל פנים גם חסד, שלא יאחרו את ההסעה הבאה).

זה לא אומר מה התשובה. זה כן אומר שנראה שנקודת המוצא איננה שווה, וחשוב להתייחס גם לעובדה הזו בטיעונים השונים.
ועוד, במקרה שאין הכרעה ברורה, לחשוב מה עושים בינתיים, כשהנידון הוא -
חסד מול חשש איסור.
עשייה בפועל מול אי עשייה.

הפליא אותי באשכול הקודם שכתבו, שהאישה שהיתה ברכבת שתצא מהבית יותר מוקדם ולא תחשב את הזמן בצמצום, ואלו על האשה שאחרה לרכבת אמרו אולי אין זו אשמתה והיו לה עיכובים וכו'.
למה ההתייחסות השונה?
יכלו לומר באותה מידה שהאישה שברכבת - היו לה עיכובים, והאישה שבחוץ - שתצא יותר מוקדם.
או שדנים לכף זכות או שלא.
או שחושבים על איך לעזור לאישה, או שחושבים שהיא צריכה להסתדר איכשהו עם המצב.
גם אחרי שפותח האשכול כתב כמה פעמים שיש אילוצים לצאת מדויק, המשיכו בזה.

הפליאה על היחס השונה לאישה זו ולאישה השניה היתה גם אם נקודת המוצא היתה שווה -
קל וחומר שבכל אופן מדובר על אישה שהגיעה לרכבת הזו בזמן, מול אישה שהגיעה אליה באיחור. האמנם אין לראשונה ולשכמותה איזשהו צד של קדימה?

כאשר נודע כעת את דעת החברה, ונודע כעת שפתיחת דלתות הרכבת בכוח הורסת אותן – נראה לי שהשאלה האם החסד הזה מותר או אסור – עוברת שלב.