לא מתאפקת...
כשהעלתי את הפוסט הזה פעם פעם, אמרו כאן, בצדק, שה"תכשיט" החמוד הזה די מהר יפול וייעלם מהשטח.
הסכמתי, אבל אמרתי שגם לבינתיים הוא נחמד.
היום, אחד מהם נשר, וכשבאתי להעמיד אותו על המקום, חשבתי לעצמי שאני צריכה להעלות תמונה.
המחזיקי מפתחות עדיין חיים, נושמים (טוב, לא ממש), בועטים (במי שפותח את הארון), ומשמחים אותי
.
שרדו ערב פסח, אפילו שחשבתי לזרוק אותם, כי במחשבה שניה אם אפשר לנקות את הידיות, אפשר גם את הקישוט שעליהם.
שרדו מעבר דירה, אפילו שחשבתי להשאיר אותם לדיירים הבאים, כי האחיות הנחמדות שלי שעזרו לי לארוז את המטבח, לא שאלו מדי הרבה שאלות, הורידו אותם בזהירות ושמרו בין הכלים.
חזרו מהר להתנוסס על הידיות, כי גם במטבח הפתח תקוואי הם התאימו בול.
וכבר כמה חודשים שהם כאן.
והרי תמונות להוכחה: