יש לי תינוקת מתוקה בת 10 חודשים, מהלידה הייתי איתה בבית ולפני שבוע יצאת לעבוד עקב מצב כלכלי והכנסתי אותה למטפלת פרטית.
אבל היא לא מתרגלת למסגרת ובוכה המוווון ולמטפלת כבר מתחיל להמאס.
למי יש עצות מה אפשר לעשות כדי להקל עליה את המעבר?
אציין שעשיתי לה ימי הדרגה ולא הכנסתי מיד ליום שלם וגם זה רק עד 13:00
לא קראתי תגובות
אולי היו כאלה חכמות ממני..
אני מנסה בכיוון שונה-
במקום לדבר על הילדה ומה שעובר עליה,
אני רוצה לדבר עליך, אמא,
איך את מרגישה כשאת שומעת מהגננת שהיא בוכה? מה זה עושה לך? למה?
איך את מרגישה עם זה שנאלצת לעזוב אותה ולצאת לעבוד?
את שלמה עם זה? בטוחה שזה הכי טוב ונכון?
האם את משדרת לה בטחון בבחירתך?
האם את בטוחה שזה מה שטוב
לה כרגע?
עני לעצמך על השאלות ותקבלי תמונה בהירה מבחינה רגשית
מה את מרגישה שם עם המציאות? (מעבר לתוצאות של ההתמודדות שלה בגן)
הבת שלך שמחוברת אליך חזק,
מרגישה אותך!
אולי היא מרגישה את החוסר בטחון שלך?
אולי היא מרגישה שאת כ"כ מרחמת וממשיכה את המנגינה שבלב שלך?
אולי היא מרגישה צורך להוכיח לך שקשה לה בלי אמא?
אלי את צריכה הוכחות לכך שהכי טוב איתך?
אולי את לא בטוחה ב100% שאת הכי הכי טובה לבת שלך עם כל בחירותייך?
ואולי, את רגועה עם הגננת? את בטוחה שהיא טובה? (תבדקי עם עצמך)
מה שאני הייתי מציעה כדבר ראשון,
זה לשדר לה בטחון, תספרי לה (את ממש יכולה לדבר איתה ולספר לה ובכך "לשכנע" את עצמך..)
כמה זה הכי טוב בשבילה!
תרשמי לעצמך כמה סיבות טובות יש לכך.
הן מבחינה רגשית (לא חסר),
והן מבחינה כלכלית (היא גם צריכה אוכל לאכול ובגד ללבוש..)
והן מבחינה הורית (אין כמו להתגעגע לאמא שבינתים אספה כוחות וגם מתגעגעת
)
או כל דבר אחר שאת רואה לנכון אצלך.
ועוד משהו, לפני שהיא מגיעה לגן, דברי איתה ממש מה הולך להיות,
איפה היא תהיה בשעות הקרובות וכמה זה כיף לה וטוב!
וגם כשחוזרת מהגן, לשאול אותה כמה היה לה כיף, במה היא שיחקה?
וממש ליצור שיח חיובי על העניין, זה עלול ליצור אוירה טובה ושמחה והכי חשוב-רוגע ובטחון.
הרבה נחת!
הנושאים החמים
הנושאים החמים
