הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני פשוט שונא תחרויות.
ואסביר, התחרויות מתאפיינות בזה שאנשים מפתחים יצירתיות. לא שזה דבר לא טוב, אלא שהם פחות חושבים איך זה ייראה במודעה בעיתון או בשלט חוצות, האם זה באמת ישפיע, או שההתלהבות מהעיצוב המצויין, מהמשחק הפוטושופיסיטי, גובר על כל הגיון.
אני לא מזלזל בכישורים של אף אחד, אבל חבר'ה אנו צריכים להתייחס לתחרות כמו ללקוח. כמו שאצל לקוח לא היינו (ברוב המקרים) מעצבים מודעות עם אפקטים של HDR, כי זה עדיין לא נוסח הפרסום בישראל 2013, וקהל היעד אולי יהלל את המעצב הגרפי המוכשר אבל פשוט יפספס את המסר ואת התוכן. גם בתחרות אנו צריכים לחשוב איך תשפיע המודעה על האיש הפשוט ברחוב.
תחשבו על חברות הפרסום הגדולות בישראל, קחו למשל תנובה, האם בפרסומות שלהם יש משחקי פוטושופ? הם בנו אסטרטגיה איך להכניס לכל אחד ואחד מאיתנו בתת מודע את העובדה הפשוטה "תנובה - לגדול בבית ישראלי". כלומר לפעמים 3 מילים עושים מה שאלפי שכבות בפוטושופ לא יצליחו.
נכון, לפעמים יש את המושג של השתאות שגורמת שהמסר נכנס לראש, אבל ברוב המקרים המסר שנכנס הוא ההשתאות, הוא לא יפסיק לדבר מהביצוע. אך האם זה פשוט יגרום לו לשנות משהו? לענ"ד לא.
יש כאן כמה טובים, אלו שכשחושבים עליהם כמודעה בעיתון, זה באמת יביא לתוצאות.
למשל, המודעות של אלי וויסברג. הפשטות של המסר, "מדבר יהודה? אייקון של בקבוק, יש דברים שאסור לשכוח". האמיתות של הדבר, הקלות לכל בנאדם להתחבר למסר, זה מה שהופך את המודעה למוצלחת.
כלומר, כל אחד יודע שבמדבר יהודה מה שצריך זה מים, אך כשאתה מבטא את זה במודעה, הרי שהבנאדם רואה מודעה עם המילים "מדבר יהודה" ואיור ווקטורי של מדבר, אינסטינקטיבית הוא כבר חושב על רעיון קריאייטיבי שלא מהעולם, כי הרי לא הגיוני שמישהו יכתוב רק מדבר יהודה, ואז הוא מסתכל למטה ורואה את האייקון הפשוט והמילים "שמשלימות אותו" ואז נופל לו האסימון: "זה הרי כה נכון".
אדגים, אלפי אנשים מתלהבים מסטאנד-אפ. למה? בסטאנד-אפ בדרך כלל לא מחדשים דברים חדשים, אלא מבטאים את המציאות בה חיים אנשים יום יום בצורה הומוריסטית, לפעמים גם מקצינים עובדות, והקהל צוחק רק בשביל שהוא קולט עד כמה מר הצחוק הזה. גם במודעה הקונץ הוא לבטא בצורה כזו שהבנאדם פשוט יתפעל ויאמר, אוי עד כמה שזה נכון.
עכשיו, אף אחד לא אומר שמאחורי משחקי פוטושופ אין מחשבה. פשוט יש מידי הרבה מחשבה. אותו מסר פשוט אם הוא מלווה בתוכן לא פשוט, הרי שהמסר מאבד את הערך שלו - הפשטות, ואז איבדת את אפקט ההתפעלות מעוצם האמיתות, בכך שהוא כבר מתפעל מעוצם הביצוע.
אז לסיכום, א. תמיד תחשבו על תחרות כלקוח בעולם האמתי ולא כתחרות כשרונות בפוטושופ. ב. תמיד תעדיפו את הפשטות.
זוהי תרומתי לתחרות, מאחר וגם אני כשאני יודע שזו תחרות אני לא יכול לחשוב שזה לקוח, ואז רק רעיונות בומבסטיים עולים לראש, ומאחר שכך פרשתי כבר מראש.
ואסביר, התחרויות מתאפיינות בזה שאנשים מפתחים יצירתיות. לא שזה דבר לא טוב, אלא שהם פחות חושבים איך זה ייראה במודעה בעיתון או בשלט חוצות, האם זה באמת ישפיע, או שההתלהבות מהעיצוב המצויין, מהמשחק הפוטושופיסיטי, גובר על כל הגיון.
אני לא מזלזל בכישורים של אף אחד, אבל חבר'ה אנו צריכים להתייחס לתחרות כמו ללקוח. כמו שאצל לקוח לא היינו (ברוב המקרים) מעצבים מודעות עם אפקטים של HDR, כי זה עדיין לא נוסח הפרסום בישראל 2013, וקהל היעד אולי יהלל את המעצב הגרפי המוכשר אבל פשוט יפספס את המסר ואת התוכן. גם בתחרות אנו צריכים לחשוב איך תשפיע המודעה על האיש הפשוט ברחוב.
תחשבו על חברות הפרסום הגדולות בישראל, קחו למשל תנובה, האם בפרסומות שלהם יש משחקי פוטושופ? הם בנו אסטרטגיה איך להכניס לכל אחד ואחד מאיתנו בתת מודע את העובדה הפשוטה "תנובה - לגדול בבית ישראלי". כלומר לפעמים 3 מילים עושים מה שאלפי שכבות בפוטושופ לא יצליחו.
נכון, לפעמים יש את המושג של השתאות שגורמת שהמסר נכנס לראש, אבל ברוב המקרים המסר שנכנס הוא ההשתאות, הוא לא יפסיק לדבר מהביצוע. אך האם זה פשוט יגרום לו לשנות משהו? לענ"ד לא.
יש כאן כמה טובים, אלו שכשחושבים עליהם כמודעה בעיתון, זה באמת יביא לתוצאות.
למשל, המודעות של אלי וויסברג. הפשטות של המסר, "מדבר יהודה? אייקון של בקבוק, יש דברים שאסור לשכוח". האמיתות של הדבר, הקלות לכל בנאדם להתחבר למסר, זה מה שהופך את המודעה למוצלחת.
כלומר, כל אחד יודע שבמדבר יהודה מה שצריך זה מים, אך כשאתה מבטא את זה במודעה, הרי שהבנאדם רואה מודעה עם המילים "מדבר יהודה" ואיור ווקטורי של מדבר, אינסטינקטיבית הוא כבר חושב על רעיון קריאייטיבי שלא מהעולם, כי הרי לא הגיוני שמישהו יכתוב רק מדבר יהודה, ואז הוא מסתכל למטה ורואה את האייקון הפשוט והמילים "שמשלימות אותו" ואז נופל לו האסימון: "זה הרי כה נכון".
אדגים, אלפי אנשים מתלהבים מסטאנד-אפ. למה? בסטאנד-אפ בדרך כלל לא מחדשים דברים חדשים, אלא מבטאים את המציאות בה חיים אנשים יום יום בצורה הומוריסטית, לפעמים גם מקצינים עובדות, והקהל צוחק רק בשביל שהוא קולט עד כמה מר הצחוק הזה. גם במודעה הקונץ הוא לבטא בצורה כזו שהבנאדם פשוט יתפעל ויאמר, אוי עד כמה שזה נכון.
עכשיו, אף אחד לא אומר שמאחורי משחקי פוטושופ אין מחשבה. פשוט יש מידי הרבה מחשבה. אותו מסר פשוט אם הוא מלווה בתוכן לא פשוט, הרי שהמסר מאבד את הערך שלו - הפשטות, ואז איבדת את אפקט ההתפעלות מעוצם האמיתות, בכך שהוא כבר מתפעל מעוצם הביצוע.
אז לסיכום, א. תמיד תחשבו על תחרות כלקוח בעולם האמתי ולא כתחרות כשרונות בפוטושופ. ב. תמיד תעדיפו את הפשטות.
זוהי תרומתי לתחרות, מאחר וגם אני כשאני יודע שזו תחרות אני לא יכול לחשוב שזה לקוח, ואז רק רעיונות בומבסטיים עולים לראש, ומאחר שכך פרשתי כבר מראש.
