שיר תחל שנה

[קראנץ']

מְבַקֶּשֶׁת
אֲנִי
מְבַקֶּשֶׁת

עַל אֶחָי
מִכָּל
גְּוָנַי
הַקֶּשֶׁת

עַל שָׁנָה
שֶׁעָבְרָה
וְכָלוּ
קִלְלוֹתֶיהָ

לְאֶלֶף
שָׁנִים
וְיוֹתֵר.


מִתְחַנֶּנֶת
אֲנִי
מִתְחַנֶּנֶת

עַל
אִמָּא
שַׁכּוּלָה
מְקוֹנֶנֶת

שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ
בְּלִי דַּי
עַל בָּנֶיהָ
בָּכְתָה

וּבְצַעַר -
לֹא בָּדָד
יָשְׁבָה.

מִתְפַּלֶּלֶת
אֲנִי
מִתְפַּלֶּלֶת

עַל דֶּרֶךְ
מֵרוֹן
מִתְפַּתֶּלֶת

ומ"ה
קָרְבָּנוֹת
שֶׁהָיוּ
וְאֵינָם

רַק קוֹלוֹת
שֶׁל נְהָרוֹת
אָדָם.

מַפְצִירָה
אוֹי בִּבְכִי
מַפְצִירָה

עַל מֶמְשֶׁלֶת
זָדוֹן
וְשִׂנְאָה

וּגְזֵרוֹת
לִיבֶּרְמָן
וּמְעוֹנוֹת
שֶׁאֵינָן
וּפוֹתִים
שֶׁיּוֹשְׁבִים
עַל צַמֶּרֶת.

בְּטוּחָה
כֵּן רִבּוֹן
בְּטוּחָה

שֶׁתִּהְיֶה זֹאת
שָׁנָה
שֶׁל שִׂמְחָה

כִּי הֻגְדְּשָׁה
הַסְּאָה
וּכְבָר אֵין
עוֹד דִּמְעָה

רַק תְּקִיעָת
פַּעֲמִי
גְּאֻלָּה.

 

[רחל סרולוביץ]

כתוב נפלא.
מבנה אחיד ונעים מאד לקריאה.

מהעט שלך לאלוקים!

 

[אלעזר 1]

מדהים. חריזה אומנותית!

זה:

עַל אָחִי

אולי היה מתאים יותר:
עַל אֶחָי

 

[קראנץ']

מדהים.

זה:

אולי היה מתאים יותר:
עַל אֶחָי

ככה היה אמור להיות במקור.
מתקנת,
תודה.

 

[אולפני צבע קול]

וואו כמה עוצמות בשיר אחד!!
חריזה מהממת! ברמה גבוהה מאוד!!!
שנה טובה ומתוקה לכל עמ"י!!!

 

[דיונון]

מיוחד!
כן ירבו!
הערת ניקוד קלה -

עַל אֶחָי
מִכָּל
גְּוָנַי
הַקֶּשֶׁת

גּוֹנֵי (ג' חלומה ונ' צרויה)
והערה אמנותית אחת -

וּגְזֵרוֹת
לִיבֶּרְמָן
וּמְעוֹנוֹת
שֶׁאֵינָן
וּפוֹתִים
שֶׁיּוֹשְׁבִים
עַל צַמֶּרֶת.

השימוש בשם הפרטני של האדם מוריד את המשלב של השיר.
בנוסף, ליברמן-אינן זו חריזת מלעיל במלרע, אמנם לא בצורה מובהקת, אבל עדיין - בשיר טוב נתפסים לזוטות...

 

[קראנץ']

מיוחד!
כן ירבו!
הערת ניקוד קלה -

גּוֹנֵי (ג' חלומה ונ' צרויה)
והערה אמנותית אחת -

השימוש בשם הפרטני של האדם מוריד את המשלב של השיר.
בנוסף, ליברמן-אינן זו חריזת מלעיל במלרע, אמנם לא בצורה מובהקת, אבל עדיין - בשיר טוב נתפסים לזוטות...

האמת היא,
שמבחינה מקצועית הכול צודק,
ושמתי לב לזה בעצמי.
עוד יותר, איך לא העירו עד עכשיו?
"מעונות שאינן" הרי צריך להיות "שאינם".
אבל מה,
יש סגנון אומנותי שובר כללים,
שזה היופי שלו.
מבחינה מקצועית הוא באמת לא מושלם, ולא יוכל לקבל את פרס המקצועיות השלמה, אבל מבחינת חיבור, רגש, הוא מדלג על כל הפערים, דווקא בכביכול 'הורדות' ו'טעויות' שנשזרות פה ושם.

 

[AtArA R]

שיר יפה!!
המבנה עושה את זה, הוא ייחודי ונוגע. התוכן די צפוי וקלאסי אבל מוגש טוב ומהלב...

אבל מה,
יש סגנון אומנותי שובר כללים,
שזה היופי שלו.
מבחינה מקצועית הוא באמת לא מושלם, ולא יוכל לקבל את פרס המקצועיות השלמה, אבל מבחינת חיבור, רגש, הוא מדלג על כל הפערים, דווקא בכביכול 'הורדות' ו'טעויות' שנשזרות פה ושם.

נכון ולא נכון....
טעויות שנמצאות בשיר ומובלעות, זה עובר ונסלח וזה בסדר.
אבל טעויות שמשרתות את השיר- לטעמי מורידות ממש את הרמה הכללית, וחבל...
המילה "שאינן" נוצרה כדי לשמש חרוז.
אז העובדה שהיא אינה חרוז ראוי- זה עובר, כי זה בסדר, ולא חייבים תמיד לעשות הכל מושלם אם המילה היא מדויקת לתוכן.
אבל את העובדה שהיא פשוט לא נכונה דקדוקית- זה לא אמור להסלח... בעיניי.

בכלל, מה פירוש "סגנון אומנותי"? יש פה ז'אנר חדש?
זה שיר, והוא יפה ומוצלח וכתוב טוב. אבל תכנים יש לכולם, וכתיבה טובה פירושה להגיש את התוכן ע"י שימוש אומנותי במילים לפי כללים ובלעדיהם.
אישית- כשאני רואה שגיאה גסה או חרוזים חלשים ממש, או מילים שנראה שנדחפו בכח כדי למלא חור כזה, בין שתי לבנים כבדות... אוטומטית ההערכה שלי לרמה של השיר פוחתת, וממילא החיבור לתכנים.

ואת כל זה אינני אומרת, אלא מפני דבר אחד בלבד:
השיר הזה היה בפירוש שווה קריאה.

 

[דיונון]

"מעונות שאינן" הרי צריך להיות "שאינם".

פספסתי.

אבל מה,
יש סגנון אומנותי שובר כללים,
שזה היופי שלו.
מבחינה מקצועית הוא באמת לא מושלם, ולא יוכל לקבל את פרס המקצועיות השלמה, אבל מבחינת חיבור, רגש, הוא מדלג על כל הפערים, דווקא בכביכול 'הורדות' ו'טעויות' שנשזרות פה ושם.

איך היו אומרים על זה בישיבה: 'נווו, גם זה מהלך...'
במלים אחרות - אני לא מסכים עם זה בכלל.
ההבחנה בין 'טעות סופר' לטעות שנוצרה כדי לשרת את השיר - מדויקת וחדת עין,
הטעות המגויסת בעצם אומרת - לא הסתדרתי עם הכלים הקיימים, אז אלתרתי משהו כדי שיראה יפה מבחוץ (טוב, אולי הקצנתי, בכל זאת זו רק דוגמה).
ובאופן כללי - לא חושב שיש מקום לטעויות וודאי לא מכוונות.
אא"כ כוונתכן לשבירת המשקלים, שזה אכן ז'אנר קיים שנולד עם המודרניזציה הכללית של האמנות.

 

[מצפה ופועל לישועה]

בכלל, מה פירוש "סגנון אומנותי"? יש פה ז'אנר חדש?
זה שיר, והוא יפה ומוצלח וכתוב טוב. אבל תכנים יש לכולם, וכתיבה טובה פירושה להגיש את התוכן ע"י שימוש אומנותי במילים לפי כללים ובלעדיהם.

.
לדעתי אם יש שיר שכתוב יפה מוצלח וטוב, כיף לקרוא אותו, והתוכן מוגש בצורה אומנותית. אזי "(לפי כללים) ובלעדיהם" יכול לכלול במידת הצורך גם טעויות מכוונות לצורך השיר.
זכור לי שיש ע"ז השגה של האבן עזרא (בהקדמתו למשלי/שה"ש אולי?) שהוא משיג על הקליר שלא מקפיד על כללי הדקדוק.
אני אולי קצת נגוע בדבר מאחר שכמעט לא למדתי או קראתי על כתיבת שירים/כללים וכו' יום אחד פשוט תפסתי עט (או מקלדת... והתחלתי לכתוב (ההיכרות לפנ"ז שהייתה לי עם שירים הייתה מסליחות/קינות...).

אא"כ כוונתכן לשבירת המשקלים, שזה אכן ז'אנר קיים שנולד עם המודרניזציה הכללית של האמנות/

חצי מדוייק. באשכנז תמיד פחות הקפידו על המשקלות מאשר בפיוטי הספרדים ש הי' ע"ז דגש חזק. ראה גם בהשגת האבן עזרא הנ"ל.

 

[מצפה ופועל לישועה]

אבל כמובן שכשהשיר מדוייק ולפי כללים הערך שלו עולה בהחלט