תולה או תלוי? תלוי...

שמואל גרינשטיין · 14/8/13

נכתב ע"י למען דעת;1066040:
למען הסר ספק: דעתו של המצוטט בכתבה אינה משקפת כלל את דעתי האישית והיא הובאה אך ורק לצורך דיון על הביטוי "הגיון דקדוקי".
בעוד הוא טוען שכיון שהדקדוק אינו מחויב ההיגיון אין צורך להיצמד אליו בחירוף נפש וניתן לנהוג בשפה באלסטיות, האמת היא שדקדוק לשון הקודש מחייב למרות אי ההיגיון שבו.

לא למרות אי ההגיון שבו אלא בגלל ההגיון שבו.
לשון הקדש, בניגוד לשפות אחרות, אינה שפה הסכמית אלא שפה אלוקית ולכל כלל ולכל יוצתא מן הכלל יש סיבה והסבר.
וסתם קוריוז בהקשר –
מעשה שהיה ברב אנסבכר מפ"ת שהיה ר"ם בישיבה. באחד הימים אמר לו תלמיד משפט שגוי כלשהו כמדומני שאמר שלוש בחורים והרב תקנו - שלושה. אמר הבחור – אוי באמת מה זה משנה – שלוש, שלושה.... הרב שמע ושתק – אכן לא משנה.
אחרי מספר דקות אמר הרב לאותו בחור – בואי רגע, שבי פה. צחק הבחור ושאל – כבוד הרב- מה קרה? אמר לו מה זה משנה בוא – בואי, שב – שבי....
חני

למען דעת · 14/8/13

יש דברים שאינם 'הגיוניים', כמו המספרים המצוטטים בכתבה (שלושה בנים ושלוש בנות), יש דברים שנראים חסרי הגיון ללעגי שפה כמונו שלא מבטאים את האותיות כראוי (חתול וחֶלב), ויש כמובן את הדוגמאות שם שמנסות - לשם הלעג - להחיל כללי לשוננו על מילים זרות שזה בוודאי לא שייך.
נשוא הדיון כאן הוא אכן הגיוני.

נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1066047:
לא למרות אי ההגיון שבו אלא בגלל ההגיון שבו.
לשון הקדש, בניגוד לשפות אחרות, אינה שפה הסכמית אלא שפה אלוקית ולכל כלל ולכל יוצתא מן הכלל יש סיבה והסבר.

כוונתי כאן כמובן להיגיון אנושי ולא להיגיון אלוקי.

שמואל גרינשטיין · 14/8/13

נכתב ע"י למען דעת;1066049:
יש דברים שאינם 'הגיוניים', כמו המספרים המצוטטים בכתבה (שלושה בנים ושלוש בנות), יש דברים שנראים חסרי הגיון ללעגי שפה כמונו שלא מבטאים את האותיות כראוי (חתול וחֶלב), ויש כמובן את הדוגמאות שם שמנסות - לשם הלעג - להחיל כללי לשוננו על מילים זרות שזה בוודאי לא שייך.
נשוא הדיון כאן הוא אכן הגיוני.

כוונתי כאן כמובן להיגיון אנושי ולא להיגיון אלוקי.

גם הגיון אנושי יש כאן – אם תקראו ספרי בלשנות של גדולי ישראל, רק שאנו בדורנו דלי שכל והגיון ואיננו מבינים את ההגיון והיופי הטמון בכל הכללים. אבל מעט הדברים שאנו כן מסוגלים לקלוט יעידו על השאר...

ואגב הדוגמאות שצוטטו לעיל באו ללעוג סתם והשמיטו "דגש" גם מק' והפכוה לח' וכן השמיטו "דגש מ-P הלועזית – מה שברור שאין מדברים כך.

חני

יואל ארלנגר - קקטוס · 14/8/13

נכתב ע"י אפכא מסתברא;1066022:
ככל שתרחק ה"ישראלית" מהעברית כן ייטב ללשון הקודש ולנו.

איני יודע אם אתה צודק בקביעתך או לא, מה שבטוח הוא, שהעברית / לשון הקודש (היינו הך מבחינתי), קיבלה לתוכה במשך השנים מאות מילים משפות אחרות, למשל הקטע הבא:
פתח את הפנקס, בו כתבתי פתגם חכם, על שלושה שנכנסו לפרדס, ועשו מעשה קונדס, האחד שבר אגרטל, השני הציק לרמך, השלישי גנב לגזבר את האיגרת.
יצא הקיסר מאחורי הפרגוד, נזף בטף, חקק כלבלר על הדפתר, חתם באלכסון ומסר לבלדר, אשר נטל פנס בידו ונס, עלה על ספינה, אך אבוי, היא עלתה על שרטון, וכל עמלו ירד לטמיון, נותר לו רק הדורון, שנמסר לו כשירד מן הקרון,אך גם הוא אבד כשהעלוהו על הגרדום, בקשתו האחרונה הייתה אתרוג לטעום, בירך ונגס ועיווה את פניו, גידף וקילס וירק לרגליו, אחזוהו קלגסים וכיסו את עיניו, מי יודע מה עלה בגורלו, מאז ועד עכשיו.

מי יכול לספור כמה מילים מהפזמון ההזוי הזה הינם בעברית, וכמה משפות שונות שנכנסו במשך השנים לשפה?