הנושאים החמים
הנושאים החמים
בַּמִּסְתָּרִים
תִּבְכֶּה נַפְשִׁי.
וְקוֹל בֶּכִי,
וְצַעַר שְׁכִינָה.
בַּמִּסְתָּרִים
אֶהֱמֶה גַּעְגּוּעִים.
אֶלְחַשׁ מִילִים,
וּנְגִינַת קִינָה.
אַל תְּחַפְּשׂוּנִי אֲנָשִׁים.
אַל תְּבַקְּשׁוּ אוֹתִי.
בַּמִּסְתָּרִים
בּוֹכָה אֲנִי,
בַּמִּסְתָּרִים.
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי
אַיֶּכָּה.
לֹא אֹמַר עוֹד הִנֵּנִי,
לֹא אָשִׁיב.
כִּי קוֹלִי אֵינֶנּוּ וְאָבַד.
אֵין בִּי מִילִים
כִּי אִם בֶּכִי,
גַּעְגּוּעִים.
אֵין בִּי אוֹר
כִּי חֹשֶׁךְ עֲטָפַנִי,
בַּמִּסְתָּרִים.
וְעָפָר
שֶׁדָּבַק בְּפָנַי
וְחוֹל
שֶׁכִּסָּה גּוּפִי
נִמְלְחוּ בְּדִמְעוֹתַי.
אֲבַק דְּרָכַי
דָּבַק בִּי.
וּבוֹכָה אֲנִי,
בּוֹכָה
בַּמִּסְתָּרִים.
וְאִם תְּבַקְּשׁוּנִי
אַל תִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתִּי.
כִּי צַעַר שְׁכִינָה
נָעַל פִּתְחֵי שְׁעָרַי.
וְחוֹמוֹתַי
סְגוּרִים.
וְאִם תְּבַקְּשׁוּ
שֶׁאֵצֵא
וְאָקוּם,
אֲנַעֵר חוֹלוֹת מִבְּגָדַי.
וְאִם תִּדְרְשׁוּ
שֶׁאֶחְדַּל
וְאֶשְׁקֹט,
אֲתַקֵּן כְּבָר קִרְעֵי שִׂמְלוֹתַי.
וְאִם תִּרְצוּנִי,
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי,
רַק אַל תֹּאמְרוּ לִי דַּי.
וְאִם תִּרְאוּנִי,
וְאִם תִּמְצָאוּנִי,
רַק אַל תְּנַגְּבוּ דִּמְעוֹתַי.
שְׁבוּ נָא אִתִּי
בַּמִּסְתָּרִים.
שְׁבוּ נָא אִתִּי
וְנִבְכֶּה.
בַּנְּהָרוֹת. בַּנְּחָלִים.
תִּתְעַרְבֵּב דִּמְעָתֵנוּ.
נְהָרוֹת וּנְחָלִים
נַשְׁקֶה.
וְנִבְכֶּה עוֹד,
נִבְכֶּה
עַד שֶׁיָּבוֹא,
יְנַגֵּב דִּמְעוֹתֵינוּ.
וְנִבְכֶּה עוֹד,
נְחַכֶּה
שֶׁיָּבוֹא,
יָאִיר חֳשָׁכֵינוּ.
בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי,
בְּעוֹד לַיְלָה.
כִּי יָרֵחַ לָהּ
לְמָאוֹר.
בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי,
עַד עוֹלָם.
עַד הַשֵּׁם יִהְיֶה לָהּ
לְאוֹר.
תמר.
תִּבְכֶּה נַפְשִׁי.
וְקוֹל בֶּכִי,
וְצַעַר שְׁכִינָה.
בַּמִּסְתָּרִים
אֶהֱמֶה גַּעְגּוּעִים.
אֶלְחַשׁ מִילִים,
וּנְגִינַת קִינָה.
אַל תְּחַפְּשׂוּנִי אֲנָשִׁים.
אַל תְּבַקְּשׁוּ אוֹתִי.
בַּמִּסְתָּרִים
בּוֹכָה אֲנִי,
בַּמִּסְתָּרִים.
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי
אַיֶּכָּה.
לֹא אֹמַר עוֹד הִנֵּנִי,
לֹא אָשִׁיב.
כִּי קוֹלִי אֵינֶנּוּ וְאָבַד.
אֵין בִּי מִילִים
כִּי אִם בֶּכִי,
גַּעְגּוּעִים.
אֵין בִּי אוֹר
כִּי חֹשֶׁךְ עֲטָפַנִי,
בַּמִּסְתָּרִים.
וְעָפָר
שֶׁדָּבַק בְּפָנַי
וְחוֹל
שֶׁכִּסָּה גּוּפִי
נִמְלְחוּ בְּדִמְעוֹתַי.
אֲבַק דְּרָכַי
דָּבַק בִּי.
וּבוֹכָה אֲנִי,
בּוֹכָה
בַּמִּסְתָּרִים.
וְאִם תְּבַקְּשׁוּנִי
אַל תִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתִּי.
כִּי צַעַר שְׁכִינָה
נָעַל פִּתְחֵי שְׁעָרַי.
וְחוֹמוֹתַי
סְגוּרִים.
וְאִם תְּבַקְּשׁוּ
שֶׁאֵצֵא
וְאָקוּם,
אֲנַעֵר חוֹלוֹת מִבְּגָדַי.
וְאִם תִּדְרְשׁוּ
שֶׁאֶחְדַּל
וְאֶשְׁקֹט,
אֲתַקֵּן כְּבָר קִרְעֵי שִׂמְלוֹתַי.
וְאִם תִּרְצוּנִי,
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי,
רַק אַל תֹּאמְרוּ לִי דַּי.
וְאִם תִּרְאוּנִי,
וְאִם תִּמְצָאוּנִי,
רַק אַל תְּנַגְּבוּ דִּמְעוֹתַי.
שְׁבוּ נָא אִתִּי
בַּמִּסְתָּרִים.
שְׁבוּ נָא אִתִּי
וְנִבְכֶּה.
בַּנְּהָרוֹת. בַּנְּחָלִים.
תִּתְעַרְבֵּב דִּמְעָתֵנוּ.
נְהָרוֹת וּנְחָלִים
נַשְׁקֶה.
וְנִבְכֶּה עוֹד,
נִבְכֶּה
עַד שֶׁיָּבוֹא,
יְנַגֵּב דִּמְעוֹתֵינוּ.
וְנִבְכֶּה עוֹד,
נְחַכֶּה
שֶׁיָּבוֹא,
יָאִיר חֳשָׁכֵינוּ.
בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי,
בְּעוֹד לַיְלָה.
כִּי יָרֵחַ לָהּ
לְמָאוֹר.
בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי,
עַד עוֹלָם.
עַד הַשֵּׁם יִהְיֶה לָהּ
לְאוֹר.
"לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם. ולנגה הירח לא יאיר לך. והיה לך ה' לאור עולם ואלוקיך
לתפארתך:"
אשמח לביקורתלתפארתך:"
תמר.
