שיתוף - לביקורת שתיקת הכבסים

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
קוֹל דְּמָמָה עָבָה
כְּמוֹ טְרִיקָה שֶׁל דֶּלֶת
גַּלְגַּל חַמָּה שׁוֹקֵעַ
בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם
גַּם מְכוֹנָה עַל מְכוֹנָהּ
נָדָם שְׁאוֹנָהּ
מִתְכַּנֶּסֶת בַּפִּנָּה
רוֹתַחַת בַּהֶבֶל
שׁוֹקַעַת בָּאֵבֶל
עַל כֶּבֶס שֶׁהָלַךְ לִסְחִיטָה
סוֹפִית.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
אם אין אני לי מי לי..
את צפונותיי אגלה מעט מאוחרי הקליעים.
התחלתי לכתוב את השורה הראשונה בתחושה של מועקה וכובד כשהשמש שוקעת לחודש אב, איכשהו משורה לשורה חל איזה סחף זוחל ובסוף מצאתי עצמי בשורה האחרונה עם סחיטה סופית שכזאת.
שאלתי את עצמי, מה זה השיר הזה? הוא עצוב או מצחיק? על איזה נים הוא פורט ואיזה מטבע הוא פורט.
ואז אמרתי, אולי אתם תחכימוני.
למה התכוון המשורר??
 

מנוחה כהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית

הוריקן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
את האמת כשקראתי גם אני שמתי לב לבלבול הזה...
אבל למרות הסוף, זה נראה יותר עצוב מאשר מצחיק.
או לפחות משהו באמצע...
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
לפעמים חיוך מסתיר מאחוריו דמעות...
משהו כזה. כאילו בריחה מהעצב, ניסיון לחפות עליו, להתחמק ממנו, לקרוץ מתוך הדמעות.
קצת מזכיר חיוך מבוכה של אבלים..
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
את האמת כשקראתי גם אני שמתי לב לבלבול הזה...
אבל למרות הסוף, זה נראה יותר עצוב מאשר מצחיק.
או לפחות משהו באמצע...
אם כבר, אשתף בשיר נוסף שכתבתי אתמול. על פניו הוא קצת שובב אבל האמת היא שיש בו כאב עמוק מאוד.

ניאגרה

הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּמָּלֵא
בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּר.
הִיא מִתְמַלֵּאת בְּזֶרֶם אָחִיד,
בְּרַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהוֹלֵךְ וְשָׁקֵט
וְדוֹמֵם
כְּמוֹ מֵיכַל נִיאָגָרָה הָמוּם
מֻפְתָּע כָּל פָּעַם מֵחָדָשׁ
אֵיךְ בִּלְחִיצָה אַחַת הַכֹּל מִתְרוֹקֵן
וְלֹא נוֹתֶרֶת טִפָּה.
עַד שֶׁיָּבוֹא פִּכְפּוּךְ חָדָשׁ
יַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.
 

הוריקן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
אם כבר, אשתף בשיר נוסף שכתבתי אתמול. על פניו הוא קצת שובב אבל האמת היא שיש בו כאב עמוק מאוד.

ניאגרה

הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּמָּלֵא
בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּר.
הִיא מִתְמַלֵּאת בְּזֶרֶם אָחִיד,
בְּרַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהוֹלֵךְ וְשָׁקֵט
וְדוֹמֵם
כְּמוֹ מֵיכַל נִיאָגָרָה הָמוּם
מֻפְתָּע כָּל פָּעַם מֵחָדָשׁ
אֵיךְ בִּלְחִיצָה אַחַת הַכֹּל מִתְרוֹקֵן
וְלֹא נוֹתֶרֶת טִפָּה.
עַד שֶׁיָּבוֹא פִּכְפּוּךְ חָדָשׁ
יַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.
יפה מאוד!
כתיבה נוגעת!
את השיר הזה דווקא לקחתי לכיוון של הבנה עצמית שאנחנו לא מכונות... פחות בקטע כואב
אולי בגלל הדימוי...
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
את השיר הזה דווקא לקחתי לכיוון של הבנה עצמית שאנחנו לא מכונות... פחות בקטע כואב
מי אני שאתווכח..
לי השיר סיפר כמה קל לנפש להתרוקן וכמה קשה לה להתמלא מחדש..
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
למה התכוון המשורר??
אם הוא לא יודע... אולי הוא לא התכוון;)
כך או כך -
אהבתי מאוד
איזון מתוק בין מין עצב שזוחל בין השורות, אבל נימה של עדוד מופגנת
כבש - כבס סחיטה - שחיטה
מדהים!!!
 

עטרה ד

משתמש מקצוען
שיר יפהפה.
הוא ממש נגע לי בנקודה של היום הזה, של ערב תשעת הימים.
התחושה המעקצצת והנוגה.

ואז אמרתי, אולי אתם תחכימוני.
למה התכוון המשורר??
התחושה שלי הייתה של עצב דק שמנסה לעודד את עצמו.
בדיוק כמו שהיטיבו להגדיר לפניי:
משהו כזה. כאילו בריחה מהעצב, ניסיון לחפות עליו, להתחמק ממנו, לקרוץ מתוך הדמעות.
קצת מזכיר חיוך מבוכה של אבלים..
 

טלח

משתמש מקצוען
ביקורת כמו ביקורת.
מורידה שורה,
על מנת לכתוב שיר...
לו לא הייתה המילה 'סופית',
נכתבת.
השיר היה נוגה, והוא כולו מטאפורה.
ואקטואליה ובכי.
ה'סופית' נתנה לו הומור- וקיפלה אותו.
(לארונות. בתרתי.)
 

Reizy Esh

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
ניאגרה

הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּמָּלֵא
בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּר.
הִיא מִתְמַלֵּאת בְּזֶרֶם אָחִיד,
בְּרַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהוֹלֵךְ וְשָׁקֵט
וְדוֹמֵם
כְּמוֹ מֵיכַל נִיאָגָרָה הָמוּם
מֻפְתָּע כָּל פָּעַם מֵחָדָשׁ
אֵיךְ בִּלְחִיצָה אַחַת הַכֹּל מִתְרוֹקֵן
וְלֹא נוֹתֶרֶת טִפָּה.
עַד שֶׁיָּבוֹא פִּכְפּוּךְ חָדָשׁ
יַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.
איזה יופי!
(מרסל דושאן מישהו? סליחה על הרפרנס)
מהרהרת על ההגדרה המעניינת של התרוקנות הנפש.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה