אביא כמה ציטוטים מהמקרא וחז"לגובהו
מה הצד בכלל לכתוב גבהו?
החכמתי מאד מתשובתך, אך לא התייחסת בתשובתך למקורות שהבאתי לשני הצדדים.הכלל הוא: אם הקמץ הקטן או חטף הקמץ קיימים בכל צורות המילה, אין מסמנים את תנועת o בווי"ו. למשל, אמנם (אָמְנָם – אבל האומנם, הַאֻמְנָם), חכמה (חָכְמָה), קרבן (קָרְבָּן), תכנית (תָּכְנִית), תכנה (תָּכְנָה), לשמרו (לְשָׁמְרוֹ), בשכבך (בְּשָׁכְבְּךָ), צהריים (צָהֳרַיִם), מחרת (מָחֳרָת), אנייה (אֳנִיָּה), אפנה (אָפְנָה). אבל בבניין הָפְעַל התנועה o (קמץ קטן) מסומנת באות וי"ו. למשל, הופקד (הָפְקַד).
הערה: רבים בוחרים לכתוב "חוכמה", "קורבן", "תוכנית", "תוכנה", "לשומרו", "בשוכבך", "אונייה" ו"אופנה" – בניגוד לכלל.
אבל אם יש למילה צורה שבה היא נכתבת עם ו' אזי יש להשתמש עם ו' גם אם אפשר אחרת, כמו למשל צורכיכם (צָרְכֵיכֶם – המקור: צֹרֶךְ), חודשיים (חָדְשַׁיִם - המקור: חֹדֶשׁ), אוזניים (אָזְנַיִם – המקור: אֹזֶן), חומרים (חֳמָרִים – המקור: חֹמֶר), חומרי הדברה (חָמְרֵי-).
כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.מילא, אף אחד לא יתבלבל לחשוב ש'גובהו' היינו 'גובה אותו', אבל יש מלים שבהן יש הבדל מהותי בין צורתן בקמץ קטן לצורתן בחולם מלא, ואותן יש אכן להקפיד לכתוב כראוי, קמץ קטן במקומו וחולם מלא במקומו. לדוגמא: ''לשומרה - לשמרה'' - הראשון משמעו 'לשומר שלה' (או: 'לשומר אותה') והשני משמעו - לשמור אותה. ''לעובדו - לעבדו'' - הראשון 'לעובד שלו' או 'לעובד אותו' והשני - 'לעבוד אותו'.
כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.
אם שאלתם לגבי כתיבה בספר מכובד שאינו מנוקד - @סוגרים שידוך כבר ציטט את כללי האקדמיה העדכניים.כתיבה נכונה היא לא רק בשביל שלא יטעו. במיוחד בעריכת ספר למכון מכובד.
האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?כשכותבים בטקסט מנוקד - כותבים תמיד בלי ו', לפי כלל סל"ק - הברה סגורה לא מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה (קמץ קטן).
אבל כשכתבו את המשנה והגמרא ללא ניקוד, לפעמים הוסיפו ו' במקום שאפשר לטעות בין מילה זו לאחרת.
כאן אולי השיקול הפוך: אולי אפשר להתבלבל בין גָּבְהוֹ לגָבְהוּ, תלוי בהקשר המילה. אבל שניהם 'כשרים', וגם בדברי הגמרא עצמה אין אחידות בזה, לפעמים אפילו באותה שורה (קידושין מד ב - שדכו-שידכו).האם מדבריך נראה שיש לכתוב גבהו בלא ו', ולא כפי שכתבו האחרים כאן?
מזל שאני לא יודע דקדוק... לפני כל משפט הייתי שובר ת'ראש..אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)
רצונך לומר - 'מזל שאני לא מתעסק בדקדוק'... כי אילו היה עליך להתעסק בדקדוק בלי לדעת (כדבריך) כי אז אוי היה לך ואבוי ללקוחותיךמזל שאני לא יודע דקדוק... לפני כל משפט הייתי שובר ת'ראש..
יישר כוח על ההערה החשובה.אגב, הערה לגבי ניסוח השאלה שבכותרת: הניסוח הנכון הוא 'כשרוצים לכתוב...' שמשמעותו: כאשר רוצים לכתוב. 'שרוצים' משמע - 'אשר רוצים'. (זו טעות רווחת בימינו.)
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: