סעודת פורים הייתה בעיצומה. הטלפון בבית משפחת גלר צלצל שוב ושוב.
"מישהו עונה כבר?" שאלה הגב' גלר.
משראתה שאף אחד מהשיכורים שלה לא מתכונן לקום ממקומו, נאנחה וניגשה בעצמה להרים את השפופרת.
"הלו"
"טילללי לי לי לי, לי לי לי לי. ליהודים ליהודים הייתה אורה..."
"סליחה?"
בליל של קולות קידם את אוזניה.
"אנחנו מישיבת תורת אליהו"
"הבן שלכם היה חברותא של בן דוד של רפפורט מקיבוץ א'"
"הרב רוצה לשמוע וורט? כתוב במגילה ש..."
"לא פחות מאלף..."
"יש לכם איזה וודקה פה?"
"יוסי! תפסיק לעשות פדיחות"
רק מתוך הרגל של שנים אמרה להם "אולי כדאי שתרדו מהספה, שלא תקיאו לי עליה".
אחר כך ניתקה את הטלפון והודתה בליבה לקורונה הנפלאה.
"מה הכתובת הבאה?"
"צוריאל. בוגר מייסד. אוהב וורטים. לסחוט".
"אני מחייג".
"עזוב אתה שיכור לגמרי. אני מחייג".
"מספיק לריב. אנחנו צריכים להספיק את כל הכתובות. אוטוטו מתחיל הזום של המסיבת פורים".
"מישהו עונה כבר?" שאלה הגב' גלר.
משראתה שאף אחד מהשיכורים שלה לא מתכונן לקום ממקומו, נאנחה וניגשה בעצמה להרים את השפופרת.
"הלו"
"טילללי לי לי לי, לי לי לי לי. ליהודים ליהודים הייתה אורה..."
"סליחה?"
בליל של קולות קידם את אוזניה.
"אנחנו מישיבת תורת אליהו"
"הבן שלכם היה חברותא של בן דוד של רפפורט מקיבוץ א'"
"הרב רוצה לשמוע וורט? כתוב במגילה ש..."
"לא פחות מאלף..."
"יש לכם איזה וודקה פה?"
"יוסי! תפסיק לעשות פדיחות"
רק מתוך הרגל של שנים אמרה להם "אולי כדאי שתרדו מהספה, שלא תקיאו לי עליה".
אחר כך ניתקה את הטלפון והודתה בליבה לקורונה הנפלאה.
"מה הכתובת הבאה?"
"צוריאל. בוגר מייסד. אוהב וורטים. לסחוט".
"אני מחייג".
"עזוב אתה שיכור לגמרי. אני מחייג".
"מספיק לריב. אנחנו צריכים להספיק את כל הכתובות. אוטוטו מתחיל הזום של המסיבת פורים".