סקירת ספר שמעתם על א.ב. יהושע? לא מעניין. א.ב. ברסלר? קדימה!

Natan Galant · 29/9/22

באחת השבתות האחרונות, זכיתי באוצר יקר:
משום מקום צץ לפניי על השולחן ספרון דק בצבע צהוב עם עטיפה מחרידה בגווני שחור צהוב, ושמו: צרור בושם.
שם המחבר: א' ברסלר. (לאפוקי מא"ב יהושע האפיקורס...)

ומה אומר כי אדבר?
איזה יופי נדיר!

המחבר המנוח כתב את הספר (או נפטר) לפני כחמישים שנה, והוא מעלה שם צרור סיפורים קצרים, שמצליחים להעביר בחדות מכשפת את האווירה בקוצק, פשיסחה, גור וורקי.

המחבר קיבל עדויות אישיות מזקני החסידים, והאותנטיות בלתי ניתנת להכחשה. אפשר להווכח על המסר מהסיפורים, אפשר שלא לאהוב את הדרך הקוצקאית החריפה, הקיצונית והלוהבת (גערר חסידים לא לכעוס עליי בבקשה, כן?). אפשר להתרפק עליה, אפשר פשוט להתפעל.

מדהים כמה הכוח של ספר שכתוב טוב, להעביר בבהירות אווירה, ריחות ומראות של תקופות נשכחות, ובעיקר - של תחושות חברתיות. של שיוך חברתי. לכל קהילה או אפילו בניין מגורים, יש איזה ד.נ.א. משלו, נשמה ייחודית. אבל להצליח להעביר אותה בכתב? קשה, קשה.

א' ב' המנוח הצליח, ובזכותו זכר קוצק והדרך החסידית הרותחת, הסוערת והלא מתפשרת - יכול להתעורר גם בכם. אגב, אפשר בהחלט לראות קווים מקבילים בין רגשי הקשר של החסידים לרבותיהם דאז, למה שחשים כיום חסידי גור כלפי רבם שליט"א. מן יראה עמוקה, מהולה בהמון פחד או יותר נכון - אימה. יראת כבוד חריפה אולי. תגדירו איך שתרצו. חסידי הרבי הגדול מאכלסנדר, מספר הספר - חששו שרבם יגע בהם! הוא היה מניח להם יד על הדופק, ומייד מספר להם בנחרצות מי הם ובמה חטאו... אחחח, זה מפחיד!

אל תרוצו לחנויות, כי כנראה לא תמצאו שם את הספר. אבל כן תמצאו, תעשו לעצמכם טובה, ותקראו בו קצת.