ואוווווווווו הכל טובבב!!!
אני שבוע שעבר חזרתי משויץ הייתי עם קרוב משפחה שם למלע מ4 חודשים ומנסיון לצוות הרפואי יש מספיק עבודה לעשות מאשר לקשור יחסי ידידות עם נערות... וזו מצווה אדירה צריך את העזרה שלכן בנות הורים שלא ישנים ימים ולילות פתאום באחד הלילות בחורה מסורה מגיעה לישמור כמה שעות כדי שיוכלו להחליף קצת לא כוחות אלא תנוחות
שה' לא ינסה אף אחד מאיתנו בנסיונות
לא יודעת מה איתך.
אישית יצא לי לדבר הרבה עם הצוות הרפואי. בלילה העבודה פחותה בהרבה, והן פנויות, יחסית.
הייתי באמצע לכתוב סיפור, וישבתי עם שתי אחיות בשעות הלילה כדי לדייק את הסיפור ואת התסמינים של גיבור הסיפור, להעלות אפשרויות שיכולות להתאים למחלה, ואת אופני הטיפול וכו'.
במקרה אחר אחות אחרת ראתה שאני ערה (עבדתי על המחשב) ונכנסה כדי להחליף כמה מילים, שלא תירדם.
היה אח שהציע לי כוס קפה, כשראה שאני לא הולכת לישון והבוקר מתקרב (המיטה של ביה"ח ממש לא נוחה. ניצלתי את הלילות לעבודה). סירבתי, כמובן.
וגם בחדרי משפחות 'זכיתי' לא פעם להתעניינות ע"י הורים לילדים אחרים במחלקה, ולהתפעלות על ההתנדבות. ברור שזה קיים...
גילוי נאות: הייתי במחלקה קבועה עם אותו חולה, ומעל לגיל 30 - מספיק אחראית לעצמי.