הנושאים החמים
הנושאים החמים
אומרים כאן, שכותבי הסיפורים הם החרוצים וכותבי השירים הם העצלנים, יתכן.. האמת שכבר התחלתי קצת להשתכנע.
אמנם לא אתווכח כעת..
אך כדי שלא יחשדוני חבירי בעצלנותי המרובה.. אעלה כאן טור קטן שכתבתי בימי חורפי תוך כדי אימון בהשחזת קולמוס, כשעוד "התעתדתי" על הכיוון הזה. היום כבר לא - ב"ה.
אל תתייחסו למלים הבוטות.. ככה זה בשפה שלהם. וכמובן, יש עוד מה לשפר כאן, אלא שכבר אין לי ענין בזה כיום.
שמאל ימין שמאל
כל שנה, אותו מצעד, רק בפזמון חוזר..
כבר נמאס ללעוס את זה כל פעם. לא מתחשק לי לכתוב על זה יותר.
תכל'ס, על אמת, תאמינו לי, כולם ימניים.
לא מאמינים? תשמעו סיפור.
ישב לו ערביבון אחד על פינת רחוב בעיר העתיקה, לבלע בשקיקה את הלחם שעמל עליו בזיעת אפו.
איכשהו הגיח לו פרחח מאחוריו, קרע לו חצי לחמו, וישב לסעוד בצידו.
עודו מביט בפה פעור על שארית לחמו הנשארת, צעד למולו איזה ג'נטלמן נחמד, ובאלגנטיות רבה שלף מבין ידיו את הנותר בכפו.
קלט הפרחח את הקטע הג'נטלמני, ובזעם נורא הרים עליו קול זעקה וצעקה – "תתבייש לך, כובש זר אכזר חסר רחמים, איך לא תבוש לצער כך בן אדם מסכן ולגזול שארית לחמו מבין שיניו"!
מיד מיסמס לכל חביריו העיתונאים וקלינאי התקשורת, ולמול המצלמות – תוך כדי לעיסה כמובן, דיבר בלהט רב ובהומניות מעושה, על גזילת כבשת הרש ועל אכזריות הלב של הג'נטלמנים כ-ו-ל-ם, תוך כדי טפיחה ידידותית על שכם הערביבון ההמום – שגם ככה תפס בכח את לשונו שלא יבלענה בטעות מרוב רעבונו.
ת'אמת, זה ערביבונינו הנחמד – אחמד, לדידו, הפרחח הצעקן גרוע יותר מרעהו הג'נטלמן. אבל מה יעשה.. לדבר הוא כבר לא יכול, נאלם המסכן.
זהו. זה כל הסיפור.
ככה בדיוק קרה במדינתינו הקטנה..
ערבים ישבו בה לרוב, מהמזרח עד למערב ומהצפון עד לדרום, במשך שנים רבות, בכל מקום היית מריח את הנרגילה והקפה - טורקי ושלא טורקי.
אז מה קרה פתאום..
יום בהיר אחד, קפצו עליהם כמה פרחחים ישראלים "שמאלנים", נישלו אותם מחצי מדינה בעל כורחם, שלחו אותם לעזאזל, הכריזו על מדינתם שלהם הם, ועשו אז חגיגה גדולה – "יש לנו מדינה", תלו על עץ בד לבן מתוכל, שרו "התקוה", וכל השאר...
אבל כשבאו אחר כך הג'נטלמים ה"ימניים" לכבוש את השאר, קמו פתאום כל אותם פרחחים מרבציהם, הפסיקו לשיר "להיות עם חפשי בארצינו", ובקול זעקה והומניות מעושה "הגנו" על שארית הפליטה הפלסטינית הנגזלת, למול מצלמות התקשורת ה"מעוזנת", ובלי להתבלבל - רצו גם אל במת האו"ם ה"מאוחדת".
זה מה שקרה.. תשאלו.. יגידו לכם.
נו באמת.. עכשיו תגידו אתם.. מיהו ה"כובש" האמיתי – הימני הניצי, הימין ה"ג'נטלמני" או השמאל ה"נאור" ה"הומאני"?
נ"ב, אין כאן כל הבעת דעה לכאורה על גזילת ארצינו מידי הערבים, ארץ ישראל היא שלנו ורק שלנו. ואין כוונת הכותב לכנות את כובשי הארץ בשם "פרחחים" בדוקא, זה נכתב רק כדי לשבר את האוזן בשביל המשל והנמשל. וכמובן שאין המערכת אחראית...
אמנם לא אתווכח כעת..
אך כדי שלא יחשדוני חבירי בעצלנותי המרובה.. אעלה כאן טור קטן שכתבתי בימי חורפי תוך כדי אימון בהשחזת קולמוס, כשעוד "התעתדתי" על הכיוון הזה. היום כבר לא - ב"ה.
אל תתייחסו למלים הבוטות.. ככה זה בשפה שלהם. וכמובן, יש עוד מה לשפר כאן, אלא שכבר אין לי ענין בזה כיום.
שמאל ימין שמאל
כל שנה, אותו מצעד, רק בפזמון חוזר..
כבר נמאס ללעוס את זה כל פעם. לא מתחשק לי לכתוב על זה יותר.
תכל'ס, על אמת, תאמינו לי, כולם ימניים.
לא מאמינים? תשמעו סיפור.
ישב לו ערביבון אחד על פינת רחוב בעיר העתיקה, לבלע בשקיקה את הלחם שעמל עליו בזיעת אפו.
איכשהו הגיח לו פרחח מאחוריו, קרע לו חצי לחמו, וישב לסעוד בצידו.
עודו מביט בפה פעור על שארית לחמו הנשארת, צעד למולו איזה ג'נטלמן נחמד, ובאלגנטיות רבה שלף מבין ידיו את הנותר בכפו.
קלט הפרחח את הקטע הג'נטלמני, ובזעם נורא הרים עליו קול זעקה וצעקה – "תתבייש לך, כובש זר אכזר חסר רחמים, איך לא תבוש לצער כך בן אדם מסכן ולגזול שארית לחמו מבין שיניו"!
מיד מיסמס לכל חביריו העיתונאים וקלינאי התקשורת, ולמול המצלמות – תוך כדי לעיסה כמובן, דיבר בלהט רב ובהומניות מעושה, על גזילת כבשת הרש ועל אכזריות הלב של הג'נטלמנים כ-ו-ל-ם, תוך כדי טפיחה ידידותית על שכם הערביבון ההמום – שגם ככה תפס בכח את לשונו שלא יבלענה בטעות מרוב רעבונו.
ת'אמת, זה ערביבונינו הנחמד – אחמד, לדידו, הפרחח הצעקן גרוע יותר מרעהו הג'נטלמן. אבל מה יעשה.. לדבר הוא כבר לא יכול, נאלם המסכן.
זהו. זה כל הסיפור.
ככה בדיוק קרה במדינתינו הקטנה..
ערבים ישבו בה לרוב, מהמזרח עד למערב ומהצפון עד לדרום, במשך שנים רבות, בכל מקום היית מריח את הנרגילה והקפה - טורקי ושלא טורקי.
אז מה קרה פתאום..
יום בהיר אחד, קפצו עליהם כמה פרחחים ישראלים "שמאלנים", נישלו אותם מחצי מדינה בעל כורחם, שלחו אותם לעזאזל, הכריזו על מדינתם שלהם הם, ועשו אז חגיגה גדולה – "יש לנו מדינה", תלו על עץ בד לבן מתוכל, שרו "התקוה", וכל השאר...
אבל כשבאו אחר כך הג'נטלמים ה"ימניים" לכבוש את השאר, קמו פתאום כל אותם פרחחים מרבציהם, הפסיקו לשיר "להיות עם חפשי בארצינו", ובקול זעקה והומניות מעושה "הגנו" על שארית הפליטה הפלסטינית הנגזלת, למול מצלמות התקשורת ה"מעוזנת", ובלי להתבלבל - רצו גם אל במת האו"ם ה"מאוחדת".
זה מה שקרה.. תשאלו.. יגידו לכם.
נו באמת.. עכשיו תגידו אתם.. מיהו ה"כובש" האמיתי – הימני הניצי, הימין ה"ג'נטלמני" או השמאל ה"נאור" ה"הומאני"?
נ"ב, אין כאן כל הבעת דעה לכאורה על גזילת ארצינו מידי הערבים, ארץ ישראל היא שלנו ורק שלנו. ואין כוונת הכותב לכנות את כובשי הארץ בשם "פרחחים" בדוקא, זה נכתב רק כדי לשבר את האוזן בשביל המשל והנמשל. וכמובן שאין המערכת אחראית...
