שעת לילה מוקדמת.
אני יושב על המחשב. כותב טור כלשהו.
דפיקות בדלת.
אני קם לפתוח.
"שוק! במה זכיתי?" אני אומר. "ג'וג'ו, צ'יקו ו..."
"החבית במדרגות עדיין אם אתה מתכוון לדב... מה הסיפור שאתה גר בקומה כזו גבוהה? עוד קצת ואתה יוצא מהאטמוספרה..."
"יש מעלית!"
"אנחנו עלינו במעלית לדב הייתה בעיה קטנה של רוחב יתר בכניסה אליה. חיכינו לו עשרים דקות למעלה. לא משנה! חצי שעה וגם הוא יצטרף..."
"אני צ'יקו, אני מבין שאתה כבר מכיר..."
"בטח מכיר! שבו על הספה!"
"טוב שאנחנו אלה שנשב באמת, שלא יבוא דב ויעשה אותה ז"ל בטרם עת".
"במה העניין ידידיי?"
"העניין של 'ידידיך' הוא ששמועה גונבה לאוזננו שאתה מפרסם עלינו טו..."
דפיקות אימתניות בדלת.
"אואה! כנס דב! עמוד בכיף!"
"מה עמוד? אין לך כיסא?"
"האמת שיש לי, אבל אני מעדיף שהוא גם יהיה לי... יודע מה? קח!" הושטתי לו כיסא מטבח.
"לה... זה מוות ודאי..."
"גם לרצפה! בקיצור שועל, אנחנו שמענו שאתה מפרסם טור בהמשכים עלינו באתר פרוג..."
"מודה באשמה!"
"כולל כל הבדיחות עליי..."
"זה לא בסדר! אפשר לעשן פה?" מוציא צ'יקו סיגריה גמורה כמעט סופנית "חייב טעם פילטר דחוף!"
"לא. מה לא בסדר בטור?"
"תגיד לי אתה מוכר במבות של אוסם?"אמר ג'וג'ו מביט בפליאה בארון הבמבות שלי.
"אה, לא ממש..."
"ואתה עוד צוחק על ההתמכרות של צ'יקו... יש לך יותר במבות מלאוסם! בקיצור זה ממש לא בסדר הטור הזה!"
"למה?"
"אנחנו רוצים סדרה קבועה! סדרה שבה תתאר תמיד איך אנחנו דנים על כל הדברים, צוחקים אחד ושניים על השלישי העצום... מה אתה עושה? מה אתה רושם את כל מה שאנחנו אומרים עכשיו? תן לי רגע לראות!"
"תזהר! העכבר עומד על 'כתבו תגובה'! אם אתה לוחץ זה יעלה את המשך הטור, יעני מה שאני מדבר איתכם עכשיו ואני כותב, לאתר פרוג! עדיין לא ערכתי אותו!"