שלושה ספרים פתוחים, ואיש אחד עצלן | ביקורת משולשת.

קדיתא

משתמש פעיל
@צדיק סופית , מלכתחילה חשבתי להצטרף ל @אבימי ולנסות להסביר את מהות הביקורת שלו, אבל מאחר שאתה סבור שמבקריך מתרשמים מכתיבתך בסתר ומבקרים אותה בגלוי כי הם בעלי מידות פגומות, אז אני מוותר על זה.
ממש חבל שאתה חושב כך.
אמנם לא קראתי את הספר, אבל מהמעט שקראתי מכתיבותיך בעיתונים וגם כאן, אני מתרשם מאוד מכישורי הכתיבה שלך ועדיין מתחבר לביקורת המהותית. ואת שניהם אני עושה בגלוי.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
למרבה צערי הכנה עדיין לא קראתי את הספר הדק היטב ורק עלעלתי בין בתריו הרבים, המרובים והמתרבים באשר פגשתיהו.
לנגד עיני צפו ועלו סיפורי הסופר המספר ממש כבעת קריאתם לראשונה בינות לדפי עיתונות רדודה שטחית וסרת טעם, כשלפתע מזדקר לו שמו של ידידינו הצדיק השמח, או שמא הפושטק הסופי, ומהווה שעה של קורת רוח ותענוג עילאי לחדוות שמחת ששון גיל רינת ועליזת הקורא.
שמחה פשיטיק הינו סופר. נקודה.
נכון, בציבור שלנו המושג סופר הוא מושג מאוד לא קיים. רוב הכותבים הינם עילגים-דלי שפה-דלי הבעה-דלי רעיונות-כל אחד בשמו הטוב יבורך, ולכן כשמגיע מישהו שמצליח לכתוב בצורה משובחת אנחנו נבהלים.
אז בא נאמר בקול צלול וברור:
@צדיק סופית הצליח להגיע למינון המדוייק של תשלובת בין אוהדי הסגנונות כולם. הוא הצליח לגעת באלו שמחפשים את סגנון הכתיבה השירתי-גוטמני יחד עם אלו שמחפשים משהו מתון יותר. מכך או כך - לכל שואפי הספרות היפה והמקורית יש כיום בית.

(נכון עכשיו גם אני אקבל ספר עם הקדשה אישית?)
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
@צדיק סופית , מלכתחילה חשבתי להצטרף ל @אבימי ולנסות להסביר את מהות הביקורת שלו, אבל מאחר שאתה סבור שמבקריך מתרשמים מכתיבתך בסתר ומבקרים אותה בגלוי כי הם בעלי מידות פגומות, אז אני מוותר על זה.
ממש חבל שאתה חושב כך.
אמנם לא קראתי את הספר, אבל מהמעט שקראתי מכתיבותיך בעיתונים וגם כאן, אני מתרשם מאוד מכישורי הכתיבה שלך ועדיין מתחבר לביקורת המהותית. ואת שניהם אני עושה בגלוי.
אם הוא חש כך, אני חושב שהוא צודק בהחלט.
הבעיה היא תמיד אותה הבעיה:
הלא מפרגנים נותנים דרור לאי פרגונם, והמעריכים לא תמיד טורחים.
 
נערך לאחרונה ב:

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
נפלת באמת על פסקה מופרעת,
ולכן אוסיף אחריה עוד כמה פסקאות, לרושם אמיתי:

שב יואלקה לביתו, מדליק הנר השמיני וכל היתר, מזמר את זמירות החג ומשתדל להתעלם מזיופי ילדיו. הללו ראוהו והנה הוא דרוך קמעא. ולא שדריכותו המתמדת, הנובעת מלחצי עסקיו, אינה מטרידתם. אלא שדריכות זו בה הם חוזים עתה, כפולה היא ואף מכופלת. אינה קפולה ואינה מקופלת. פרוסה כפרוסה של עוגת שכבות. גלויה כגלויה ססגונית. יודעים הם כי כך היא דרכו של יואלקה אביהם, אשר דריכות מדריכה מדריכה את צעדיו. ומה יום מיומיים?

על הנעשה אין להשיב. עם המסתם המוחלטת של נרוני זאטוטיו, מביט יואלקה על שעונו ומגיע למסקנה כי חצי שעה חלפה לה זה מכבר. ומשכך, מְשַׁכֵּךְ הוא את דריכותו דלעיל ומנקזה כלפי עולם המעשה. די לדריכות, עת למעשים. מדלג אל החניה, מכשכש בצרורו ומקליק על שלט הרכב. נכנס אל קרביו, מפעיל חימום ומפליג לדרכו. תחילה אל הקונדיטוריה, לאסוף אל רכבו שלל סופגניות חמימות. ומשם – היישר אל היעד.

לאחר ניווט מהיר בין שדרות ברוקלין ויציאה חלקה אל המרכז הניו-יורקי, מוצא יואלקה את אשר חיפש. 'אפשר בהחלט לקרוא לזה ארמון', הוא מהרהר תוך כדי הבטה חולמנית משהו על האחוזה הנרחבת. 'הארמון הזה קצת חריג בנוף, אבל גם בעליו אינו שגרתי כלל ועיקר'.

שומר הסף מאפשר לו להיכנס, לאחר שיואלקה מוסר לו את שמו ואת מטרת בואו. 'התכונן להגעה אל היעד', עובר בו קול פנימי. 'שפר הופעתך', לוחש לו קול אחר. מלאכת מציאת הפעמון מתגלה כקשה, אולם לאחר מחשבה מעמיקה והקשה על כל פריט אפשרי, מגלה יואלקה כי ראש הארי המגולף שעל הדלת, יכול הוא להיעקר ממקומו ובמשיכתו מדנדן הפעמון. המולה עולה ובאה מן הבית, ויואלקה מייחל שמאן דהוא ישמע את צלצולו.

מאן דהוא שמע, ואת זה מגלה הדלת הנפתחת. ילד קטן-קטן ומנומש-מנומש פותח את הדלת לרווחה. "סבא אמר שאתה יכול להכניס את הדונאטס", הוא ממלמל בביישנות. 'התפוח נפל הרחק מן העץ', מגחך יואלקה באלם קול. הוא מניף את ארגזי הסופגניות מדיפות הניחוח, ונכנס אל הארמון.

ה-צ-י-ל-ו-!

("סופגניות בדצמבר")
לי זה נראה כאילו מוישה גוטמן התחיל את הסיפור, ו... שמחה פשיטיק סיים... ('סופית', כן?)

אני מבין את הביקורת, אך לא רואה בכך חיסרון בעצם ה'סופר'.
ז'אנר מסוים. יש חובבים ויש פוסחים.

הנה משנתי הספרותית פרושה לפניך:
צפה בקובץ המצורף 355715
יש מצב בטקסט רגיל, ולא בתמונה?
מסקרן אותי לקרוא.
(בטח שלחו לך במייל את הטקסט; אם לא - הם לא צדיקים. סופית!)

בגדול, אני נהנתי מהקטע שהועלה. סוג של יציאה מהקופסה הרגילה שלנו.
משחקי מילים, חידוד מחשבה - מה יותר טוב מזה?!

@צדיק סופית - כישרון עצום!
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
לי זה נראה כאילו מוישה גוטמן התחיל את הסיפור, ו... שמחה פשיטיק סיים... ('סופית', כן?)

אני מבין את הביקורת, אך לא רואה בכך חיסרון בעצם ה'סופר'.
ז'אנר מסוים. יש חובבים ויש פוסחים.


יש מצב בטקסט רגיל, ולא בתמונה?
מסקרן אותי לקרוא.
(בטח שלחו לך במייל את הטקסט; אם לא - הם לא צדיקים. סופית!)

בגדול, אני נהנתי מהקטע שהועלה. סוג של יציאה מהקופסה הרגילה שלנו.
משחקי מילים, חידוד מחשבה - מה יותר טוב מזה?!

@צדיק סופית - כישרון עצום!
עצלנון!
תוריד את התמונה ותקרא, זה שווה את זה לגמרי.

@צדיק סופית הייתי מוכן כמעט להרוג בשביל ראיון אוהד כל כך בהמודיע...
 

כתב ומכתב

משתמש מקצוען

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
ספר? ספריה שלמה!

מי שמדבר.
תציץ בכותרת האשכול.
ניצחתני בני, ניצחתני.
ברכות יחולו על ראשך, ויפזזו סביבך, וינצנצו סביבך כעורבים חדלי אישים, ותהי הברכה שורה בביתך, ואף זורמת אל החצר ומברכת את הגפנים, שאף הם יפרחו וילבלבו ויהיה היין הנסחט מהם בטעם גן עדן, בטעם משכר שאיננו משקר, אף שנשתה כשהוא חם.
 

קדיתא

משתמש פעיל
אם הוא חש כך, אני חושב שהוא צודק בהחלט.
הבעיה היא תמיד אותה הבעיה:
הלא מפרגנים נותנים דרור לאי פרגונם, והמעריכים לא תמיד טורחים.
הכרה ומחמאה הן צרכים אנושיים בסיסיים, ואני מבין היטב מי שחש נפגע מביקורת. אני גם מסכים שאין זה מן הנימוס לשגר ביקורת מבלי להתייחס לצדדים חיוביים. אבל עדיין, להאשים את המבקרים בצרות עין זה קצת מגוחך. בפרט כשמדובר בפורום ספרות. אנחנו כאן בשביל ביקורת. לא כך?

אני הייתי שמח מאוד לראות ביקורת על כתיבתי. גם ביקורת קשה [פחות על התוכן, יותר על הצורה].

אגב, התייחסות בוגרת לביקורת לא מחייבת לקבל אותה. אם אתה סבור שהבנתו הספרותית של המבקר נמוכה, או שהביקורת שלו ממש לא במקום, פשוט דפדף הלאה. אבל אם יכול להיות קצה של אמת בדבריו, נסה להתעלות מעל עצמך ולחשוב איך להפיק תועלת מהביקורת.
 

הגשש

משתמש מקצוען
לעניות דעתי העשירה, @צדיק סופית כותב מצוין, כתיבתו גבוהה ומעלה, תיאוריו מלוטשים ליטוש אחרי ליטוש, אך אין הוא המציא את הגלגל הזה, קדם לו משה גוטמן המוכשר, אשר לספריו הראשונים היית צריך להצמיד אליך מילון אבן גוטמן, אחרת שיניך היו נושרות מהמאמץ להבין את רצף האותיות בהן השתמש הכותב ברקימת הגובלן הספרותי שלו.
נס גוטמני בפני עצמו הוא, שכתיבתו התמתנה והפכה מונגשת (אן שמא שינינו התרגלו לשבירתם פעם אחר פעם...) אך זאת יש לדעת שגם מ. גוטמן לא המציא גלגל זה וקדם לו - במובנים מסויימים - הרב זריצקי האגדי.
אך זאת יש לדעת, לפני הביקורת, ז'אנר צריך לאהוב. נקודה.
אין חובב מוזיקת רוק יכול לתת את חוות דעתו על (להבדיל אא"ה) יצירה גוראית משובחת באורך מלא.
כמו שחובב ספרות מתח או מדע בדיוני אין לו מה לחפש בשירה מתפייטת.
לפני שאתה נותן ביקורת על דבר מכל סוג שהוא, שאל את עצמך האם אני מחובר לז'אנר עליו אני עומד לכתוב?
והיה והתשובה חיובית, תן בראש אל תהסס. ולא, משוך ידך מהז'אנר הבלתי אהוב עליך.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
לעניות דעתי העשירה, @צדיק סופית כותב מצוין, כתיבתו גבוהה ומעלה, תיאוריו מלוטשים ליטוש אחרי ליטוש, אך אין הוא המציא את הגלגל הזה, קדם לו משה גוטמן המוכשר, אשר לספריו הראשונים היית צריך להצמיד אליך מילון אבן גוטמן, אחרת שיניך היו נושרות מהמאמץ להבין את רצף האותיות בהן השתמש הכותב ברקימת הגובלן הספרותי שלו.
נס גוטמני בפני עצמו הוא, שכתיבתו התמתנה והפכה מונגשת (אן שמא שינינו התרגלו לשבירתם פעם אחר פעם...) אך זאת יש לדעת שגם מ. גוטמן לא המציא גלגל זה וקדם לו - במובנים מסויימים - הרב זריצקי האגדי.
אך זאת יש לדעת, לפני הביקורת, ז'אנר צריך לאהוב. נקודה.
אין חובב מוזיקת רוק יכול לתת את חוות דעתו על (להבדיל אא"ה) יצירה גוראית משובחת באורך מלא.
כמו שחובב ספרות מתח או מדע בדיוני אין לו מה לחפש בשירה מתפייטת.
לפני שאתה נותן ביקורת על דבר מכל סוג שהוא, שאל את עצמך האם אני מחובר לז'אנר עליו אני עומד לכתוב?
והיה והתשובה חיובית, תן בראש אל תהסס. ולא, משוך ידך מהז'אנר הבלתי אהוב עליך.
כל מילה.
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
בכובעי השני כמאייר
הראה לי פעם בחורצ'יק איורים שלו. הם היו איומים. נקודה.
התחלתי לומר לו בעדינות, תשמע, אולי כדאי ללמוד אנטומיה, וקומפוזיציה, וצבעים.
הוא הסתכל עלי בתערובת של הפתעה, תמהון וחוסר סבלנות. ואמר, לא לא. זה הסגנון שלי.
כמה ששכנעתי, שזה יפתח אותו, ויש לו פוטנציאל, הוא הסתכל עלי, במבט חלול, אמר כמה מילים, ותודה והלך.
ואחרי זה חשבתי שמי אני שישים את הקו של מה יפה מה לא.

אבל אחרי זה הבנתי שלהתחבא מתחת ההתפעלות שלך מעצמך,
ולנופף בשכנוע שמה שיצרת זה ז'אנר,
זה גישה עצלנית, מעוררת רחמים, שמובילה להתכווצות ולא להתפתחות.
ולפעמים אנחנו יוצרים משהו וכל כך מאוהבים בו, ובמבט החדש שיש על עצמינו לאור זה,
עד שאנחנו פשוט לא מתקדמים. אפילו ביקורת פשוטה שבאה מלב טוב לא נכנסת. זה חבל.
כי אפילו אם מישהו יהיה צרכן של חומרים שלו, זה רק כי הצרכן מנוון כמוהו, ועצלן מכדי להתאמץ לחפש ולבקש הנאות מורכבות ואיכותיות. יותר. וכן. יש הבדל בין רמות של הנאה. יש הנאה מסוכריה בשקל, ויש הנאה מטעם מעודן של יין מיושן.
ושעון מפלסטיק בצבע זהב אינו שעון מזהב.

והצטערתי קצת אחרי זה שלא הצלחתי להעביר לבחור ההוא את המבט הזה, של מחוץ לקופסה הקטנה שבה הוא חי באושר.

אבל לא אמרתי לו כלום. אנחנו אנשים מנומסים בסך הכל. אנשים שלא מכריזים על אנשים אחרים הערות אישיות ברבים.

עד כאן החוויה שהיתה לי עם הבחורצ'יק הזה וערימת הדפים המביכה שלו.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אבל אחרי זה הבנתי שלהתחבא מתחת ההתפעלות שלך מעצמך,
ולנופף בשכנוע שמה שיצרת זה ז'אנר,
זה גישה עצלנית, מעוררת רחמים, שמובילה להתכווצות ולא להתפתחות.
ולפעמים אנחנו יוצרים משהו וכל כך מאוהבים בו, ובמבט החדש שיש על עצמינו לאור זה,
עד שאנחנו פשוט לא מתקדמים. אפילו ביקורת פשוטה שבאה מלב טוב לא נכנסת. זה חבל.
כי אפילו אם מישהו יהיה צרכן של חומרים שלו, זה רק כי הצרכן מנוון כמוהו, ועצלן מכדי להתאמץ לחפש ולבקש הנאות מורכבות ואיכותיות. יותר. וכן. יש הבדל בין רמות של הנאה. יש הנאה מסוכריה בשקל, ויש הנאה מטעם מעודן של יין מיושן.
ושעון מפלסטיק בצבע זהב אינו שעון מזהב.
ככה זה היום. אנחנו בדור של פוסטמודרניזם. אסור להגיד לאדם שהוא לא לגיטימי... כל קשקוש - אמנות. כל רשימת מכולת - פרוזה. כל קרקור עשוי לזכות בתחרות וכו'.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בכובעי השני כמאייר
הראה לי פעם בחורצ'יק איורים שלו. הם היו איומים. נקודה.
התחלתי לומר לו בעדינות, תשמע, אולי כדאי ללמוד אנטומיה, וקומפוזיציה, וצבעים.
הוא הסתכל עלי בתערובת של הפתעה, תמהון וחוסר סבלנות. ואמר, לא לא. זה הסגנון שלי.
כמה ששכנעתי, שזה יפתח אותו, ויש לו פוטנציאל, הוא הסתכל עלי, במבט חלול, אמר כמה מילים, ותודה והלך.
ואחרי זה חשבתי שמי אני שישים את הקו של מה יפה מה לא.

אבל אחרי זה הבנתי שלהתחבא מתחת ההתפעלות שלך מעצמך,
ולנופף בשכנוע שמה שיצרת זה ז'אנר,
זה גישה עצלנית, מעוררת רחמים, שמובילה להתכווצות ולא להתפתחות.
ולפעמים אנחנו יוצרים משהו וכל כך מאוהבים בו, ובמבט החדש שיש על עצמינו לאור זה,
עד שאנחנו פשוט לא מתקדמים. אפילו ביקורת פשוטה שבאה מלב טוב לא נכנסת. זה חבל.
כי אפילו אם מישהו יהיה צרכן של חומרים שלו, זה רק כי הצרכן מנוון כמוהו, ועצלן מכדי להתאמץ לחפש ולבקש הנאות מורכבות ואיכותיות. יותר. וכן. יש הבדל בין רמות של הנאה. יש הנאה מסוכריה בשקל, ויש הנאה מטעם מעודן של יין מיושן.
ושעון מפלסטיק בצבע זהב אינו שעון מזהב.

והצטערתי קצת אחרי זה שלא הצלחתי להעביר לבחור ההוא את המבט הזה, של מחוץ לקופסה הקטנה שבה הוא חי באושר.

אבל לא אמרתי לו כלום. אנחנו אנשים מנומסים בסך הכל. אנשים שלא מכריזים על אנשים אחרים הערות אישיות ברבים.

עד כאן החוויה שהיתה לי עם הבחורצ'יק הזה וערימת הדפים המביכה שלו.
אם הייתי המחבר של הספר, הייתי נעלב,
בוטה מידי.
 

קדיתא

משתמש פעיל
ככה זה היום. אנחנו בדור של פוסטמודרניזם. אסור להגיד לאדם שהוא לא לגיטימי... כל קשקוש - אמנות. כל רשימת מכולת - פרוזה. כל קרקור עשוי לזכות בתחרות וכו'.
פוסטמודרניזם זה נהדר, הבעיה היא באנשים שכל מהותם פרה-פרה-מודרנית והם מתחבאים באיצטלת פוסטמודרניזם.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אם הייתי המחבר של הספר, הייתי נעלב,
בוטה מידי.
אמממ אני מסכים איתך, אבל אם הייתי גם מחבר הספר וגם מכיר את אבימי, הייתי יודע שזה מאהבה גדולה ומביקורת בונה.

וגם בגלל שאם נהרוס לו את הציניות נפסיד אותה גם בכתיבה. :)
 

משויטט

משתמש מקצוען
כאן המקום להשתחצן קמעה ולהכריז שגם אני זכיתי בספר שמחה פשיטיק של צדיק סופית. אשראי חלקי, ובבקשה לקנא. וגם להשתחצן קצת פחות בזה שגם אני נגוע באותה עצלות מגונה מול מלל כבד.
אבל בשבועות האחרונים הספר מונח על השידה הידועה, ואני קורא בו באדיקות עוד עמוד ועוד עמוד, ומבטיח לעצמי שאחרי שאגמור סיפור שלם - ארשה לעצמי להתרווח על תלאותיו הקצביים של יצחק פלדמן והפסקת עישונו.
ברור שצריך יישוב הדעת וערנות מוחלטת בשביל להנות ממה ששמחה עשה מן השפה הישנה והטובה שלנו. וגלומים שם גאונות עם נשמה, וחידודים שאף פעם לא היית חושב עליהם סתם כך.
וזה תענוג אמתי למי שאוהב את המילה הכתובה.
אם כי, גם אני יודע שלסגנון הזה יש פחות ופחות דרישה, ופחות ופחות אנשים בדור מוסח הדעת שלנו יודעים להעריך את מה שפעם היו מכנים ספרות. היום השוק דורש כתיבה קלילה וזורמת, וזה מה שהעיתונות ורוב הספרים עושים. מי יותר טוב ומי פחות.
אבל לשרידי דור הקוראים, וגם לאנשים שבאו להתאמץ בשביל להנות על אמת, מדובר ללא ספק ביצירת מופת.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
ארשה לעצמי להתרווח על תלאותיו הקצביים של יצחק פלדמן והפסקת עישונו.
האמת שזה לא פייר, כי אני כבר סוגר שבוע שישי ללא המקטרת, ולולא יצחק פלדמן חישבתי בעצמי, לצאת מסע סביב עצמי, אך יתוש (סליחה,כן) קדמני.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
פוסטמודרניזם זה נהדר, הבעיה היא באנשים שכל מהותם פרה-פרה-מודרנית והם מתחבאים באיצטלת פוסטמודרניזם.
הרבה מהמודרניזם הוא מזויף, והוא בסך הכל פוסט. טוב, בא לא נגלוש.
אגב, לאור העלבותו של @נתן גלנט בשביל המחבר, אני רואה צורך להבהיר שדבריי אינם מוסבים כלל כלפי המחבר המוכשר דנן. דבריי נכתבו רק על דברי @אבימי.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה