הנושאים החמים
הנושאים החמים
בני ברק יקרה שלי, כולי התפעלות ממך. את לא מפסיקה להפתיע.
שלוש בלילה, איצקוביץ. קידוש לבנה.
נזכר שמחר זה נגמר, אי אפשר יותר לקדש. מחליט לעשות את זה כאן ועכשיו.
עומד בחוץ, רוקד כנגדה, איני יכול לנגוע בה.
ואז, זה קורה. בני ברק שלי, האמת, קצת התאכזבתי!
אין שלוש אנשים לרפואה - לאחל 'שלום עליכם', פשוט אין!
מחפש בכל מקום, מנסה לשכנע את המוכר של שלוימל'ה לצאת אתי החוצה ולהתברך באור הלבנה. הוא מסרב.
ממשיך לחפש, מוצא את הראשון אחרי עשר דקות.
כך חולפות להם הדקות, וסוף סוף אני מאושר, יש לי שלוש 'עליכם שלום'ס!
אני מסיים להנאתי, מנצל את העובדה שהרחוב ריק באופן מוזר כדי לרקוד בעוז טובים מאורות' - ואז צועד לביתי.
בדרך הביתה, בני ברק שלי, אני רואה שעל אף הכול - נשארת את!
כי האמת, כבר ממש דאגתי. תמיד סיפרו לי שאת עמוסה באנשים בכל שעות היממה, שבני ברק היא עיר של אנשים. מה שאומר - שאם אין אנשים, אין עיר!
אבל מה שראיתי בדרך, כאמור, הרגיע אותי, החזיר לי את האמון בך.
מרחוק כבר הבחנתי בהבהובים אדומים. סירנה.
מתחת לבניין מגורים רגיל, סטנדרטי כזה, הוא עמד שם, האמבולנס...
ומסביב לאמבולנס, הם עמדו שם, אלה שעושים את העיר.
אנשים!
והאמת, בני ברק, שהפתעת אותי.
שלוש בלילה! עשרים איש, סקרנים מכף רגל ועד שורשי שיער!
ככה אני אוהב אותך, בני ברק שלי.
עיר ללא הפסקה.
שלוש בלילה, איצקוביץ. קידוש לבנה.
נזכר שמחר זה נגמר, אי אפשר יותר לקדש. מחליט לעשות את זה כאן ועכשיו.
עומד בחוץ, רוקד כנגדה, איני יכול לנגוע בה.
ואז, זה קורה. בני ברק שלי, האמת, קצת התאכזבתי!
אין שלוש אנשים לרפואה - לאחל 'שלום עליכם', פשוט אין!
מחפש בכל מקום, מנסה לשכנע את המוכר של שלוימל'ה לצאת אתי החוצה ולהתברך באור הלבנה. הוא מסרב.
ממשיך לחפש, מוצא את הראשון אחרי עשר דקות.
כך חולפות להם הדקות, וסוף סוף אני מאושר, יש לי שלוש 'עליכם שלום'ס!
אני מסיים להנאתי, מנצל את העובדה שהרחוב ריק באופן מוזר כדי לרקוד בעוז טובים מאורות' - ואז צועד לביתי.
בדרך הביתה, בני ברק שלי, אני רואה שעל אף הכול - נשארת את!
כי האמת, כבר ממש דאגתי. תמיד סיפרו לי שאת עמוסה באנשים בכל שעות היממה, שבני ברק היא עיר של אנשים. מה שאומר - שאם אין אנשים, אין עיר!
אבל מה שראיתי בדרך, כאמור, הרגיע אותי, החזיר לי את האמון בך.
מרחוק כבר הבחנתי בהבהובים אדומים. סירנה.
מתחת לבניין מגורים רגיל, סטנדרטי כזה, הוא עמד שם, האמבולנס...
ומסביב לאמבולנס, הם עמדו שם, אלה שעושים את העיר.
אנשים!
והאמת, בני ברק, שהפתעת אותי.
שלוש בלילה! עשרים איש, סקרנים מכף רגל ועד שורשי שיער!
ככה אני אוהב אותך, בני ברק שלי.
עיר ללא הפסקה.
