הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
שלום וברכה, מדבר ר' שלוימע מהחיידר.
אני מתקשר בנוגע לבן שלכם, מוישל'ה. כן כן, ברוך השם. הכל בסדר. אני לא כל כך שומע אתכם טוב, יש רעשים בקו.
אני מתקשר בנוגע לכיפה.
לא של האבא, חס וחלילה. כיפה לבנה מצמר היא דבר יפה מאוד, ראיתי פעם בציורים שככה כל היהודים לבשו. אני לא מבין למה יש עליה גם ציורים של תיישים, אבל, שוין, זה לא העסק שלנו, של החיידר אני מתכוון.
לא משנה, לא משנה. אין לנו בעיה עם הלבוש של האבא או של המשפחה ברוך השם.
הנקודה היא, הפוינט, הסיבה שהתקשרתי, בעצם, אממ, היא לגבי הכיפה.
רק רציתי להסביר. החיידר לא נגד כיפות בלי סרט. כן? אנחנו לא נכנסים לדקויות כאלו.
יש הורים שמעדיפים ככה, יש הורים שמעדיפים ככה, אנחנו בעיקרון לא מתעקשים על משהו מסויים. אבל כמובן מעודדים כיפות עם סרט. נורמל. בתים משלנו.
אני לא אוהב להתקשר להורים, במיוחד לא בנוגע לכיפות. לא לא, אין לי הנאה מזה. חס וחלילה. המשגיח ר' מוישה זיידע'ס לימד אותנו בישיבה שאם מלמד נהנה לתת ביקורת לילד או להורים, הוא צריך להתחזק מאוד.
המשגיח היה יהודי של צורה, אנחנו בחיידר מנסים לתת לילדים כיוון בחיים, שיהיו כמוהו. לפחות שישאפו. וכן, גם כמובן כמו הרב שטיינמן והרב אלישיב.
הילד שלכם, אני משוכנע, עוד יכול להיות הרב אלישיב הבא. אנחנו בחיידר עושים הכל. אני בטוח בורוך השם שגם אתם משתדלים, שמענו עליכם דברים טובים מאוד מארגון הידברות, ממחלקת שילוב משפחות בקהילה.
אמרתם משהו? אני לא שומע, לא שומע, מחילה. יש פה בדיוק טרקטור מול החיידר.
מאוד לא נעים לי השיחה הזו, אודה ואתוודה. רק שלא נותרה לנו ברירה. אוייי. אויי. כל כך לא נעים לי. הלב שלי. שניה אני משתעל, תודה על הסבלנות.
לצערנו, לאחר ששוחחנו על הנושא אני והמנהל הרב שמואלזון, החלטנו שצריכים להתקשר ולדבר.
אממ. אני אסביר, אסביר. כן, אגש באמת לנקודה, אני חושב. לא רוצה למתוח אתכם, חס וחלילה.
לאחרונה, אפעס, שמנו לב שהבן שלכם מגיע גם עם כיפת עור חומה.
התלבטנו מה לעשות, אממ... ממה נפשך. אם זה בכוונה, אז נראה שהחיידר שלנו לא מקום מתאים לבן שלכם. מצד שני, אם זו טעות, בוודאי תתקנו אותה בעצמכם.
העניין הוא כזה.
תראו, אני אדבר בכבוד.
עם כיפת העור עוד השלמנו קצת. אפעס. הבנו שאתם משפחה חדשה בעיר וההורים היו חילוניייים פעם, אז אנחנו מכבדים ונותנים מקום. אנחנו יודעים שאתם אולי, אפעס, לא מבינים את המשמעות של כיפה מעור.
הבוקר אני מתקשר כי מוישל'ה הגיע עם כיפת עור תחש. כן, המודרנית עם כל ה.. משגעס'ים האלו. העיגולים הצהובים והירוקים עליה. של החרד"קים. רחמנא לצלן. בלתי אפשרי, בלתי אפשרי. בעל פעור על הראש, זה מה שזה.
הנה הקו משתפר. אני שומע עכשיו. אתם לא יודעים על מה אני מדבר?
אתם לא משפחת שוהם?-?
אההה.
אה.
אמממ.
אוהוהוהוווו.
אממ.
אה.
השם ישמור ויציל. איזו טעות נוראה. אז הגעתי בעצם למשפחת טשכנוב? שהאבא ראש ישיבה בבית נפתלי?
טעות שלי, טעות שלי. תשכחו מכל השיחה. חשבתי שהתקשרתי למשפחת שוהם, נו הבעלי-תשובע האלו, שיהיו בריאים.
לא חשוב, לא חשוב. לא רוצה לדבר לשון הרע. להתראות.
כן כן, הבן שלכם, יענקי, ברוך השם ילד מצויין ותלמיד חכם מופלג.
שולם, שלום, להתראות.
אני מתקשר בנוגע לבן שלכם, מוישל'ה. כן כן, ברוך השם. הכל בסדר. אני לא כל כך שומע אתכם טוב, יש רעשים בקו.
אני מתקשר בנוגע לכיפה.
לא של האבא, חס וחלילה. כיפה לבנה מצמר היא דבר יפה מאוד, ראיתי פעם בציורים שככה כל היהודים לבשו. אני לא מבין למה יש עליה גם ציורים של תיישים, אבל, שוין, זה לא העסק שלנו, של החיידר אני מתכוון.
לא משנה, לא משנה. אין לנו בעיה עם הלבוש של האבא או של המשפחה ברוך השם.
הנקודה היא, הפוינט, הסיבה שהתקשרתי, בעצם, אממ, היא לגבי הכיפה.
רק רציתי להסביר. החיידר לא נגד כיפות בלי סרט. כן? אנחנו לא נכנסים לדקויות כאלו.
יש הורים שמעדיפים ככה, יש הורים שמעדיפים ככה, אנחנו בעיקרון לא מתעקשים על משהו מסויים. אבל כמובן מעודדים כיפות עם סרט. נורמל. בתים משלנו.
אני לא אוהב להתקשר להורים, במיוחד לא בנוגע לכיפות. לא לא, אין לי הנאה מזה. חס וחלילה. המשגיח ר' מוישה זיידע'ס לימד אותנו בישיבה שאם מלמד נהנה לתת ביקורת לילד או להורים, הוא צריך להתחזק מאוד.
המשגיח היה יהודי של צורה, אנחנו בחיידר מנסים לתת לילדים כיוון בחיים, שיהיו כמוהו. לפחות שישאפו. וכן, גם כמובן כמו הרב שטיינמן והרב אלישיב.
הילד שלכם, אני משוכנע, עוד יכול להיות הרב אלישיב הבא. אנחנו בחיידר עושים הכל. אני בטוח בורוך השם שגם אתם משתדלים, שמענו עליכם דברים טובים מאוד מארגון הידברות, ממחלקת שילוב משפחות בקהילה.
אמרתם משהו? אני לא שומע, לא שומע, מחילה. יש פה בדיוק טרקטור מול החיידר.
מאוד לא נעים לי השיחה הזו, אודה ואתוודה. רק שלא נותרה לנו ברירה. אוייי. אויי. כל כך לא נעים לי. הלב שלי. שניה אני משתעל, תודה על הסבלנות.
לצערנו, לאחר ששוחחנו על הנושא אני והמנהל הרב שמואלזון, החלטנו שצריכים להתקשר ולדבר.
אממ. אני אסביר, אסביר. כן, אגש באמת לנקודה, אני חושב. לא רוצה למתוח אתכם, חס וחלילה.
לאחרונה, אפעס, שמנו לב שהבן שלכם מגיע גם עם כיפת עור חומה.
התלבטנו מה לעשות, אממ... ממה נפשך. אם זה בכוונה, אז נראה שהחיידר שלנו לא מקום מתאים לבן שלכם. מצד שני, אם זו טעות, בוודאי תתקנו אותה בעצמכם.
העניין הוא כזה.
תראו, אני אדבר בכבוד.
עם כיפת העור עוד השלמנו קצת. אפעס. הבנו שאתם משפחה חדשה בעיר וההורים היו חילוניייים פעם, אז אנחנו מכבדים ונותנים מקום. אנחנו יודעים שאתם אולי, אפעס, לא מבינים את המשמעות של כיפה מעור.
הבוקר אני מתקשר כי מוישל'ה הגיע עם כיפת עור תחש. כן, המודרנית עם כל ה.. משגעס'ים האלו. העיגולים הצהובים והירוקים עליה. של החרד"קים. רחמנא לצלן. בלתי אפשרי, בלתי אפשרי. בעל פעור על הראש, זה מה שזה.
הנה הקו משתפר. אני שומע עכשיו. אתם לא יודעים על מה אני מדבר?
אתם לא משפחת שוהם?-?
אההה.
אה.
אמממ.
אוהוהוהוווו.
אממ.
אה.
השם ישמור ויציל. איזו טעות נוראה. אז הגעתי בעצם למשפחת טשכנוב? שהאבא ראש ישיבה בבית נפתלי?
טעות שלי, טעות שלי. תשכחו מכל השיחה. חשבתי שהתקשרתי למשפחת שוהם, נו הבעלי-תשובע האלו, שיהיו בריאים.
לא חשוב, לא חשוב. לא רוצה לדבר לשון הרע. להתראות.
כן כן, הבן שלכם, יענקי, ברוך השם ילד מצויין ותלמיד חכם מופלג.
שולם, שלום, להתראות.
