הנושאים החמים
הנושאים החמים
גדי ישראלי
משתמש מקצוען
עכשיו לנושא שהטריד לא מעט בסצנה של רכישת האייפון על ידי מיודענו מוטי.
נתחיל בביקורות המעולות:
אז ככה,
היו לי לבטים רבים (ועוד ישנם...) בדרך להציג את הנושא בצורה עדינה ותועלתית. גם אם זה יבוא על חשבון העלילה. אין ספק כי בנושאים כאלו יש להלך על ביצים...
לגופם של דברים.
היעדר מלחמת היצרים - מכיוון והחומר הזה יכול להיות מוגש גם לבחור ישיבה רגיל. הרי שהצגת צד כלשהו המצדיק את המעשה, הוא מסוכן בעליל בהשלכותיו. גם אם זה על דרך השלילה. לכן בחרתי להציג את השלב הזה כביכול בצורה בוסרית. כדי שבחור ישיבה ובת סמינר שיקראו את הסיטואציה, יאמרו בדיוק את מה שאמרתם: 'מדוע הוא קנה את זה? זה לא נורמלי!!!' העדפתי להציג את הצד המצדד על ידי מישהו זר, במקרה שלנו - אבי המוכר בדוכן, שהוא ברור שאין מה באמת להשתכנע ממנו... ולא על ידי בחור ישיבה - שובב ככל שיהיה.
מבחינתי לטפל בנקודה שהבחור כבר נמצא שם. בשלב הזה אין תועלת לתאר את הדרך לשם, בלי לפרק ולסקל את הדרך. הפרק עסק בתיאור העובדות ולא בשפיטתם, וזה מנע את הרחבת העניין.
מה בחור פתאום קונה אייפון? ראה ברחוב מסכים וזהו? - כמה שזה ישמע כואב. אכן, מבוסס על... (מתוך שיחות בנושא עם בחורים שעברו שלב כזה בחייהם. פעמים רבות הם בעצמם לא מבינים מדוע הם רכשו את המכשיר הזה. בלי ששכנעו אותם, בלי שהתלבטו וכו' - וכן, ישנו גורם 'הסקרנות' כאשר זהו החלק הדומיננטי באישיות הנער, הוא עלול למעשים שהוא עצמו אינו חולם על התוצאות שלהם. ולו בגלל סקרנותו וחיפוש הריגושים. (במובן הזה, זה דומה למשובת הדור הקודם במכשירי הרדיו...)
אין ספק כי תעמולת הפרסום על מוצרי הדיגיטל הללו, בשילוט חוצות, ובתרבות סביבתית ברחוב של משמשי המכשירים (גם המוגנים), מעלה את הסקרנות ומשפיעה. כך שנראה שלא מתבשל כלום, אבל בתת מודע זה צומח וגדל.
וכן, נדרשת העמקת מודעות בקרב המחנכים על מניעים כאלו ברכישת מכשיר כזה ע"י בחור, לציבור המחנכים. לבדיקה של כל בחור במניעיו למעשה. וזה בהחלט גם מניע. (אנשי חינוך המכירים את הנושא, יוכלו להסכים עם העניין).
למה המשגיח יוצא כזה אטום לב? - זו בדיוק הנקודה שבאנו לחדד. אילו מדובר בבחור פרחח, אז הגישה הזו מובנת. בבחינת הצלת יתר בני החבורה. אך כאן באנו לשים דגש על בחור שלא נמצא בבית המדרש, מה שמונע מהמשגיח לרדת לנבכי נפשו ולרות את ההתנהלות שלו המלאה. ומכאן הוא מגיע למסקנא הקלאסית שהבחור, פרחח.
ואגב, זו אינה אטימות, אלא תחושת מחנק של פיקוח כלל נפשות הבחורים בישיבה. ניתן לדייק את זה כ'חוסר אונים'.
מהיכן לבחור כסף לקנות את המכשיר - קאשייע אוף אמעיישע... לצערנו הזמינות של המכשירים מוזילה את מחירי ה'יד שנייה', וכן מכשירים חדשים מדגמים ישנים, במחירים הנמוכים בהרבה מאלף שקלים.
ולשאלה האחרונה...
למה אין שום דרמה בתיאור, שום עיניים מיוסרות, שום מבט של ייאוש, של חוסר אונים. וכאלה. - כן. אכן אין. זהו רגע בו הרגשות קופאות. צבועות במסך שחור, טכנוקרטי. מבדיקת העובדות בשטח, מבחורים רבים שתיארו לי את חוויית השלב של 'שילוח הקן'...
זהו. חפרתי אובר. אבל היה חשוב לי להבהיר את הנקודות הללו.
@עדיאל , @אשר שרבר , @אהוב תודה רבה על העלאת הנושא והצפתו.
כלשון החבר'ה, הרמתם לי להנחתה... ההערות במקום! (והאמת, חיכיתי להם...)
וכיף לי לסיים עם המחמאה הזו
מעריך את ההערכה שלך. שימחת אותי.
תודה רבה!
כל מילה ומילה.
בענין אטימות המשגיח הייתי מדגיש את מקור הטעות לאטימות הזו.
בענין חוסר הדרמה הייתי מדגיש את קיפאון הרגשות.
