הנושאים החמים
הנושאים החמים
תופרת חרישית
משתמש פעיל
חזרתי מביקור אנרגיה בעיר אחת.
בעיר ה-- לא רוצה לפרט ככה בגלוי, שלא תהיה איזה פרסומת סמויה או משהו. כמו שעל בני ברק יש אומרים "עיר התורה והחסידות" ויש אומרים סתם להשכלה - "מסלול הליכה רטוב", חזק! אל תגידו.
טוב, סטיתי...
יש עוד איזה עיר לא -משנה- מה-שמה שנקראת "עיר המשמרת והצניעות", יש אחת שנקראת "עיר הקברים והפיצות", עוד אחת "עיר הוואדיות והמריבות", "עיר החומוס והניגוב". יש עוד צירוף אחד, מוכר מוכר, לא רוצה להיות דוגרית. יש אומרים "עיר הקודש והכותל". לא אמרתי, רק רמזתי.
חזרתי ממנה...
רק רציתי לימון, לגרון. לימון אחד! חמוד צהוב כזה, יאמייי מתוק מממ...
נכנסתי לחנות הירקות הקרובה, לידי אני רואה אישה עורכת קניה, רצינית זה היה נראה.
ניגשתי לשלם על לימון אחד מהמם, בשל, יפה תואר, שיחייך לי מהתה.
בעודי משלמת, ההיא פנתה אל המוכר ושאלה בקול ובבטחון עצמי שיש רק לה: "יש גזר בבודדה???", כנראה שהוא מכיר את הסחורה, ענה לה מה שענה, וזהו.
נשארתי תקועה עם השאלה, לא שמתי לב איך המשיכו העניינים להתגלגל, את הלימון שכחתי לקחת...
משם המשכתי לסופר ענק. שלא תהיה איזה פרסומת סמויה אכתוב ברמז: משהו שנשמע כמו "דכאון זמני". התכוונתי לרכוש שם עלי תה מעץ ערבה מחודדת.
בעודי משייטת בין המון אדם ומוצרים, אני רואה את ההיא, מהבודדה.
"סלחי לי" היא ביקשה, "סלחתי" עניתי.
"יש לך מושג איפה יש פה אוקשיזן?" היא שאלה. "לא מכירה מוצר כזה, אבל בואי, אנסה לעזור לך, אייתי ב'קשה" אמרתי.
"א-ו-ק-ש-י-ז-ן" היא הדגישה.
"את בטוחה? מוצר חדש או מה?"..
"לא" היא ענתה בקול חלוד, ובבטחון עצמי שיש רק לה: "נוזל, בבקבוק ירוקה",
"אה" עניתי בחדווה, "בואי איתי!" העפתי קדימה את עגלתי עם עלי התה מעץ ערבה מחודדת, והגענו אל מדפי המשקאות.
"הנה יקירה, הנה בקבוק ירוק עם נוזל (ירוק?). סבן אפ, ספרייט, משקה תפוחים, משקה עלים לא שטופים (שמעתי פעם שיש סגולה כזאת, לשתות תערובת עלים מהטבע, עם כל החרקים. יש להם סגוליות מיוחדת משהו. חרק בגימטריא קטנה 2. גם איזה מילה באנגלית שקשורה לעניין יוצאת בגימטריא קטנה 2, כך שזה יושב אחד על אחד. בדוק על מי ששמו בגימטריא בינונית יוצא 2, ואז צריך להוסיף עוד חרק מהחצר, שיהיה אותנטי... תבררו. שווה.), משקה בצל ירוק, משקה ירוקת מן האקווריום, אולי יש משקה חדש בשם אוקשיזן (נשמע כמו קללה לא עלינו). נסי פשוט לחפש" ייעצתי לה באכפתיות.
"אוי, מכה" היא אמרה. "מכה?" התפלאתי. "מכה מכה" היא חידדה, "צריך בית חולים?" התרצנתי. "לא..." היא מלמלה לעצמה ביאוש סדוק.
"סליחה" אמרתי וחיפשתי קופה ללא ממתינים, עד 10 מוצרים ללא מע"מ.
והיא הלכה, נעלמה לי מהעיניים ממש כשהיתה ליד מדף עם בקבוקים ירוקים. הספקתי עוד לראות זיקוקים נוצצים בעיניה.
תדלקתי את עצמי בקוקה קולה, והמשכתי לשוק.
שווקים יש בכל עיר, סתם שתדעו. שלא תחשבו שאתם מבינים באיזו עיר מדובר. לפעמים אני קופצת לשם, לעורר קצת את המח. תאמינו או לא, היו שם צעקות ברמות לא מוכרות.
פרנסה משמים! חשבתי בקול.
בין הבלבלת והצעקת הלך שם איזה הלך עם דגל פלסטין ושאג: "לא הולכים למקלודנ'ס! לא הולכים למקלודנ'ס!" מי הולך למקלודנ'ס? מי הדביל שידרוך במקלודנ'ס?
"מה זה מקלודנ'ס?" שאל מישהו.
"זה לא כלום, זה נעלם, זה אויר, זה משהו לא קיים". אמרתי.
ואז ראיתי את ההיא מהבודדה מתקרבת לכיוון שלי. עם בקבוקים ירוקים בעגלת הקניות שבידיה. ראיתי שהיא שמחה, עברה לה המכה כנראה.
שמעתי אותה משוחחת בנייד. לא רציתי להאזין יותר מידי שלא תרגיש שהיא מעניינת אותי, רק שמעתי אותה אומרת (סלחו לי, בקצרה): "...סינטונאות... ביוקרטיה... ביטקוינט?!... נוסטעלעגיה..." וחיוך קורן עטה את פניה.
נדבק אלי החיוך הזה. לא יורד לי מהפרצוף. מכה. לנסות עם אוקסיג'ן אולי?
בעיר ה-- לא רוצה לפרט ככה בגלוי, שלא תהיה איזה פרסומת סמויה או משהו. כמו שעל בני ברק יש אומרים "עיר התורה והחסידות" ויש אומרים סתם להשכלה - "מסלול הליכה רטוב", חזק! אל תגידו.
טוב, סטיתי...
יש עוד איזה עיר לא -משנה- מה-שמה שנקראת "עיר המשמרת והצניעות", יש אחת שנקראת "עיר הקברים והפיצות", עוד אחת "עיר הוואדיות והמריבות", "עיר החומוס והניגוב". יש עוד צירוף אחד, מוכר מוכר, לא רוצה להיות דוגרית. יש אומרים "עיר הקודש והכותל". לא אמרתי, רק רמזתי.
חזרתי ממנה...
רק רציתי לימון, לגרון. לימון אחד! חמוד צהוב כזה, יאמייי מתוק מממ...
נכנסתי לחנות הירקות הקרובה, לידי אני רואה אישה עורכת קניה, רצינית זה היה נראה.
ניגשתי לשלם על לימון אחד מהמם, בשל, יפה תואר, שיחייך לי מהתה.
בעודי משלמת, ההיא פנתה אל המוכר ושאלה בקול ובבטחון עצמי שיש רק לה: "יש גזר בבודדה???", כנראה שהוא מכיר את הסחורה, ענה לה מה שענה, וזהו.
נשארתי תקועה עם השאלה, לא שמתי לב איך המשיכו העניינים להתגלגל, את הלימון שכחתי לקחת...
משם המשכתי לסופר ענק. שלא תהיה איזה פרסומת סמויה אכתוב ברמז: משהו שנשמע כמו "דכאון זמני". התכוונתי לרכוש שם עלי תה מעץ ערבה מחודדת.
בעודי משייטת בין המון אדם ומוצרים, אני רואה את ההיא, מהבודדה.
"סלחי לי" היא ביקשה, "סלחתי" עניתי.
"יש לך מושג איפה יש פה אוקשיזן?" היא שאלה. "לא מכירה מוצר כזה, אבל בואי, אנסה לעזור לך, אייתי ב'קשה" אמרתי.
"א-ו-ק-ש-י-ז-ן" היא הדגישה.
"את בטוחה? מוצר חדש או מה?"..
"לא" היא ענתה בקול חלוד, ובבטחון עצמי שיש רק לה: "נוזל, בבקבוק ירוקה",
"אה" עניתי בחדווה, "בואי איתי!" העפתי קדימה את עגלתי עם עלי התה מעץ ערבה מחודדת, והגענו אל מדפי המשקאות.
"הנה יקירה, הנה בקבוק ירוק עם נוזל (ירוק?). סבן אפ, ספרייט, משקה תפוחים, משקה עלים לא שטופים (שמעתי פעם שיש סגולה כזאת, לשתות תערובת עלים מהטבע, עם כל החרקים. יש להם סגוליות מיוחדת משהו. חרק בגימטריא קטנה 2. גם איזה מילה באנגלית שקשורה לעניין יוצאת בגימטריא קטנה 2, כך שזה יושב אחד על אחד. בדוק על מי ששמו בגימטריא בינונית יוצא 2, ואז צריך להוסיף עוד חרק מהחצר, שיהיה אותנטי... תבררו. שווה.), משקה בצל ירוק, משקה ירוקת מן האקווריום, אולי יש משקה חדש בשם אוקשיזן (נשמע כמו קללה לא עלינו). נסי פשוט לחפש" ייעצתי לה באכפתיות.
"אוי, מכה" היא אמרה. "מכה?" התפלאתי. "מכה מכה" היא חידדה, "צריך בית חולים?" התרצנתי. "לא..." היא מלמלה לעצמה ביאוש סדוק.
"סליחה" אמרתי וחיפשתי קופה ללא ממתינים, עד 10 מוצרים ללא מע"מ.
והיא הלכה, נעלמה לי מהעיניים ממש כשהיתה ליד מדף עם בקבוקים ירוקים. הספקתי עוד לראות זיקוקים נוצצים בעיניה.
תדלקתי את עצמי בקוקה קולה, והמשכתי לשוק.
שווקים יש בכל עיר, סתם שתדעו. שלא תחשבו שאתם מבינים באיזו עיר מדובר. לפעמים אני קופצת לשם, לעורר קצת את המח. תאמינו או לא, היו שם צעקות ברמות לא מוכרות.
פרנסה משמים! חשבתי בקול.
בין הבלבלת והצעקת הלך שם איזה הלך עם דגל פלסטין ושאג: "לא הולכים למקלודנ'ס! לא הולכים למקלודנ'ס!" מי הולך למקלודנ'ס? מי הדביל שידרוך במקלודנ'ס?
"מה זה מקלודנ'ס?" שאל מישהו.
"זה לא כלום, זה נעלם, זה אויר, זה משהו לא קיים". אמרתי.
ואז ראיתי את ההיא מהבודדה מתקרבת לכיוון שלי. עם בקבוקים ירוקים בעגלת הקניות שבידיה. ראיתי שהיא שמחה, עברה לה המכה כנראה.
שמעתי אותה משוחחת בנייד. לא רציתי להאזין יותר מידי שלא תרגיש שהיא מעניינת אותי, רק שמעתי אותה אומרת (סלחו לי, בקצרה): "...סינטונאות... ביוקרטיה... ביטקוינט?!... נוסטעלעגיה..." וחיוך קורן עטה את פניה.
נדבק אלי החיוך הזה. לא יורד לי מהפרצוף. מכה. לנסות עם אוקסיג'ן אולי?
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
