שיתוף / כשנצבעו הרחובות בשחור / שיר

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

כיסופים
האלגוריה נכתבה בעזרת הרבה סיעתא דשמיא, בהשראת שירו של עדי רן 'נקודות של כיסופים', וכמובן - מבוססת על הקשר בין כל מעשה של יהודי לבין געגועי נשמתו
הצעה לסדר - פרק 10
פרק 10 "ניצן? אמא מדברת", ניצן באמצע לקרוא ספרון בלשים, חש דריכות בלתי מוסברת. "קרה משהו?" "כן", האנחה שלה מעצימה את החשש הפוקד אותו, "אבא...
מלכויות
משל להבנת עניין המלכויות בר"ה
לא רק לבנות הנעורים / על "שיבולים שנותרו בשדה", מאת רותי קפלר
מימי לא זלזלתי, חס ושלום, בחווית קריאה משובחת. ודאי שלא בקריאה המביאה לקתרזיס משחרר. אבל ספריה של המחברת, וספר זה בכללם, לא משאירים אחריהם רק...

שרה מגן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אתמול,

כשנצבעו הרחובות בשחור
והוצפו הלבבות בשכול.

זלגו הדמעות ללא גינונים
מחלל שנפער ורק מעצים.

נזכרתי בשיר מתאים
שכתבתי מתוך רגשות דומים.
והביא אותו אליכם, אישים.


כשצרבו החולות

כשצרבו החולות
צרבו עד מאד.
רצינו לרוץ מהרה
להגיע לחוף
אל המים.

לשתות ולגמוה
מלא חפנים.

לצלול אל עמקי המים
לרוות.

חפשנו בדרכינו
עוזרים, עוזרות.

תרנו מולנו
את כל הדמויות.

את כולם
את כולם
גייסנו עדינו.

עזרו לנו
חלצו חושים.

וכולם באו
נאספו.

וצרבו החולות שבעתיים
הן הדרך עתה
עמוסה בכפל כפליים.
-
צרבו החולות
צרבו עד מאד
עזבונו כולם לחסות בדיונות.
_
נותרנו לבדינו,
ביתמותינו
עם אלוקינו.

תפסנו אומנות אבותינו.
פיללנו,
זעקנו.

הרוו אז הדמעות החולות
צננו להט החום.
מלאו החולות דמעותינו
סללו שביל עדינו.
-
כל הנחלים הולכים אל הים
וכל הדמעות אל תוכם.
-
צורבים החולות
חולותינו.
ידינו אליך פרושות
מהר והבא גואלינו
ממימי תורתך לשתות.


כרמית
 
נערך לאחרונה ב:

לוח אירועים

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

למעלה