אתמול,
כשנצבעו הרחובות בשחור
והוצפו הלבבות בשכול.
זלגו הדמעות ללא גינונים
מחלל שנפער ורק מעצים.
נזכרתי בשיר מתאים
שכתבתי מתוך רגשות דומים.
והביא אותו אליכם, אישים.
כשצרבו החולות
כשצרבו החולות
צרבו עד מאד.
רצינו לרוץ מהרה
להגיע לחוף
אל המים.
לשתות ולגמוה
מלא חפנים.
לצלול אל עמקי המים
לרוות.
חפשנו בדרכינו
עוזרים, עוזרות.
תרנו מולנו
את כל הדמויות.
את כולם
את כולם
גייסנו עדינו.
עזרו לנו
חלצו חושים.
וכולם באו
נאספו.
וצרבו החולות שבעתיים
הן הדרך עתה
עמוסה בכפל כפליים.
-
צרבו החולות
צרבו עד מאד
עזבונו כולם לחסות בדיונות.
_
נותרנו לבדינו,
ביתמותינו
עם אלוקינו.
תפסנו אומנות אבותינו.
פיללנו,
זעקנו.
הרוו אז הדמעות החולות
צננו להט החום.
מלאו החולות דמעותינו
סללו שביל עדינו.
-
כל הנחלים הולכים אל הים
וכל הדמעות אל תוכם.
-
צורבים החולות
חולותינו.
ידינו אליך פרושות
מהר והבא גואלינו
ממימי תורתך לשתות.
כרמית
כשנצבעו הרחובות בשחור
והוצפו הלבבות בשכול.
זלגו הדמעות ללא גינונים
מחלל שנפער ורק מעצים.
נזכרתי בשיר מתאים
שכתבתי מתוך רגשות דומים.
והביא אותו אליכם, אישים.
כשצרבו החולות
כשצרבו החולות
צרבו עד מאד.
רצינו לרוץ מהרה
להגיע לחוף
אל המים.
לשתות ולגמוה
מלא חפנים.
לצלול אל עמקי המים
לרוות.
חפשנו בדרכינו
עוזרים, עוזרות.
תרנו מולנו
את כל הדמויות.
את כולם
את כולם
גייסנו עדינו.
עזרו לנו
חלצו חושים.
וכולם באו
נאספו.
וצרבו החולות שבעתיים
הן הדרך עתה
עמוסה בכפל כפליים.
-
צרבו החולות
צרבו עד מאד
עזבונו כולם לחסות בדיונות.
_
נותרנו לבדינו,
ביתמותינו
עם אלוקינו.
תפסנו אומנות אבותינו.
פיללנו,
זעקנו.
הרוו אז הדמעות החולות
צננו להט החום.
מלאו החולות דמעותינו
סללו שביל עדינו.
-
כל הנחלים הולכים אל הים
וכל הדמעות אל תוכם.
-
צורבים החולות
חולותינו.
ידינו אליך פרושות
מהר והבא גואלינו
ממימי תורתך לשתות.
כרמית
נערך לאחרונה ב: