שיתוף> כי התמכרנו אני ועמי

[ש. צ. וינמן]

נראה לי שקו התפר להבחנה של התמכרות היא - התלות.
כמה אתה יכול לעמוד/לתפקד בלי ה/קפה/עיתון/אצבע/תחביב וכו'
-
ולא משנה באיזה שם נקרא לזה, חביב ככל שיהיה.

 

[שרלוט]

אני רוצה להבהיר משהו:
אין לי אינטרס להוכיח באותות ובמופתים שהתמכרות זו נחלת הכלל.
אני לא פרופסורית ולא ערכתי מחקרים.
אני לא חברה במכוני גמילה ואני לא לוקחת חלק במחקרים האלו.
מה שכן- רציתי רק להביא את הנושא הזה לציבור לאחר שקראתי מחקרים רציניים
במגזין רפואי שמביא את הנושא של ההתמכרויות.
מי שחושב שלא כולם כך- זכותו.
הלוואי והוא צודק.
מי כמוני רוצה להאמין בזה. הרי העולם יהיה טוב יותר ללא ההתמכרויות
אני רוצה לשתף אתכם באיזה פאנל שהיה אצלנו, בקשו מכל אחת לספר מה הם
התחביבים שלה.
חברה שלי אמרה שהיא אוהבת מאד לאכול שוקולדים. אני אישית מכירה אותה והיא מסוגלת לחסל
כמה חבילות ביום. היא מכורה לשוקולד אבל קוראת לזה תחביב. וזה מובן
אישה נוספת סיפרה שהתחביב שלה זה קניות. אוקיי, הכל טוב ויפה חוץ מהעובדה ש....
א'- השלום בית אצלם על הפנים בגלל הבזבוזים שלה.
ב' היא חייבת לחצי מתושבי העיר כספים.
היא מכורה לקניות.
מישהי נוספת סיפרה שהתחביב שלה זה לנגן על פסנתר, אני זוכרת ששנה אחת היא נפלה והחליקה בשלג כל היד שלה גובסה והיא פשוט התענתה בכל פעם כשעברה ליד הפסנתר.
נכון, להיות מכורים זה לא אומר שצריך להיראות כמו נרקומנים עם ריר נוזל ועיניים מזוגגות.
ממש לא---

 

[Natan Galant]

נראה לי שקו התפר להבחנה של התמכרות היא - התלות.
כמה אתה יכול לעמוד/לתפקד בלי ה/קפה/עיתון/אצבע/תחביב וכו'
-
ולא משנה באיזה שם נקרא לזה, חביב ככל שיהיה.

מדהים.
זאת בדיוק ההגדרה המדוייקת לכך.

האם התחביב שולט, או נשלט.

 

[מרחבית]

השאלה היא כמובן מהי ההגדרה המדויקת של התמכרות. היו כאן ניסיונות להגדיר. העניין הוא שרק ברגע שיסכימו כל הכותבים כאן על הגדרה כזו או אחרת - אז אפשר יהיה לעבור לשלב הבא: להתווכח האם כולם נגועים בזה או לא.

שאלה נוספת מעניינת: האם אין התמכרויות חיוביות? שוב, השאלה קודם כל היא מה ההגדרה של התמכרות. אם אנחנו נוהגים בתוך ההתמכרות בחוסר שליטה, בלי להכניס שיקולים נוספים, בלי גבולות - אזי לכאורה גם התמכרות לחסד או לתפילה או לבריאות - הן לא טובות.
אם מגדירים התמכרות כמשהו נשלט יותר - הגם שהוא מושך ואהוב במיוחד - הרי שההתמכרויות הללו טובות.

ואיפה הקו העובר בין צורך להתמכרות? מזון הוא צורך בשביל כולנו. האם אנחנו מכורים לו? - כן. אנחנו מתנהגים כמו מכורים. רק שזה לא נקרא התמכרות - בגלל שזה צורך... אז מה ההגדרה של צורך?
בקיצור - מסובך...

 

[ש. צ. וינמן]

השאלה היא כמובן מהי ההגדרה המדויקת של התמכרות. היו כאן ניסיונות להגדיר. העניין הוא שרק ברגע שיסכימו כל הכותבים כאן על הגדרה כזו או אחרת - אז אפשר יהיה לעבור לשלב הבא: להתווכח האם כולם נגועים בזה או לא.

שאלה נוספת מעניינת: האם אין התמכרויות חיוביות? שוב, השאלה קודם כל היא מה ההגדרה של התמכרות. אם אנחנו נוהגים בתוך ההתמכרות בחוסר שליטה, בלי להכניס שיקולים נוספים, בלי גבולות - אזי לכאורה גם התמכרות לחסד או לתפילה או לבריאות - הן לא טובות.

- אם נצא מתוך הנחה ששום דבר שנברא כאן בעולם אינו טוב או רע.
אלא מה/מתי אתה עושה איתו.
אז גם התמכרות יכולה להיות טובה.
לדוגמא: נלך לקצה.
אני לא יכולה לאכול בלי ברכה/ להדליק אש בשבת.
רוצה, לא רוצה. זה בכלל לא שאלה. -
כלומר, שהמצב האידיאלי!!!! אני "נשלט" ע"י ההלכה. ולא כל הזמן במצב של בחירה.

אם מגדירים התמכרות כמשהו נשלט יותר - הגם שהוא מושך ואהוב במיוחד - הרי שההתמכרויות הללו טובות.

- אם הוא נשלט זו לא התמכרות. השאלה אם מושך ואהוב מסיר ממנו את "קלון" ההתמכרות. או "מתירו בציבור".

 

[מרחבית]

אני לא יכולה לאכול בלי ברכה/ להדליק אש בשבת.

ואז אם חלילה - לא על אף אחד - האדם אונן (לפני קבורת קרובו) - ואסור לו לברך - מסוגל או לא? אם צריך להדליק אש בשבת לצורך פיקוח נפש - מסוגל או לא?

 

[ש. צ. וינמן]

ואז אם חלילה - לא על אף אחד - האדם אונן (לפני קבורת קרובו) - ואסור לו לברך - מסוגל או לא? אם צריך להדליק אש בשבת לצורך פיקוח נפש - מסוגל או לא?

- לכן ההדגשה היא כי "ההלכה שולטת עליו" לא "עצם מעשה המצוה"
וזה לא רק הבדל בניסוח. אלא בעיקר הבדל במהות.
באותה מידה, נשאל על אישה שמתחתנת וצריכה לשנות כל כך הרבה הרגלים. בדרך כלל רמת הקושי, נגזרת בעיקרה מנקודה זו.
מה המוקד. ההלכה או ההרגלים.

 

[גדי ישראלי]

ברשות ---
אם הבנתי נכון את הדיאלוג, אז חשוב לי להבהיר בקצרה:
התמכרות - הינה רגשית. נטו. ולכן לעולם תהיה שלילית. [במצב שכהגדרתה כפי שנכתב לעיל].
השלטת ההלכה למעשה - הינה שכלית. בעיקרה. ולעולם תהיה חיובית. [אופני ההיתר והאיסור הינם בכלל ההלכה גופא ולא קשורים לדיון דנן].

 

[לקח טוב]

ואז אם חלילה - לא על אף אחד - האדם אונן (לפני קבורת קרובו) - ואסור לו לברך - מסוגל או לא?

לא הייתי מגיב לולא האשכול הזה כבר סטה מהנתיב שפותחת האשכול כיוונה אליו (שיר יפה ומרגש) והגיע למחוזות שונים..
אבל... השתא דאתית להכי, ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה ששמעתי מפי הגר"י זילברשטיין שליט"א..

יהודי שבהוראת הרופאים נאסר עליו לצום ביום הכיפורים, הגיע לרב ובפיו שאלה, האם בכל זאת מותר לו להחמיר על עצמו?

הרב השיב לו בנזיפה 'היודע אתה מאיזה מקום מגיע רצונך לצום? לא ממקום טהור אלא מתוך 'גאווה' על כך שלא ראוי לאדם חשוב כמוך לאכול ביום הקדוש.

ולגופו של עניין, ידועים דברי האור החיים הק' על כך שאם היו בני האדם יודעים את גדולת התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה.

ולמה בכל זאת זה לא נקרא התמכרות? כי תמיד מרחפת מעל ההסתייגות 'בתנאי שזה רצון ה', וכל שיגעון, משוגע ככל שיהיה, אם קיימת הסתייגות/גבול, כבר אינו ראוי להיכלל תחת הכותרת 'התמכרות'

מעבר לכך, שמעתי מר' נחמן מברסלב ואף ראיתי אח"כ כתוב בליקוטי מוהר"ן (אם אני לא טועה תורה ע"ב ויתקנו אותי החכמים אם טעיתי), על כך שאנשים בטוחים שהם מכורים לעברות ואין להם כל שליטה עליהם, אך בפועל מדובר בעצת היצר, כי רק 'מי שאין לו דעת בקודקודו' יכול לומר דברים כאלה. עכ"ל.

ככלל, ולא באופן גורף, ההמצאה ששמה התמכרות הינה המצאת המליון של המערב במאה האחרון, כדי להכשיר את תאוותיו של כל אדם ולנקות את מצפונו, מלהימנע לעשות ככל העולה על רוחו.

'הנה אנוכי נותן לפניכם היום, את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע, ובחרת בחיים'...

 

[גדי ישראלי]

ככלל, ולא באופן גורף, ההמצאה ששמה התמכרות הינה המצאת המליון של המערב במאה האחרון, כדי להכשיר את תאוותיו של כל אדם ולנקות את מצפונו, מלהימנע לעשות ככל העולה על רוחו.

...

רב לקח, כל הדברים הכתובים בספה"ק הם קודש קדשים ואמת נצחית. עם כל זאת, לפי ראות עינינו,הדבר לא פשוט כלל ועיקר.
זה מה שאני יכול לכתוב במסגרת המצומצמת של הפורום.

 

[מרציפן]

רב לקח, כל הדברים הכתובים בספה"ק הם קודש קדשים ואמת נצחית. עם כל זאת, לפי ראות עינינו,הדבר לא פשוט כלל ועיקר.
זה מה שאני יכול לכתוב במסגרת המצומצמת של הפורום.

רב גדי, השורה האחרונה כל כך נכונה!!!!

 

[מרחבית]

יש לכל אחד הרגלים. חלקם חזקים למדי. אם הם הרגלים טובים - הם חיוביים. אם הם הרגלים רעים - הם שליליים. הרגל הוא כלי גדול - אם משתמשים בו כראוי. הרגל הוא משהו שנחרט פיזית במוח.
אין אדם שלא רוכש הרגלים.
קשה לנו, לפעמים קשה מאוד, לשנות הרגלים או להיות בלעדיהם. לפחות לתקופת מה, עד שמסתגלים.

האם כל הרגל, שמטבע הדברים קשה לנו בלעדיו - נקרא התמכרות? האם כל תקופת הסתגלות למשהו אחר - נקראת גמילה?
כנראה שלא. השאלה היכן הקו המפריד. אולי באמת עניין השליטה.
כל עוד קשה לשלוט - אבל עדיין אפשרי - זה בגדר הרגל. וכשאין שליטה - זו התמכרות.

איך נחליט אם יש עדיין שליטה או שכבר לא? - זה לא כזה פשוט.
ואולי אפשר לראות זאת כרצף? ככל שההרגל מושרש יותר - וקשה בלעדיו - כך הוא קרוב יותר לכיוון ההתמכרות. ככל שהשליטה על שינוי ההרגל קשה יותר - כך היא מתקרבת יותר לכיוון ההתמכרות.

 

[לקח טוב]

כל הדברים הכתובים בספה"ק הם קודש קדשים ואמת נצחית. עם כל זאת, לפי ראות עינינו,הדבר לא פשוט כלל ועיקר.

ר' גד, מסכים איתך..
ובדיוק לכן הוספתי בדברי את ההסתייגות 'ולא באופן גורף'.

 

[ש. צ. וינמן]

- המונח התמכרות, מתייחס ואולי בכלל נוצר רק בצד השלילי של המפה.
אך רואים במקורות שונים שאם המדובר בשליטה של הרגלים, הדברים אינם מוחלטים.
ציטוט מאיגרת הגר"א:
בבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך, ועיקר בדברים רכים בדברי מוסר המתיישב על הלב, ובפרט אם נזכה לבוא לארץ-ישראל, כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה', ולכן תרגילם. כי הדיבור והמדות צריך הרגל רב. וההרגל על כל דבר, שלטון (שערי תשובה לר"י). "וכל ההתחלות קשות" (מכילתא יתרו). ואחר-כך (נ"א: טוב לו) "ואזל לו אז יתהלל" (משלי כ, יד). כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש. וזה כל האדם, לא יניח לו לחפצו "במתג-ורסן עדיו לבלום" (תהלים לב, ט)."
- ההתייחסות היא לטוב ולמוטב.
ידועים דברי הסטייפלער זצוק"ל שיש נטיה חזקה לדבר על צד השלילה בריבוי. לעומת הצד החיובי שלמרות היותו חזק פי כמה וכמה לא כל כך מוזכר ומדובר.

 

[נריה מגן]

לא נעים לי לקלקל את החגיגה, אבל רבותי, נסחפתם!
הדיון דלעיל יפה ומרתק, וכמעט נסחפתי אליו בעצמי, אבל משלב מסויים הוא הפסיק לעסוק באופן ענייני בנקודה אותה העלתה @שריונה ובהתיחסות תוכנית (מלשון תוכן) ברמה המקצועית לדיון נהדר שאמור לעלות בסגרת פורום התמודדויות של מכון 'הגומל' או 'גמול' או 'גמלתי' או 'אגמול'. לא לפורום כתיבה ועריכה ספרותית.
לתשומת ליבך, מנהל/גבאי/פרנס/ראש הקהל הנערץ, רבי @פנס בערפל .

 

[שרלוט]

ולגופו של עניין, ידועים דברי האור החיים הק' על כך שאם היו בני האדם יודעים את גדולת התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה.

פשוט מדהים!!
ועל כגון זה ניתן לומר: ''זה לעומת זה עשה אלוקים''.
הם רצים ואנו רצים...
בכל מידה ומידה ובכל ענייני הרגש יש את שתי הדרכים.
'צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם'.

 

[מרחבית]

אבל משלב מסויים הוא הפסיק לעסוק באופן ענייני בנקודה אותה העלתה @שריונה

נראה לי שרוב הדיונים כאן הם כן לנקודה שנכתבה. לא נידונו כאן דרכי גמילה...

 

[נריה מגן]

נראה לי שרוב הדיונים כאן הם כן לנקודה שנכתבה. לא נידונו כאן דרכי גמילה...

ועדיין. הפורום לא אמור לעסוק בנושא 'התמכרות'. הוא אמור לעסוק בנושאי כתיבה. חלק אינטגרלי מהכתיבה הוא התוכן - בניגוד לנושאים אחרים, אך משלב מסויים הדיון התוכני גלש לדיון משל עצמו בנושא התמכרות רק כי הנושא עלה איכשהו. אם תעברי אחורה שלב אחר שלב תגלי שמשלב מסויים הדיון יכול להתקיים כדיון מרתק משל עצמו - בפורום איש את רעהו.

 

[מרחבית]

אך משלב מסויים הדיון התוכני גלש לדיון משל עצמו בנושא התמכרות רק כי הנושא עלה איכשהו.

ייתכן בהחלט שהוא ארוך ומורחב מידי.
עדיין הוא בדיוק על הנקודה שהועלתה: כולנו מכורים או לא?
והאם זה תמיד שלילי כמו שהשתמע מהשיר?

 

[Natan Galant]

ייתכן בהחלט שהוא ארוך ומורחב מידי.
עדיין הוא בדיוק על הנקודה שהועלתה: כולנו מכורים או לא?
והאם זה תמיד שלילי כמו שהשתמע מהשיר?

פורום כתיבה אינו המקום לדיונים כאלו (ולדעתי גם לא איש את רעהו)