הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני: "שלום, אני מדברת עם אלה נחליאלה?"
היא: "מדברת".
אני: "שלום, מדברת ד"ג מעיתון ב"ה. אני עובדת עכשיו על כתבה בנושא 'עונות - הרוחות, החלומות והתחושות'. תסכימי להתראיין לכתבה ולספר קצת מה דעתך על החורף, מה הוא בשבילך?"
היא (באושר): "בטח, בכיף. איך הגעת אלי?"
אני: "קיבלתי המלצות חמות מקולגות". (הן אמרו שאת נסבלת, ולא, העורכת לא שלחה אותי לראיין אותך. אגב, את הבנאדם העשירי שאני פונה אליו בשעה האחרונה. תעשי טובה, תגידי כן לפני שאלבין כליל)
היא: "מה את רוצה שאספר?"
אני: "רוצה שתספרי על עצמך! באמת חשוב לי לומר שהכתבה היא כתבה מערכתית, ולא כתבת יח"ץ. אז אני יכולה להכניס רק סיפור אישי. שום סיפור שנודף פרסומת לא ייכנס. אלו הוראות מערכת".
היא (בטון לא מרוצה): "נראה. אני מתראיינת רק בקשר לתחום העיסוק שלי".
אני: "אבל תחשבי על זה. תהיה לך הזדמנות להציג את עצמך בתור בת אנוש חביבה וסימפטית. זה מוכר יותר מסתם קשקשת שיווקית".
היא: "אה, אוקיי, תתקשרי אלי בעוד שבוע".
מפה ואילך אתם מוזמנים לבחור אחת מהאופציות הבאות:
א. היא לא עונה. עונה ומודיעה שהתחרטה. עונה ומבשרת שעקרונית היא מסכימה להתראיין, אבל שאדבר אתה כשהקיץ יגיע. עכשיו אין לה זמן אליי...
ב. היא מוכרת לי סיפור אישי חמוד ומצחיק. אני ממלמלת 'נשמת' ומבטיחה לתרום ח"י שקלים לקופת 'על נסיך שבכל יום'. רק בתום הריאיון, אחרי שעתיים, היא אומרת: 'אופס, שכחתי לומר לך. אל תכתבי את השם שלי. שימי שם בדוי, כן?'
ג. היא מפרגנת לי את הסיפור הבא בשם ומלכות: 'יום אחד, כשהסתובבתי בחנות המהממת שלנו, המפוצצת מלקוחות קבועים, מצאתי פתאום צעיף רקום בזהב זרוק על אחד הכיסאות. אנחנו מאד מקפידים על טיב השירות שלנו. זאת הסיבה שהתקשרתי לכל אחד ואחד מהלקוחות שלנו (יש לנו מועדון של 100,000 לקוחות-נחושת ועוד מועדון של חצי מיליון לקוחות-פלטיניום...) ושאלתי אותם אם הצעיף שייך לאחד מהם. הם אמרו שלא. בסוף הסגנית שלי נזכרה (אין כמוה! שווה להגיע מרחוק רק כדי להכיר אותה...) שמלכת אנגליה קפצה אלינו לביקור קצרצר לפני יומיים, וזה הצעיף שלה. את לא מאמינה, אה? אנחנו דווקא כן. לא הפתיע אותנו...'
ואז מתחיל מסע חדש שכולל שכתוב / מחיקה / הוספת טייטלים / השמטת שומות, אבל עליו אכתוב בפוסט אחר.
מוקדש באהבה לכל מי שקוראת אותי בעיתון ולא מבינה למה היא עושה את זה... דבורי
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
