Rachel Greenstein
משתמש סופר מקצוען
אני עוד צוחקת מאתמול.יום אחד ראיינתי משפחה בדואית טובת מזג.
שאלתי את האב:
ספר לי על יומך.
ענני:
וואלה, ברוך השם. הכל טוב. אני קם בבוקר, לוקח פיתה מטמבון, שם גבינה, מרביץ זעתר...
.
עכשיו נפלו בקול רעש אסימונים
ואני מבינה מה מטריד אותי בנוגע לקטע המשעשע הזה:
דבר ראשון,
פיתה לוקחים מעם הטאבון
(אלא אם כן הוא נהרס, אז הם חיממו טוב טוב את הסוסיתא השחורה הגנובה שלהם בשמש ואפו להם פיתות על הפגוש)
דבר שני,
בדואי חזב"ת? כאילו, ברוך השם, הכל טוב...