שיר-שור #13 - קליטה

[אבימי]

תודה לכם, אנשים יקרים.
השיתוף שלכם יקר לכולם.
השבוע - ההשראה היא המושג קליטה.
קליטה במובן של קבלת שונה, קליטה במובן של הבנה, קליטה במובן טכני.
שתפו אותנו בשפע הזה שיש לכם שם בנשמה.
תודות.

 

[מ"ם]

ב"ה.

כָּתַב מֵייל מֻצְלָח,
לָחַץ גַּם 'שְׁלַח',
מֻחְלָט.

אַךְ הַסִּים בְּחוֹתֶמֶת,
לְפֶנְסְיָה מֻקְדֶּמֶת,
נִמְלַט.

אֵין קוֹל וָקֶשֶׁב,
אֵין אוֹת וְסִימָן,
חַיִּים.

וְהַבּוֹס הַזּוֹעֵם,
לִבְלֹעַ מְאַיֵּם,
חַיִּים.

רָץ אֲחוּז אָמוֹק,
כְּנִדְבָּק בְּדִבּוּק,
מְגַשֵּׁשׁ.

תָּר בְּלִי שְׁלִיטָה,
קֻרְטוֹב שֶׁל קְלִיטָה,
מְבַקֵּשׁ.

וּבְרֶגַע שֶׁל רַחֲמִים,
כְּמוֹ נִשְׁלַח מִמְּרוֹמִים,
הָאוֹת.

קַוִּים שְׁנַיִם-שְׁלוֹשָׁה,
בִּקְלִיטָה חֲלוּשָׁה,
כַּיָּאוֹת.

הָאִגֶּרֶת הַמְּשֻׁלַּחַת,
בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת,
נָדְדָה.

בְּלֵב מָלֵא רֶגֶשׁ,
מֵעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ,
הוֹדָה:

בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי
נֵט בַּמָּקוֹם
הַזֶּה!

 

[מוישה]

קֶלֶט-פֶלֶט​

זה לא משלנו
"נִישְׁט אוּנזֶערֶער",
גרביים בגווני הקשת,
והכובע כמה מבדר,
על אופניים מתנייד
והתיק על הגב, אוֹיש
כקופת שרצים תלוי מאחור
בקיץ סנדלים ובחורף דובון,
ואיך הוא מתפלל
תשמע את ההגייה,
הוא גם לא זורם
כשכולם מנַייעסים,
הסבא חבר קיבוץ
והסבתא באה לבקר
והילדים מה יספרו.

אז נכון אברך, עזוב
אז הוא צדיק, לא חשוב
מים רבים של 'צדק'
לא יכבו את ה'חברתי'
ונהרות לא ימחקו
מורשת של בית אבא
חבר בבית אלפא.

אם רק אבא או סבא
היו חברי מועצ'ס,
גם זיבורית נחבֵּק,
יעשה מה בא לו
קלוטה כמי שהונחה.

אבל איך אפשר,
חזב"ת לא מיומן,
שהשקפה לא ינק,
לך תדע אפוא בילה
כשחונכנו בתשמ"ט,
לא בבית ספרנו
אחריתו מי ישורנו,
ינסה עוד בי'צפר
תקלוט לו כבצר.

​

 

[נקודה אחת]

נקודת התפארות

הגשם ניתך
היא עומדת בדד
ליד תחנה מחכה היא בצד
ברח לי ברח!
קוראת מייללת
הרוח שורקת
סופה משתוללת

אשה מבוגרת
דתיה או אינה
אינני יודעת
אין כיסוי לראשה.
מבטה תמהוני
ותנועות מוזרות
תפסתי מרחק
מפני הבאות.

ובכל זאת, רחמנות.
למה ברחוב תירטב?
הכנסי נא כנסי
אקרא לה היטב.
לא חשוב, היא אומרת
אך נכנסת בלט
בתחנה הרעועה
מסתור של מעט.

אחי הגדול
רב של תלמידים
הגיעו כולם
החלו לומדים
מעיל, מטריה,
הבאתי הכל
אך מיד כשהגיעו
חדלתי מכל
לגשם יצאתי,
זה היה פתרון,
אך מטריה נשכחה
נשארה בארון.

ומדוע לא קראת לאחיך הגדול?
למען לא תרטבי במבול הגדול?
מסתכלת היא בי
מבטה מנותק
מהתחנה יוצאת ותרחק
אני אחריה,
מתחננת על נפשה
היכנסי נא כנסי,
את נרטבת, בקשה!

היא שבה- כועסת
על עוולה ענקית
ובי מטיחה
האמת האלוקית

לאחי לא אקרא
לא אפריע ללמוד!
מטריה תישאר על עומדה
עוד ועוד!
אסע באוטובוס
אחכה לי בעיר
מטריה אחרת אקנה
זה שווה המחיר.

ריבוני, לו אמרתי
ראה עלובה
עליך נרטבת
ובליבה גאווה.
על אח שלומד
על שתיקה אמיצה
ועל זו שניצחה
לכבודך, לכבודך!

​

 

[יואב ברק]

אייייי....
מעשה בחמור ושמו מוקה,
דווקא שם יפה.
חמור אציל עטוף ברוגע
לוגם לאט קפה
תבן, הוא אוהב. בוקר ערב וערביים.
כריסו עגלגלה כחבית במים
חורש הוא לעיתים בין אחת לשתיים
וגם זה לפעמים, כשמושכים באוזנים
אה, כמה שמח הוא ללגום קצת חלב
להתחפר בחול להשתובב קצת בחוץ
לקום מאוחר ואז לחזור ולשכב
להתעטש לנהור מכל עקצוץ
אבל מה יש לו לאדון שמעון המוזר
ההוא שהולך עם מקל של מגב
מכה הוא את מוקה בראש, בצוואר,
אומר מילים משונות, מנופף בידיו
על מה אתה כועס בן אדם,
מדוע אינך שוכב נרדם,
איייי ....

 

[עכביש]

לא'דע מה איתכם, אני, שנים אני רוצה להקים עצומה למען הקמת משרד קליטה בפורומים, שיסדרו אותנו,
אז מה אם אין לי תעודת מעצב? אני מעצב דגול, אדריכל ענק, וצייר בקנה מידה היסטורי. כן, תקנאו.

לחשוב שזו הסיבה -
שהלכתי ובאתי,
וחזרתי ובאתי,
ולא.
קבוצת תמיכה, קבוצה סגורה
סודות ברבים.
ואני,
כמה ברצוני ככה ביכולתי,
לתרום, ולתרום, ולתרום.
אבל -
קבוצת תמיכה, קבוצה סגורה
פורום סגור לכתיבה.

 

[כנפיים]

באת... גבוהה וזקופה,
עם חוברת יפה,
ושלל הפתעות,
הוראות, הודעות,
וכללים וחוקים,
וגם ממתקים,
וסיפרת ודיברת,
שיכפלת וספרת,
חילקת, שיבחת,
היפרדת, סיפחת,
מדדת, קבעת,
דיברת והשמעת,
הובלת תהליך ופרוייקטים,
בשירים בריסטולים ופאייטים,
הקבלת ונימקת,
לקחת וסיפקת,
המשלת, הדגמת,
הורדת, הרמת,
בקולות וברקים ועשן,
המחשת חדש וישן,
רק שכחת לבדוק שאני כאן...

 

[כנפיים]

מותר להעלות כמה, כן?
הגיגים מליווי ילד עם בעיות תקשורת בכיתה רגילה
כשאני לוקח
אני
גונב
כשאני מתווכח
אני
מתערב
כשאני מצטרף
אני
מזדנב
וכשאני טופח על השכם-
זה תמיד כואב.

כשאני משתולל
אני
מוזר
ואם אני רב-
אני
אכזר
כשאני חולם
אני
אדיש
ואם אני נפגע-
אני מדי רגיש.

אבל
כשהם לוקחים
תמיד
"אפשר, בכיף"
וכשהם מתווכחים
זה רק
דיון מעייף
כשהם מצטרפים
הם איחרו
טיפטיפה
וכשטפחו
על השכם
"לזה הוא ציפה"

כשהם משתטים
הם רק
ניסו לבלגן
והם רבים
רק בגלל
שזה היה
לא הוגן
כשהם חולמים
הם פשוט
פיספסו שנייה
והם נפגעים
רק בגלל
שזה היה
נורא

כי אני מבחוץ
והם
חברים
אני משונה
והם רק-
אחרים

כן,
אני מבחוץ
והמציאות
עצובה
כי על פשעיי
שלי
לא מכסה
אהבה.

 

[שיילה]

'הוא מיושן' כך אמרו,
אך הוא בז להם.
מושך בחוטים בעדינות,
מרצה הרצאות.
מוסר שיעורים בחן,
שר שירי ערגה.
למה הוא לא קולט, זעמו,
והוא מכחכח בנחת
כזה הוא, ווקמן פנסוניק.

 

[רות שיר]

טוב

אז אני כבר לא מנהלת את העולם

זאת אמא שלי

ואני כבר ילדה גדולה.

זהו תהליך של קליטה.....


מנסה להגדיל את טווח התדרים

את מה שאוכל לשדר

ומה שאוכל לקלוט.


להכיל את הסיטואציה

שאהיה מסוגלת להיות בה

באופן מלא

ב-4 קווים מלאים של קליטה

להכיל....


בזרועות, בלב ובכל הישות,

להיות מסוגלת לחבק, לקרב

להניח ראש זקן ועייף על מפתח הלב

לקלוט בלי להתחשבן ולשפוט

בלי לחסום

לפתוח הכל רחב, גדול,

לקלוט באהבה

אמא.