שיר / "פרידה". מוקדש לאלו שמתקשים להיפרד.

[הצפרדע]

בס"ד​

מוקדש לאלו שעוברים למוסד לימודים אחר, להורים ששולחים בניהם לישיבות, ולכל מי שאוהב חריזה!​

​

פרידה​

​

עוד מסמר ננעץ בארון הקבורה של הפרידה,​

עוד סיבוב של דבק על ארגז הזיכרונות.​

עזבתי בית עזבתי ארונות,​

עזבתי הכול, ומוחי סתום כמי חידה.​

​

עוד לא נגמרו הדמעות,​

וכבר הן יבשו.​

לא הספקתי למנות המעות,​

וכל הדברים כבר נרכשו.​

​

אין לי מה לומר,גרוני חנוק,​

אני עצוב מתוסכל אך גם שמח.​

פרידה קשה כפרד מרגיש קצת תינוק,​

ורגשותי, החלו להתקמח.​

​

זה לא הגיוני כך להיפרד, להתפזר,​

זה לא אמיתי זה כנראה חלום.​

כמו זר פרחים ,כמו זר,​

עף ברוח, אבל נוחת באיזה מקום.​

​

 

[תמיד בעליה]

וואי!
די זה עושה פיק בירכיים הספונטיות הזאת שלא גורעת בחרוזים המשובחים!

 

[הצפרדע]

תודה רבה.
האמת הצריכה להאמר, שהשיר לא נכתב היום, ואינני זוכר כמה זמן לקח לי לכתוב.

 

[אסתי-בראון]

יפה מאד!